אור ברסלב
כתבי הרמבם מלות ההגיון › שער תשיעי

כתבי הרמבם· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

מלות ההגיון · שער תשיעי

שער שנים עשר

סבות הנמצאות ארבע החומר והצורה והפועל והתכלית. דמיון זה בענינים המלאכותיים הכסא דרך משל חמרו - העץ ופועלו - הנגר וצורתו - הריבוע אם הוא מרובע; או השילוש אם הוא משולש; או העיגול אם הוא עגול; ותכליתו - הישיבה עליו. וכן הסייף דרך משל חמרו - הברזל ופועלו - הנפח וצורתו - האורך ומעט הרוחב וחדוד הקצוות; ותכליתו - שיהרוג בו:

ואלו ארבע הסבות הן מבוארות ונראות בענינים המלאכותיים כולם. כי כל אומן אמנם יצייר הצורה אשר צייר בחומר - מה עץ היה או ברזל או נחושת או שעוה או זכוכית; בעבור כוונה יכוון אותה בכלי ההוא:

וכן הוא הענין בנמצאות הטבעיות ראוי שנבקש בהם אלו הסבות בעצמן; זולת כי אנחנו לא נקרא התמונה והתאר בענינים הטבעיים צורה; אבל נקראת צורה בענינים הטבעיים הענין המעמיד אותו הענין המיוחד בו; אשר אילו יכלת לסלקו מן הדבר ההוא לא יהיה הדבר ההוא מאישי אותו המין:

דמיון זה האדם כי הוא מן הענינים הטבעיים חמרו הוא החיות וצורתו הוא הכח המדבר ותכליתו היא השגת המושכלות ופועלו הוא אשר נתן לו צאת הצורה [רוצה לומר אותו הכח המדבר כי ענין הפועל אצלנו - ממציא הצורות בחמרים] והוא האל יתברך אפילו לפי דעת הפילוסופים. זולת שהם יאמרו כי הוא הפועל הרחוק ויבקשו לכל נמצא מחודש - פועלו הקרוב. כי אלו הסבות הארבע מהן קרובות ומהן רחוקות:

דמיון זה בפועל כי אד רב עלה מן הארץ והניע האויר תנועה חזקה חדשה רוחות חזקות ועם נשיבת אותה הרוח החזקה שבר גזע תמרה ונפל על כותל ושבר הכותל ונפלה מן הכותל ההוא בהתנועעו אבן על זרוע ראובן ושברתו. הנה הפועל הקרוב המשבר זרוע ראובן - הוא האבן; והפועל הרחוק - הוא האד; והרוח וגזע התמרה - הם פועלים גם כן לשבר הזרוע אלא שאחד מהם יותר קרוב מן האחר:

דמיון זה בחומר הנה זה ראובן חמרו הקרוב - הוא אברי הגוף; והחומר אשר הוא רחוק ממנו - הליחות הארבע אשר מהן נתהוו האברים. והחומר שהוא יותר רחוק מאלה - הם המזונות אשר מהם נתהוו הליחות וידוע כי שרש כל מזון - הוא צמחי האדמה והחומר אשר הוא רחוק מאלו - הם היסודות הארבעה שהם המים והאויר והאש והארץ אשר מחבורם יתהוו הצמחים. והחומר אשר הוא רחוק מהיסודות האלו - הוא הדבר המשותף לאלו הארבעה אשר יחסו אליהם - יחס השעוה לכל מה שיעשה מן השעוה או יחס הזהב לכל מה שיצורף מהזהב. כי התבאר במופת כי אלו היסודות הארבעה ישתנו קצתם אל קצתם ויתהוו קצתם מקצתם; אם כן יש להם בלא ספק דבר משותף - הוא חמרם. וזה הדבר המשותף אל היסודות הארבעה אשר נשכילהו בהכרח הוא אשר נקרא אותו - החומר הראשון - ושמו כלשון יוני - ההיולי ורבים מהפילוסופים והרופאים יקראוהו - אל ענצר. ועל זה הסדר בעצמו יעשה בצורה והתכלית עד שתתבאר התכלית הקרובה מן התכלית הרחוקה וכן הצורה הראשונה והצורה האחרונה:

כלל השמות שעניניהם מפורשים בזה השער - עשרה והם החומר והפועל והצורה והתכלית הסבות הקרובות הסבות הרחוקות היסודות החמר הראשון ההיולי ואלענצר:

סוף הספר

תוכן העניינים

כתבי הרמבם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה