אור ברסלב

כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה קנא

תשובה קנ

ד' ישפות שלומו, יראהו בטובו ונועמו, לכבוד תלמידי חביב נפשי גיסי הרב הגדול חרוץ ובקי וותיק מלא עתיק, דורש טוב ומעמיק מלא ברכת ה' כש"ת מוה' שלמה זלמן סג"ל שפיטצער צער ני' מורה כהלכה בע"מ וויען יע"א:

זה שבועות שתים הגיעני יקרתו מגלה ארוכה מזה ומזה היא כתובה בעטו, ובזמנא דפדיון בכור, והנחתי הדבר עד מצוא זמן מוכשר לכך סוף שבוע זו אשר נחתי מעט מעול התלמידים שי' בלימוד השיעורים, ומאת ה' היתה זאת לי כי עכבוני ביסורים חולי השניים שיש בהם ביטול תורה, והענין רחב וצריך שיהוי ומיתון לעיין בכ"מ בש"ס שהם הרבה, ומעלת גיסי ני' הרחיב הדיבור, ולאשר דבריו בנוי' על הוראת אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל אשר נאמר לו משמי' וקשה לו להאמין שכן הוא, לכן נקיטנא בקצר' להעמידו על האמת, לא לעקור הלכה רק אשר יצא להלכה מפי רבן של ישראל כ"ק אאמ"ו זצ"ל, והנני מעתיק לו מה שמצאתי ראיתי בילדותי העתק בפנקס התשוב' ושם כתובים עוד ספיקות בענינים אחרים וכדומה לי שהוא העתק מכתב מאאזמ"ו מ"ה עקיבה איגר זצ"ל, אשר ז"ל שם, ומוגה בכ"י אאמ"ו ז"ל מה שחסר המעתיק, יש לי מקום ספק לדינא במג"א סי' של"ט סק"ח יע"ש, והנה בנולד עם צאת הככבים אז כלו לו כ"ט י"ב תשצ"ג בהאיר מזרח היום שלשים הוי דברי המג"א להחמיר שצריך להמתין עד מחר יום שלשים ואחד והוא מש"ס מגילה ימים אתה מונה לחדשים וכו' וה"נ כתיב מבן חודש תפדה אך הספק אם נולד קודם הלילה שאז מקצת היום מחשב יום שאז לא כלו לו כ"ט י"ב תשצ"ג עד שהאיר המזרח יום שלשים ואחד אי נימא מיד בצאת הככבים ביום שנכנס ליום שלשים ואחד (היינו עם יום שנולד בו שאמרינן בו מקצתו ככולו הוא יום שלשים ואחד) מותר לפדותו דאע"ג דחודש דתורה הוא שלשים יום, מ"מ אמרינן מקצת סוף היום שנולד בו ככולו, ומותר לפדותו, אע"פ שלא כלו כ"ט י"ב תשצ"ג דהוי חודש ומעלה או דלמא חודש בעינן עכ"פ ואין חדשה של לבנה פחות מכ"ט י"ב תש"ג עכ"פ, או נימא עוד כיון שאין מונים שעות לחדשים א"כ צריך להמתין עד מחרתו יום שלושים ושנים וזה רחוק בעיני וצ"ע לדינא עכ"ל שם, וכמה פעמים שמעתי ספק זה מפיו הקדוש ממש בכל שנה כאשר למדנו מס' מגילה כשהגיע להא דאיתא פ"ק דף ה' ימים אתה מונה לחדשים ולא שעות לחדשים ואמר שהציע ספק זה לפני אאזמ"ו מהרע"א זצ"ל, וכתב עליו גם בעיניו יפלא, ולא מצאו מקום לפשוט הספק עד אחרית ימיהם, ובלי ספק כמה פעמים הי' אאמ"ו זצ"ל חוקר דורש ומעיין בספק זה, ולא מצא ראיי' ברורה לפשוט הספק, הגם שסיים בעצמו כי רחוק הוא בעיניו, היינו ספק האחרון שיהי' לפעמים הפדיון נדחה עד יום ל"ב כי לא נמצא בשום מקום, מ"מ מידי ספיקא לא נפקא:

והנה בעיקר פלוגתת מג"א עם הש"ך וב"ח, ציין אאמ"ו זצ"ל בגליון מ"א שלו על תשובת ח"צ ותשוב' פרח מטה אהרן ח"ב וסדרי טהרה סי' קפ"ט, ואני ציינתי מאז ביו"ד שלי תשובת פנים מאירות ח"א סי' ג' יעיי"ש, וגם מצאתי ראיתי מאז להגאון יעב"ץ בספר מגדול שלו בדיני פדיון שלו שכתב דלא כש"ך מטעם ימים אתה מונה, וכו' וכתב אח"כ שנזכר שכ"כ אביו זצ"ל בתשובה שלו, אלא שכתב שם בפשיטות שיש בזה להקל ולהחמיר, והכלל דאין משגיחין כלל בכ"ט י"ב תשצ"ג, אלא שלשים יום ומקצת בתחילה ככולו, והוא כתב הלכה פסוקה בלי נתינת טעם כי אין דרכו בספר הנ"ל בכך, ונראה דהי' פשוט לי' דכן דעת אביו ח"צ בתשובה דאין משגיחי' תו רק בימים במספר, וכבר תמהתי עליו שמשמעות ח"צ אינו כן מלבד מ"ש שאין חודש בלא כ"ט י"ב וכו' גם מדלא השמיענו קולא רבתא היוצא משיטתו נגד הש"ך והב"ח, מוכח דאין בו קולא רק חומרא, וכן נראה מסתימת פמ"א שלא הזכיר כלל מזה נראה דפשיטא להו דוודאי כ"ט י"ב תשצ"ג בעינן דפחות מזה לא מקרי חודש כלל בקרא וסתם חודש מלא הוא, היינו שלשים ימים בעינן ולא סגי בכ"ט י"ב וכו' והנה איזה פעמים כשבא הדבר לפני נתתי אל לבי לשום עין עיוני עד"ז, וחזרתי לאחורי לאשר אאמ"ו זצ"ל ואדמ"ז זצ"ל לא מצאו מקום לפשוט הספק אנן מה נענה בתריי', אם אמצא חבילות ראיות לא אסמוך עלי להקל, ואם יש ספק אחד מני אלף מה לנו להכניס עצמינו כיון שאפשר לפדות אח"כ, הגם דשיהוי אסורה וזריזים מקדימין למצות בזמנו, מ"מ כל שמאחרי' מפני המצוה עצמה שיש בו נדנוד ספק כ"ד אין זה מקיל במצוה נהפוך הוא שרוצה לצאת מידי כל ספק, ולצאת ידי כל עמודי הוראה אשר לדעתם לא יצא או שיש ספק בדבר וקו"ח הוא מדמאחרים מפני הפרסום כמ"ש התה"ד שאינו אלא הכשר וכבוד המצוה, מכל הנ"ל מנעתי עצמי לחקור אחר בירור דין זה, ואנו מורים ובאים להחמיר בספיקו של אאמ"ו זצ"ל ואאזמ"ו זצ"ל בזה, כ"ז מצאתי עצמי מחויב להודיע לכבוד גיסי יד"נ ני' למען ידע אשר אתנו בזה מאז בלי עיון כלל לע"ע, ולולי שעמוסים עלי טרדות רבות וכמה תשובות להלכה ולמעשה, ד' יעזור לי ויאיר עיני, הייתי משעשע בדבריו הנעימים וחביבים עלי, הכ"ד גיסו אוה"נ חפץ בהצלחתו, חותם בברכת אהבה, פה פ"ב יום ד' טו"ב שבט תרי"ז לפ"ק:

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה