כתב סופר על חולין· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
חולין · דף לו.
אמר אשי תולין לעולם משמע וכו' והנה הרמב"ם פסק כר"ח דתולין והקשו עליו הלא פסק ישנו לשחיטה מתחלה ועד סוף עיי' ראש יוסף, ונלפע"ד ע"פ שכתב בחידושי ר"ן דהא דלא חיישי' שמא תתקלקל: השחיטה לבסוף ולא יהי' שחיטה גם אם ישנו לשחיטה מתחלה ועד סוף דווקא אם סוף השחיטה לא נתקלקלה ונדחק דלא הוי ספק בתחלה עד שלא נתקנח דמסתמא תהי' השחיטה טובה, אבל אם אין לשחיטה אלא לבסוף בנתקנח אינו מכשיר גם אם תגמר השחיטה כיון דאיכא ספק תחלה אם לא תתקלקל השחיטה עיי' בפנים בדבריו שדוחק לחלק בין ישנו לשחיטה מתחלה ובין אין לשחיטה עד לבסוף לענין זה, וי"ל דכ"ע סוברים ישנו לשחיטה מתחלה ועד סוף רק דרבי סובר דגם אם תתקלקל השחיטה לבסוף מ"מ מקרי שחיטה בתחלה ולא כרבא לעיל רק כר"י דלא סובר כן ולכן סובר דבנתקנח הדם מכשיר, אבל ר"ח סובר ישנו לשחיטה מתחלה ומסופק אם דווקא היינו כשגמר השחיטה בסוף, ולכן אם נתקנח הדם קודם הגמר אינו מכשיר כיון דהי' משקה ספק, וי"ל איפכא דכ"ע סוברי' אין לשחיטה אלא לבסוף מ"מ מכשיר אפי' בנתקנח דל"ל סברת הר"ן דהוא ספק משקה ור"א סובר כן עיי' היטב:
והנה לעיל בפלוגתא דר"י ור"ל לא מייתי ש"ס כלל כתנאי מהך בריי' מזה הוכיח הרמב"ם דש"ס לעיל לא סובר דפליגו ר"ח ורב כמו דמוקי ר"פ ור"א, רק דר"ל יוכל לומר כ"ע כדידי ופליגו בסברת חידושי ר"ן ור"י יאמר כ"ע כדידי רק פליגו אי צריך סוף שחיטה שתהי' טובה או לא וכמ"ש, ופסק הרמב"ם כן דבזה פליגו, וסובר דר"ח מסופק לי' בדין זה אי צריך סוף שחיטה או לא ופסק הרמב"ם כוותי' ולעולם ישנו לשחיטה מתחלה ועד סוף כנ"ל ליישב עיי' וק"ל: