אור ברסלב

כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה קט

תשובה קח

שובע שמחות הוא וביתו שלם, ה"ה י"נ חביבי הרב הגאון הצדיק תמים וכו' כש"ת מהרא"י וו"ב ני':

גי"ה קבלתי היום והנה זה כתוב השלישי ממני לפר"מ ני' להכריע דברים שכתבתי כי יש מן הרמב"ם ראי' דס"ל דבן יוכל לתבוע ולהשביע לאביו בב"ד והלום ראיתי כי פר"מ ני' דחה די"ל כגון שאב התובע ונשבע ונוטל, יאמין לי כי כבר עלה במחשבה לפני בשעה שכתבתי ונשתייר דיו בקולמסי ותקנתי במחשבתי מלבד שדחוק ורחוק לפרש כן לשון וכוונת הרמב"ם, ולדינא נ"ל דליתא כיון דאב התובע ואי אפשר לו להוציא רק בשבועה שיש בה קללה ושמתא וכדומה בוודאי לא יוציא ממון בשבועה קלה בשביל מצות כבוד אב דהא הוא האב הגורם והוא רוצה להוציא ממון ואם הוא רוצה לחוס שלא יהא בארור ע"כ יניח הדבר, ואין הבן מקללו רק הוא מביא עצמו לידי כך ונשבע ודעתו ורצונו בארור וכדומה ואין על הבן מעון מקלל האב כלום, ועיין סי' פ"ב וסי' צ"ב בנשבעים ונוטלים כשא"א לו לשבע, דאין החיוב בא רק בשבועה ועד דלא נשבע כראוי' לא חל חיובא שחייבו רבנן לנתבע, והדברים פשוטים, ומ"ש דאפשר לטעון קים לי כתשובת מהרמ"ל, הגם דב"ח ומל"מ חולקים עליו, לא ידעתי מה שייכות לטענת קים לי לכאן, טענת קים לי למוחזק שאין מוציאים ממון מידו כי המוחזק טוען קים לי כשיטה זו, אבל כאן תליא בהעמדה בדין אם אפשר לתלמיד או לבן להעמיד רבו או אביו לדין מפני שצריך ומחויב בכבודו, ואם ירצה הבן או התלמיד להעמידו רבו בדין בוודאי צריך למיזל עמו בדין ישראל כראוי ונכון וכדת וטענת קים לי אין לו מקום בנדון זה, (כי אפילו אי הלכה כמהרמ"ל עובר רק התלמיד במצות עשה של כיבוד אב אבל האב צריך לילך עמו בדין ודוחק לומר דיכול האב לומר אולי הלכה כמהרמ"ל ואני מכשילך לעבור על מצות כיבוד לכן לא אציית לעמוד בדין שלא אעבור על לפני עור דמ"מ על הממון עצמו שנתבע אין להאב טענת קים לי וישלם לבן, כמהרמ"ל בלא העמדה לדין תחלה) ומ"ש כי רבים יודעים שאין ממש בדבריו הלא כבר כתבתי שישמעו א' היודע דו"ד ולא יהי' א' מדייני' אם יש ממש בדבריו שלא לחלל כבוד ת"ח על מגן, ומ"ש ביישוב דברי כנה"ג בעצמו יודע כי דחוקים דבריו, הכלל כי פר"מ ני' נוגע בדבר וצער לו טובא, ד' ישמרהו מזה ומכיוצא בו, ומעשה אני יודע ושמעתיו מפה קדוש אבא מאוה"ג זצ"ל, פעם הי' לסמ"ע דין על אחד והציע משפטו לפני ב"ד הגדול במקום וועד היריד שהזכירו מהרש"א שלהי גיטין, וכשטען הסמ"ע לפניהם הראוהו שהיה בהעלמת עין ממנו דברי עצמו הודה ולא בוש, כמה גדולים דברי חז"ל, אין אדם רואה חובה לעצמו, ואם לעצתי ישמע י"נ חביבי ני' יראה כל האפשר לפייסו בדברים ובממון כל חפצים לא ישוו לחוס על כבוד שמים וכבוד התורה ות"ח כי מה יאמרו הבריות, הלא יתלו בוקי סריקי בפר"מ ני' כי מבקשים מומים ודוברים על צדיק עתק שכיחי הרבה והגם שיודעים בנפשם כי הדין עמו ישישו כי ימצאו גבר בגוברין לדבר עליו תועה יאמרו זה היום מצאנו מה שקוינו, ה' שנותיו יאריך בנעימים ויבלם בטוב כחפץ אוהבו המשתתף בצערו, ולדינא אין משוא פנים בדבר ח"ו, ואצפה עוד לתשובתו ולהודיע כי נתהפך עליו הכל לששון ולשמחה פה פ"ב פ' תצוה תרכ"ז לפ"ק:

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה