אור ברסלב

כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה קב

תשובה קא

שלום לי"נ הרב המופלג וכו' מו"ה יוסף וו"ב ני':

מכתבו קבלתי ועל שאלתו בשוחט א' שאמר תחלה דבהמה טרפה היא ואח"כ חוזר בו ואמר אמתלא דמבואר בש"ע יו"ד ססי' א' דמהימן באמתלא ונסתפק מע"כ ני' אם יש מדת חסידות להחמי' שלא להאמינו כמ"ש רמ"א לקמן סי' קפ"ה וז"ל מ"מ מי שרוצה להחמיר ע"ע שלא להאמין לה מדת חסידות הוא אם גם בנדון כזה בעל נפש מתנהג בחסידות ויחמיר לעצמו, הנה לא נמצא מזה דבר בשום מקום רק באומרת טמאה אני והוא מש"ס כתובו' דאפ"ה לא עביד שמואל עובדא בנפשי' והרי"ף העתיקו וכ' הב"י שם דקמ"ל דמדת חסידות הוא ולאו חסידות של שטות הוא מדהחמי' שמואל לנפשי' ועיין בח"ס חלק א"ע ח"ר סי' ע"ח ד"ה בפ"ב דכתובו' שהוסיף על הב"י אפי' בזמן עונה הראויה לה אין בו איסור הפקעת העונה ונ"ל להוסיף עוד למה באמת רשאי להחמיר ע"ע ולהתנהג בחסידות כרצונו והוא משועבד לה מן התורה נ"ל כיון שהיא גרמה לעצמה ע"פ דבורה שאמרה טמאה אני ועכשיו חוזרת בה א"צ להאמינה ויוכל להחמיר ע"ע אבל במקום דהיא לא גרמה מידי אינו רשאי להחמיר ממדת חסידות לבטל מצות עונה שבתורה כנ"ל:

ובאמת צל"ע לפי מ"ש הב"י בכוונת הרי"ף ומוכרח הוא די"ל דשמואל החמיר ע"ע ממדת חסידות מה מקום לחומרא זו לפי שיטת הסוברים דע"א אינו נאמן היכא דאתחזק ועיין בס' בית מאיר סי' ה' ובשב שמעתת' שמעתת' ו' פ"ח וט' דאשה שאמרה טמאה אני א"נ רק משום דשווי' אנפשה חד"א עיי"ש וכיון שהי' אסורה מצד שווי' אנפשה חד"א ממילא גם הוא אסור משום לפני עור וכי כן באומרת אמתלא דמהני מדינא ומותרת היא לשמש שוב ליכא משום ל"ע גבי דידי' ואין מקום להחמיר שלא להאמין לה כיון דמצדו ליכא איסור דלא היה מעיקרא נאמנת כלל רק משום לתא דידה שהיא עושה איסור דשווי' אנפשה חד"א וכיון דהיא נאמנת לעצמה באמתלא שוב ליכא גבי דידי' נדנוד איסור דל"ע כלל ואפי' מדת חסידות אין כאן ואפשר י"ל עפמ"ש הרמב"ם הלכות משכב במקום שאין ע"א נאמן מ"מ ראוי לחוש ועיין בכ"מ שם דנפקא לי' מש"ס פ' הניזקין שורת הדין א"נ עיי"ש ואפשר משו"ה החמיר שמואל דלחומרא האמין לה טמאה אני ולא האמין לה לחזור מדבריה ועדיין צל"ע, אם לא שנאמר דרי"ף ס"ל כאותן שיטות דס"ל ע"א נאמן במקום דאתחזק היתיר' ואשה דאמרה טמאה אני נאמנת מצד הדין ולכן החמיר שמואל לעצמו מדת חסידות שלא להאמין לה הגם שהיתה בחזקת טהרה כדנראה מירושלמי דבעי לאזדקוקי לה דלא היה שעת ווסתה:

והנה הרמב"ם לא כ' דראוי להחמיר נראה דס"ל דשמואל לאו ממדת חסידות החמיר ע"ע אלא משום דלא ברירא לי' לדינא דמהני אמתלא ולא עביד בנפשי' אבל לאחרים לא הורה להחמיר אלא שלח לרב דמור' להקל ועיין פ' אלו טריפות והוא דלא ס"ל לרמב"ם דממדת חסידות החמיר ע"ע וכן ראוי לכל בע"נ להחמיר הגם דרמב"ם מן הסוברים דע"א נאמן באיסורי' היכא דאתחזק עיין ש"ך סי' קכ"ז וא"כ י"ל דשמואל החמיר לעצמו כדס"ל לרי"ף י"ל דס"ל לרמב"ם דאין נכון להחמיר במקום מצות עונה כמ"ש לעיל מזה ואפילו שלא בזמן עונה לא יחמיר ע"ע כשיצרו תוקפו או תובעתו ולכן ס"ל דשמואל החמיר משום דמספקא לי' בעיקר הדין אי מהני אמתלא ואנן קיי"ל בפשטות כרב דהלכת' כוותי' באיסור' כמ"ש הר"ן ולכן השמיט דבר זה:

והטור השמיט הא דלא עביד שמואל עובדא בנפשי' דס"ל דאין ע"א נאמן במקום חזקה וא"א לומר דמשום חסידות החמיר שמואל ע"ע כמ"ש לכן אחז בשיטת הרמב"ם דשמואל משום ספק בגוף הדין לא עבד עובד' בנפשי' ויפה עשה המחבר שלא כ' מזה כלום בש"ע דאחז בשיטתו סי' קכ"ז דע"א א"נ במקום חזקה לאסור וע"כ שמואל מדינא החמיר לנפשו דלא כרי"ף, ורמ"א כ' ומ"מ מי שרוצה להחמיר מדת חסידות הוא והוא שתיק לי' למחבר בסי' קכ"ז וגם שם לא כ' המחבר וגם הרמ"א דיש להחמיר לחוש לדברי העד א"כ צ"ע מה שכ' בסי' קפ"ה דמדת חסידות הוא וצ"ע:

ולדינא נ"ל לשיטת הרי"ף דמעתיק להא דלא עבד שמואל בנפשי' ונהג מדת חסידות בנפשו לא ילפינן משם למק"א עפמ"ש הר"ן שם הא דמבעי' לי' אי מהני אמתלא גם בזו משום דמיא בנהר' ואפשר לה לטבול לכן ס"ד דלא נסמוך על אמתלא כי אפשר בלא"ה ועיין ח"ס סי' הנ"ל דכ' דצ"ל דאיירי ביום האחרון ועיין רא"ה ורשב"א דס"ד דל"מ אמתלא לגבי בעלה הו"ל לומר דחלושה היא וי"ל משו"ה החמי' שמואל לנפשי' ואם אמרה שסבורה היתה שדם נדה הוא וטעתה כמ"ש הסמ"ק אפשר גם שמואל לא היה מחמיר כמובן, וי"ל דשמואל נהג בעצמו מדת חסידות שלא לסמוך על אמתלא משום דאיכא מי' בנהרא כמ"ש ואמר לה זיל טבל ובדס"ד דמשו"ה לא מהני אמתלא ולכן החמיר ע"ע ואין למדין משו"ה למק"א להחמי' ע"ע ואפילו מדת חסידות ליכא ועוד י"ל שמואל החמיר לעצמו ואין הדבר נודע לאחרים היינו שאחרים מותרין והוא אוסר לנפשו כי אשתו היא והחמיר לאסור אותה על נפשו אבל בטבח שנותן אמתלא שמתי' המורה לכל להתיר לאחרים או אחרים אוכלים ובע"נ יחמיר לעצמו אנו אין לנו והבו דלא להוסיף אלא מה שמצינו בעובדא דשמואל כנ"ל הכ"ד אוה"נ:

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה