אור ברסלב
כתבי הרמבם מלות ההגיון › שער עשירי

כתבי הרמבם· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

מלות ההגיון · שער עשירי

שער חמישי

הענין הכולל אשר יכלול אישים והוא מעמיד עצמות כל אחד מהם נקראהו - מין:

והענין הכולל אשר יכלול שני מינים או יותר ויהיה מעמיד להם נקראהו - סוג:

והענין אשר בו יוכר ויובדל המין מזולתו ויהיה אותו הענין מעמיד לו נקראהו - הבדל:

וכל מה שיימצא לכל אישי המין תמיד ולא יהיה מעמיד לאותו המין נקראהו - סגולה:

והענין אשר יימצא ברוב המין ההוא או למיעוט ממנו ולא יהיה מעמידו נקראהו - מקרה:

הנה אלו החמשה הענינים הכוללים לפי מה שמנו אותם הקודמים. דמיון זה אמרנו "האדם" או "הסוס" או "העקרב" - הנה כל אחד מאלו נקראהו - מין; וכל אחד מהם יכלול אישי המין ההוא כ"ראובן" ו"שמעון" מאישי האדם:

וייקרא החי - סוג להיותו כולל מספר מינים כ"אדם" וה"סוס" וה"עקרב" וזולתם:

וייקרא הדבור - הבדל לאדם כי הוא יבדיל מין האדם ויכירהו מזולתו וזה ה"דבור" רוצה לומר הכוח אשר בו יצויירו המושכלות; הוא המעמיד לאמיתת האדם. וכן ראוי שנחקור כל מין ומין עד שנדע הבדלו המעמיד אותו:

ונקרא ה"שחוק" - סגולה לאדם בעבור שהוא יימצא לכל אישיו תמיד ולא יימצא למין אחר זולת מין האדם. וכן "רוחב החזה" והיותו "ניצב הקומה" ו"רוחב הצפרנים"; כל אחד מאלו נקראהו - סגולה לאדם בעבור שהוא לא יימצא כי אם למין האדם לבדו ויימצא לכל איש בטבע וכן תימצא לכל מין בהכרח סגולה אחת או מספר סגולות:

והענין הכולל אשר נמצאהו יותר כולל מן המין או יותר מיוחד ממנו נקראהו - מקרה כ"תנועה" לאדם הנה היא יותר כוללת מן המין; או ה"שחרות" בו כי היא יותר מיוחדת ממינו; כי אין כולו שחור. ונקרא השחרות והתנועה ומה שדומה להם - מקרה:

והמקרה שני מינים ממנו מקרה קים בנושא בלתי נפרד ממנו כשחרות לזפת והלובן לשלג והחום לאש; וממנו מקרה נפרד כעמידה או הישיבה לראובן או החום לברזל ולאבן:

ומבואר כי כמו שה"חי" יכלול מיני בעלי - חיים כולם והוא - סוג כן ה"צמח" יכלול מיני הצמחים כולם; הנה ה"צמח" גם כן - סוג:

וכן הדבר אשר יכלול הצמחים ובעלי החיים והוא ה"גשם הנזון" נקראהו - סוג:

וכמו ש"הגשם הנזון" יכלול "החי והצמח" והוא - סוג כן ה"גשם הבלתי נזון" יכלול ה"שמים" וה"כוכבים" וה"יסודות" ו"המקורים" (המחצבים); והוא גם כן - סוג אחר. וכאשר אמרנו ה"גשם במוחלט" הנה הוא יכלול הכל ואין שום סוג יותר כולל ממנו ואנחנו נקראהו גם כן - העצם ונקרא ה"גשם במוחלט" - הסוג העליון:

ונקרא "האדם" ו"הסוס" ו"העקרב" ו"התמר" ו"הברזל" והדומים להם - המינים האחרונים כי אין תחת כל מין מהם זולת אישי המין:

ונקרא "החי" - סוג אמצעי או - מין אמצעי כי הוא - סוג בסמיכות אל מה שתחתיו ממיני החי והוא - מין בסמיכות אל "הגשם הנזון" אשר עליו אשר יכללהו ויכלול ה"צמחים". וכן ה"צמח" גם כן הוא - סוג אמצעי למה שתתתיו ומין אמצעי למה שעליו:

ונקרא "החי" ו"הצמח" - המינים החלקיים כי "סוג הנזון" ייחלק ל"חי" ול"צמח" לא זולת זה:

ודע כי הסוגים העליונים לכל הנמצאות לפי מה שבאר אריסטו עשרה סוגים:

הסוג הראשון - העצם:

הסוג השני - הכמה:

הסוג השלישי - האיך:

הסוג הרביעי - המצטרף:

הסוג החמישי - המתי:

הסוג השישי - האנה:

הסוג השביעי - המצב:

הסוג השמיני - לו (הקנין):

הסוג התשיעי - שיפעל:

הסוג העשירי - שיתפעל:

ואלו העשרה סוגים האחד מהם והוא הראשון הוא העצם והתשעה - מקרים. ולכל אחד מהם מינים אמצעיים ומינים אחרונים ואישים והבדלים וסגולות:

ואלו העשרה הסוגים העליונים הם אשר ייקראו - מאמרות. וידיעת אלו המאמרות וכל משיגיהם ודמיוני סוגיהם האמצעיים ומיניהם ואישיהם - ממה שאינו ראוי בזה המאמר אשר אנחנו בו - והוא הספר הראשון מספרי ההגיון. והשני יכלול על המושכלות המורכבות והוא - ספר המליצה. והספר השלישי הוא ספר ההקש וכבר קדם זכרון ענין ההקש ומיניו ותמונותיו. ואלו השלשה ספרים כוללים למה שיבוא אחריהם מן הספרים החמשה הנשארים. והראשון מן הספרים החמשה והוא הספר הרביעי הוא - ספר המופת; והספר התמישי הוא - ספר הנצוח; והספר השישי הוא - ספר ההלצה; והספר השביעי הוא - ספר ההטעאה; והספר השמיני הוא - ספר השיר:

וכאשר נבאר כוונת אלו המינים כשנזכיר סוגו והבדלו נקראהו - גדר. ואם נבארהו בסוגו וסגולה מסגולותיו נקראהו - רושם. דמיון זה אמרנו בגדר האדם שהוא חי מדבר; הנה החי - סוגו והמדבר - הבדלו:

ופעמים ייגבר האדם גם כן כשהוא חי מדבר מת (במובן של בן תמותה); והיה המות הוא ההבדל האחרון אשר יבדיל בינו ובין המלאכים:

ואם בארנו שם האדם כשנאמר שהוא חי רחב החזה; הנה אנתנו נקרא אלו - רשמים:

וכן פעמים נבאר השם ונכירהו בסוגו ובמקריו; כאמרנו בבאור שם האדם הוא חי יכתוב הוא חי ימכור ויקנה; וזה גם כן נקראו - רושם:

כלל השמות שעניניהם מפורשים בזה השער שבעה עשר והם הסוג המין האיש ההבדל הסגולה המקרה הקים המקרה הנפרד הסוג העליון המין האחרון המינים האמצעיים הסוגים האמצעיים הסוגים החלקיים הסוגים העליונים המאמרות העצם הגדר הרושם:

וזכרנו העשרה מאמרות ולא בארנו מהם זולת ענין מאמר העצם. כי באור מה שנשאר קשה על המתחיל ויאריך אריכות אפשר שלא יובן ממנו דבר כי אם בהתבוננות ולמוד מופלג; והנה הכוונה באלו השערים שיבין כל מי שיקראם באור עניני אותם השמות המפורשים:

תוכן העניינים

כתבי הרמבם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה