כתב סופר על חולין· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
חולין · דף פ:
קדשים נמי שחיטה שאינה ראוי' היא וכו' הקשה מהרש"א לרש"י לשיטתו דלא ס"ל דבשני קדשים גזה"כ הוא למה מפרש דקושי' מראשון קדשים גם משני קשה:
והניח בצ"ע ונ"ל דס"ל לרש"י כיון דגילה דבקדשי' שמה שחיטה ומ"מ מקשה מאו"ב כמ"ש תוס' כיון דאו"ב עיקרו בחולין וס"ל לרש"י דווקא איסור או"ב הנוהג בחולין אבל מחוסר זמן שאיסור זה דווקא בקדשים א"כ גם בשחיטה דאינה ראוי' נוהג כיון שזה אסורו דקדשי' ולכן ל"ק משני קדשים רק משום שחיט' קדשים אינה ראוי' רק מראשון קודש דבזה לא שייך לומר כנ"ל דהא שחיט' ראשון דאינה ראוי' דתעשה שני מחוסר זמן לא שייך שאני קדשים דהא אין הראשון האיסור רק השני בין כששחט אח"כ חולין או קדשים וכיון ששחיטה ראשונה אינה ראוי' אין השני מחוסר זמן והבן זה כנ"ל: הכתוב נתקו לעשה וכו' מ"ש תוס' שבסוף דלא אמרינן לא אתי חד עשה ומנתק תרי לאו דווקא דומי' דמימר עיין מ"ש ריש המסכתא ד"ה וסופג ארבעים עיי"ש: