אור ברסלב
כתבי הרמבם הקדמת המעתיק לפירוש המשניות

כתבי הרמבם· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

הקדמת המעתיק לפירוש המשניות

מכתב מרבי אנטולי להרמב"ם

הקדמת המעתיק רבי יהודה אלחריזי ז"ל נאום יהודה בן שלמה הספרדי הידוע - בן חריזי נקרא נקראתי בעיר מרשיליא אשר על מבואות ים יושבת. ובית נתיבות ניצבת. ובמבחר המקומות נחצבת. ושמעה יוצא בכל הארץ. ואליה גוים יבואו מאפסי ארץ ושם קהל גדול מזרע הקודש. עובדי עבודת הקודש. מלאכתם מלאכת ה'. וערב ובוקר שתולים בבית ה'. עולים במעלות גבוהים. אנשי חיל יראי אלקים. עומדים בארחות יושר ומעמידין. ומעלין בקודש ואין מורידין ותהי עלי שם יד רבותי אציליה ושועיה. נקובי ראשית בחכמה וידועיה. לפרש להם בלשון הקודש פירוש המשניות שחיבר רב הגדול נר ישראל. וברבוץ התורה משנה ליקותיאל. הוא עץ הדעת אשר תאוה הוא לעינים. כגן ה' כארץ מצרים. אשר העלה מזוהר התלמוד מנורות. והיו למאורות. לפקוח עינים עיורות. המחזיקים ידי גלות ספרד ופתח קבריהם. ונפח רוח חכמה בהם. ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם. רבנא משה נ"ר בן הרב רבי מימון ז"ל. לרב משה יהודה כל מחבר ולפי מעיניו ידום ויחשה. נביא חכמות שמו נקרא ולא קם נביא חכמות בישראל כמשה וכאשר דבריהם הבינותי חשתי ולא התמהמהתי ומצותם הקימותי. והעתקתי פרוש זה הרב ללשון הקודש מלשון ערב. והפכתי מאוריו למזרח מן המערב. והשיבותי אל שפתנו הפניניה הפנימה החודרת. שפת ידיעת מליצתו החיצונה הקיצונה במחברת. והעתקתיו מלשון קדר הקודרת אל לשון הזהב והאדרת. כי קנאתי לאלה הפרושים אשר ילדה התורה ולהם משפט הבכורה. ויולדו על ברכי הגר שפחת שרה ותהי שרה עקרה. ותמהתי ואמרתי איך קודש וחול יחד נחבר וימשך ואיזה דרך ישכון אור וחושך. אבל כונת החכם היתה לתת לפתאים ערמה ולא חיברו כי אם לאשר לא ידעו לשון הקודש כי אם הגרית. ולשונם חצי מדברת אשדודית. ואינם מכירים לדבר לשון יהודית ועל כן התאמצתי. ועוז התאזרתי. והסירותי מאמר קדוש מלשונות זרים. ויצא למלוך מבית האסורים. ורחץ במים טהורים. ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים. ומליו באמרי צחות העתקתי. ובצוף לשון קודש טעמו המתקתי וזה משפט ההעתקה אשר אני נוטה אליה והדרך אשר אנכי הולך עליה. אני מעתיק ברוב המקומות מלה כנגד מלה. אבל ארוץ להשיג הענין תחילה. ולא אחדל לרדוף אחריו ולעוללהו במסילה. עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה. וכשאמצא בלשון ערב מלה בודדת ועלי מורדת ודרך מרי לוקחת כשפחה בורחת - חלוצי זממי ירדפוה עד השברים. וכל רודפיה השיגוה בין המצרים. וכשיזדמן לי בלשון קודש מלה קשה בזולתה אמירנה. ומגבירה אסירנה. ומלכותה אתן לרעותה הטובה ממנה. וכל מלה מלשון ערב אשר אני רוצה לפרש אזמן לה ארבע מלות או שלוש. והטובה אשר בכולן אדרוש אבחור דרכם ואשב ראש. ומלשון קודש מליו המתוקים אלקט ואחטוף. ומראש יונקותיו רך אקטוף. כדי שיהיו דבריו נכנסין בלב המאזין. וכולם נכוחים למבין וחכמי כל אומה הסכימו כי אין לאדם להעתיק ספר עד ידע שלושה דברים סוד הלשון אשר יעתיק מגבוליה. וסוד הלשון אשר הוא מעתיק אליה. וסוד החכמה אשר הוא מפרש מליה. ובשלושה אלה חבל המליצה ירתק. והחוט המשולש לא במהרה ינתק. ואם לבי מן החכמה נעור וריק כגפן בוקק והדעת ממני נשגבה ועד השלושה לא בא - אשיב כל מאודי לשמור הענין ולתקון הבנין. וזה יהיה קרבן שגגתי ובשניהן אצא ידי חובתי והאל המגלה עלומים ומרנין לשון אלמים ינצור לשוני בהגיוני. ויהיה עם פי בהטיפי. ויהיו לרצון אמרי פי. כמו שידעתי כי חנוניו הם חנונים. ומלומדיו הם מלומדים. כמו שנאמר ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם (שמות לג יט):

תוכן העניינים

כתבי הרמבם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה