אור ברסלב
כתבי הרמבם הקדמת המעתיק לשמנה פרקים להרמב"ם

כתבי הרמבם· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

הקדמת המעתיק לשמנה פרקים להרמב"ם

הקדמת המעתיק לפירוש המשניות

הקדמת רבינו שמואל אבן תבון לשמונה פרקים להרמב"ם אמר שמואל בר יודא אבן תבון זאת המסכתא רצוני לומר מסכת אבות ידועה מסדר ישועות סדורה בין מסכת עבודת כוכבים ומסכת הוריות ולא נמצא לה גמרא והרב הגדול רבינו משה בן הרב רבינו מימון זכרונו לברכה פירשה בלשון הגרי בכלל פירושו למשנת שיתא סדרי שפירשה כולה בלשון ההיא והרחיב במסכתא הזאת המאמר להיותה יקרה בעניניה מפני שהיא מדברת במדות האדם החשובות והישרות והפחותות והמעוותיות אשר החשובות והישרות מהן מפנות הדרך ומסקלות המסילה העולה אל המעלות השכליות כמו שאמר החכם (משלי י"ט כ') "שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך" ובמעלות השכליות ישיג המשיג (אל) את ידיעת בוראו כמ"ש החכם הנזכר על החכמה (שם ב' ד - ה) "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא" כלומר בבקשך החכמה ככסף ותחפשנה אותה כמטמונים רוצה בזה בקשה וחיפוש בזריזות והשתדלות יתירה שהמבקש על דרך הזאת אין ספק שימצא מבוקשו ויגיע אליו אז תבין יראת ה' ותגיע אל ידיעתו ר"ל בהבנת יראת ה' הבנת אמיתות דעת התורה שהיא יראת ד' שהיו מקובלות בידו לבד קודם בקשת החכמה ובחכמה ידע אמתתן והנרצה מהן ורצונו לומר במציאות דעת אלקים שידע מציאות השם יתברך במופת ולא בקבלה לבד כאשר היה לפני בקשתו החכמה וידיעת השם יתביך אין ספק שהיא תכלית האדם כמו שאמר הנביא עליו השלום (ירמיה ט' כ"ג) "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאום ה'". ואף על פי שהרב זכרונו לברכה פירש זה הפסוק פירוש טוב בפרק נ"ד מן החלק השלישי מספר "מורה הנבוכים" וחידש לנו בו חידוש גדול לא יערכנו זהב וזכוכית והוא מה שהבין ממלת "בארץ" יש בפירוש קצת מלותיו דרך אחרת והוא במלת "כי באלה חפצתי" יש לי בהן חידוש אין ספק אצלי בטובו ואמתתו וכמו כן בענין מלות "צדקה ומשפט" נראה לי זולת מה שפירש בהם החכם האמתי זכרונו לברכה ואולם הוא יותר נאות והרואים את שניהם יבחרו הטוב בעיניהם כי אין חלוק ביניהם בענין המכוון כלל וראיתי לזכור מה שנראה לי בו מחידוש בפתיחה זאת שלא תהיה הפתיחה הזאת ואם היא קטנה ערומה מחדוש מועיל והוא שעיקר הרמז באמרו "כי באלה חפצתי" שב אל "השכל וידוע אותי" נתן בו טעם למה ראוי להתהלל באלה השנים ולא בשלשה הנזכרים בפסוק שלפניו מפני שאלה השנים רצוני לומר השכל וידוע השם הם תכלית חפץ השם וכונתו ממין האדם והנרצה ממנו לא השלשה הנזכרים עם היותם או היות קצתם דרך ומבוא אל התכלית והמגיע אל רצון השם יתברך אין צריך לומר שהגיע אל דבר שראוי להתהלל בו וקרא "השכל וידוע" שני ענינים מפני שאינם אצלי נשואים במקום הזה על דבר אחד רודפים עד שיהיה עניינם אחד כלומר שיהיה עניינם השכל וידוע אותי כי שמות הרודפים ישמשו בהם מעט החכמים על כן הם אצלי נאמרים על שני דברים וזה שמלת "השכל" אצלי נפרדת ולא סמוכה למלת "אותי" ויהיה ענינה להשכיל כל מה שאפשר להשכילו ולדעתו בכל הנמצאות העלולות ידיעת מציאות סבה במה שאפשר בו או ידיעת מציאות בלבד במה שאי אפשר לדעת בו זולת זה כלומר שיקנה מן החכמה כל מה שאפשר ובזה ידע אותי והענין שיגיע משכלו ומחכמתו בנמצאות העלולות אל ידיעתו רצוני לומר ידיעת מציאותו וידיעת מה שראוי להאמין בו לחיוב או לשלילה או להרחקה ויהיה ענינו כענין "אז תבין יראת ה'" כמו שמפורש למעלה כי החכם הנזכר לפני הפסוק אשר אנחנו בפירושו באמרו "אל יתהלל חכם" (ירמיה ט' נ"ג) רצה בו בעל מדות הטובות לבדן כמו שאמר החכם האמתי ז"ל בפרק הנזכר וכן אמר "כי אני ה' עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ" והם דרכים כוללים כל דרכי ה' רצוני לומר כל מעשיו במציאות הנראה לי שזכרו הנה להורות שאי אפשר לדעת ה' רק בידיעת דרכיו כדבר אדון הנביאים (שמות ל"ג י"ג) "הודיעני נא את דרכיך" כאשר הורנו מורה צדק במקומו בחלק הראשון ואף על פי שלא זכרו על הפסוק הזה וזה עזר למה שפירשתי במלת "השכל" ואפשר לומר שיש בפסוק מוקדם ומאוחר ויהיה סדרו השכל כי אני ה' עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ וידוע אותי כי באלה חפצתי נאום ה' כלומר חפצי מן האדם שידע דרכי ובידיעתם ידע אותי והיא התכלית. ואפשר לפרש בו שענינו "וידוע אותי" "וכי אני ה' עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ". ויהיה שלשה ענינים להשכיל כל מה שאפשר להשכילו בנמצאות העלולות וידיעת השם יתברך בידיעתם והידיעה בו שהוא עושה בארץ משפט וצדקה ורצוני לומר ידע אמתתו ומציאותו בידיעת דרכיו וידע השגחתו שהיא על הנמצאות אשר בארץ וכל אשר בה ויהיה "באלה חפצתי" שב אל שלשתן כלומר באלו השלשה ראוי להתהלל מפני שהם רצון השם יתברך מן האדם והמכוון בו לא בשלשה הראשונים וזכר השלשה הראשונים בעבור שכבר נמצא מי שחשב הצלחת האדם הוא הגיעו למדות טובות ומי שחשב היותה שלימות תבנית הגוף ותכונותיו ומנה הגדולה שבהן והיא הגבורה ומי שחשב שתכלית האדם היא העושר על כן בא זה מאמר הנביא להודיענו ולהרחיק הדעות ולבטלן הודיע וגילה מה תהלתו האמתית ותכלית הסבה ממנו. וכזה בעצמו באר ארסטוטלוס דחות הדעות הראשונות הנזכרות בהצלחת האדם ובאר שתכלית ההצלחה היא ידיעתו את השם יתברך ידיעה אמתית וכן הורה הרב זכרונו לברכה ענין השלש מדות הנזכרות בפרק נ"ג מהחלק השלישי גם אין ספק שהפץ השם יתברך גם כן מן האדם שיתדמה בדרכיו לדרכי בוראו כפי היכולת כי כמו שידיעת דרכי ה' הם דרך אל ידיעתו כן ההתדמות בדרכיו היא מפנה הדרך אל ידיעתו כי המדות שאפשר לאדם שידמה בהן למדת קונו הן היקרות שבמדות הטובות הנמצאות בנפש האדם אשר בלעדן רחוק להשיג אל המעלות השכליות כאשר זכר במקומות רבים וכן זכרו כל חכם ואשר פירש הרב במלת "ארץ" הוא חדוש מופלג בטובו ומפני שחכמי המחקר חברו ספרים במדות האדם והאריכו לדבר בהן ולהודיע איך אפשר לאדם להרגיל עצמו במדות הטובות עד שתשובנה קנין חזקה ותהיינה קבועות בנפשו ואיך יוכל בעל מדות מעוותות לתקן המעוות בהן ראה הרב זכרונו לברכה להקדים לזאת המסכתא פרקים יזכור מהם בקצרה הצריך מן הענינים אשר האריכו בהם חכמי המחקר כמו שזכר בפתיחתו וכאשר ראו חכמי לוניל עיר מולדתי פירוש זאת המסכתא והפרקים אשר הקדים הרב בביאור ענינים בקשו ממני להעתיקם להם כאשר עשו במאמר מורה הנבוכים וזה החלי להעתיקם מהשם יתברך אשאל להישירני אל האמת ולהצילני משגיאה:

תוכן העניינים

כתבי הרמבם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה