אור ברסלב

כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה צ

תשובה פט

יעקב איש תם אתה יודוך אחיך ה"ה חתני כבני תלמידי חביב נפשי כהן שדעתו יפה הרבני המופלג בתורה וביראה נפלאה חרוץ ובקי כש"ת מו"ה יעקב ליב כ"ץ שטראססער ני':

שורותיך הצהירו נגדי ערבים עלי מתקו כדבש לפי ולעוצם טרדותי שבוע זו לא יכולתי אפי' להציץ במכתבך עד היום כאור בוקר כשעה שתים והנני להשיבך בקוצר אומר על שאלתך אשה שראתה ב' פעמים בהפלגה ביום ל"ג לראיתה ובפעם הג' ראתה ביום ל"ב לעת ערב אחר שהתפלל הקהל ערבית אם נחשוב שעות אלו ללילה ויש בו קולא וחומרא חומרא דהוקבע ווסתה ליום ל"ג מראיתה צריך עקיר' ג"פ ככל ווסת קבוע וקולא שאינה צריכה לחוש עוד לווסת סתם מלמ"ד ללמ"ד יום כיון שיש לה ווסת קבוע:

נלפע"ד כשלא התפללה היא משום שהצבור התפללו מש"ה אין להחמיר שיהי' קבוע ווסת לפי שהעלה הש"ך סי' קצ"ו ס"ק ה' דאם ראתה עד הערב כיון שא"א להפסיק קודם מפסקת לכתחילה אפי' בתחלת ספירת' וכאן שא"א א"צ להחמיר כלל לחשוב ללילה בשביל שהתפללו הקהל ערבית ונ"ל אפי' היא רוצ' להחמיר ע"ע כדעת האומרים שאפי' באי אפשר נחשוב ליום שלאחריו כשהוא אינו רוצה אין לה רשות להחמיר שמשעובדת לו ואפי' שווי' נפשה חד"א א"א לה כמבואר בר"ן שלהי נדרים וביתר ראשונים שם כ"ש להחמיר ע"ע מה שמעיק' הדין נקטי' להקל וכ"ש לפי מה שהעלה מהרש"ל וב"ח שמביא הש"ך סי' שע"ה ס"ק י"ד דאיש אינו נגרר אחר הציבור רק אשה שאינה רגילה להתפלל ולגבי דידי' לכ"ע לא נחשוב ללילה וכיון שמשועבדת לו לעונה נגרר' בתרי' בדבר הזה ובתשובה אחת שהיתה לפניך בענין זה העלתי דווקא דבר דלא שייך רק גבי אשה הי' נגררת בתר ציבור אבל בדבר ששייך גם באיש כמו הא דסי' שע"ה לא מחלקים בין איש לאשה לפי סבר' מהרש"ל וב"ח ודווקא בנדה דמצות עשה וספרה לה ותלי' בה נגררת בתר הציבור כיון דרוב נשים אין רגילות להתפלל וא"כ כ"ש וקו"ח לענין קביעת ווסת דשני' שייכות בשוה בדבר הזה וכ"כ חתני שי' לחלק ע"פ דברינו וכ"ש הוא דהא אנו דנין בדבר אחד בין איש לאשתו דאין נגרר הוא בתר הציבור משום דיד' כנ"ל:

וכ"ז כשלא התפללו אבל כשהתפללו בעצמם יש לעיין לפמ"ש הש"ך סי' קצ"ו דכשהתפללה היא בעצמה אפילו דיעבד יש להחמיר שלא תפסוק ביום זה אם נחמיר גם לענין קביע' ווסת דמחשב קביעת ווסת בזמן א' והנה אם היה ב' הפלגת ביום אם נחשוב שעו' שאחר תפלת ערבית ללילה בכ"ז לא קבע ווסת עיין ש"ע סי' קפ"ט סעי' י"ג ועיין נב"י תנינא סי' פ"ג דעת הגאון מה"ו דוד דייטש זצ"ל דה"ה בווסת הפלגה ורבו הנוב"י זצ"ל נכנס לחלק בין ווסת החדש לווסת הפלגה ואכ"מ דנ"ל אפי' ב' הפלגת הכא שווים הי' ג"כ בלילה דא"צ להחמיר לחשוב ללילה חדא דכל זה לחשוב ללילה אינה רק חומרא בעלמא ולחומרא חשבי' ללילה ולא לקולא ועיין ט"ז יו"ד סי' ת"ב ס"ק י"ג וצריכה לחוש ליום ל"ב דלעיקר הדין יום וכיון שמחזיקים ע"כ אלו שעות ליום שוב א"צ להחמיר להחזיקו ללילה לענין קביעת הווסת לעשות ב' חומרות דסתרו אהדדי ככסיל בחושך הולך ועוד כיון דענין זה לא תלוי' במנין הימים רק בעונות ולכן לא מצטרפ' ראיה שראתה ביום לראי' שראתה בלילה דתלי' דזמן גורם פעם היום ופעם הלילה וכיון שבאמת יום הוא ולא חושך רק שנחשבו אלו השעות ללילה כיון שהתפלל ערבית מ"מ יום הוא בטבעי' וגרמ' היום ואינו דומה לספירה דנק' דתלי' במנין הימים מספר ז' והבן ועוד נ"ל זיל בתר טעמא שהחמירו לחשוב אחר תפלת ערבי' ללילה כיון שהתפללה ערבית והחזיקה ללילה הוי כתרתי דסתרו אהדדי לחשבו יום לענין אחר, נ"ל דוקא לענין ספירה ז' נקיי' שתפסוק בטהרה ותחזיק אלו שעות עד הלילה ליום מחזי כתרתי דסתרו באותו יום דעושי' בו מעש' דסתרו בשעה חדא שמתפלל' ערבית ומפסקת בטהרה וכן לענין אבילות למנות אותו יום ליום א' מאבילות אבל לענין קביעת ווסת הלא אותו יום בין כך ובין כך אסורה ליומא וגם חוששי' ליום ל"ג הבא ואין בו נפקות' רק כשתעקרהו פ"א שלא יהיה הווסת נעקר רק בג"פ ותהיה אסורה ליום ל"ב שלאח"כ כ"כ האי לא מחזי כתרתי דסתרו אהדדי דלא נראה סתירה לשעתו ועיין כעין חילוק זה במג"א סי' תפ"ט סק"א וכ"ש וקו"ח שי"ל כן בענין שלנו:

ובינותי קצת בספרן של צדיקים גאוני קמאי על הלכ' נדה ולא לשתמט א' שהתעורר בזה וכן נלפע"ד ברור דאין להחמיר בנדון זה וכיוצא בו ולהקל שלא לחוש לווסת החדש פשוט יותר מביע' בכותח' דאין להקל ולהחמיר ג"כ נלפע"ד כמ"ש הכ"ד חותנך כאב אוה"נ בלב ונפש חותם באהבה רבה. פ"ב כאור בוקר ליום ו' עש"ק ו' כסליו תרכ"ו לפ"ק:

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה