אור ברסלב

כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה עט

תשובה עח

חיים וברכה מאלקי המערכה לי"נ תלמידי הרב המופלג בהפלג' התור' חו"ב ירא' ד' אוצרו כש"ת מו"ה מנחם ני' בק"ק וו"ב יע"א:

גי"ה קבלתי והנני לעשות רצונך להשמיעך שנית מ"ש מאז ביישוב קושי' ש"ך יו"ד ס' ס"ח על שיטת ר"י דכלי נחושת אינה בולע רק כשאור מהלך תחתיו מה יענה למתני' זבחים צ"ה ע"ב דאחד שעירה בתוכו וכו' טעון מריק' ושטיפ' והיינו בכנ"ח, וכן קשה מברייתא דת"כ שבירושלמי שבת דאף בכנ"ח כן מוכח עכ"פ דבולע, אני בעניי הכינותי יישוב לזה בשניישב ג"כ קושי' הפלתי סי' ק"ה על ירושלמי הנ"ל דמביא מברייתא דת"כ דאף בכנ"ח כן ולא מביא ממתני' דקתני א' שעירה לתוכו א' ק"ק וכו' טעון מוש"ט ונלפע"ד עפמ"ש הרא"ש שלהי ע"ז דמוש"ט בצונן לאו גזה"כ בלא טעמא הוא, אלא דהקפידה התורה בקדשים אנקיותא יותר לשפשף להסי' הנדבק בדופני הכלי עיי"ש, ונ"ל וודאי מה שנדבק בדופני הכלי ע"י רותח דעירוי אין לחלק בין כ"ח לכנ"ח, אלא לענין הבלוע בכלי יש לחלק בין כ"ח דבלוע בקל ויותר מכנ"ח דקשה לבלוע ולזה בעי ילפותא בת"כ מנ"ל דאף בכנ"ח כן דבולע ע"י עירוי, ובירושלמי יליף מזה דעירוי מבשל דאל"ה לא היה כנ"ח בולע, ולזה למ"ד דמריקה ושטיפה בצונן ומהגעלה לא איירי קרא ל"צ ילפותא דכנ"ח בעי מוש"ט ע"י עירוי פשיטא יותר משבירה דכ"ח, והא"ש דלא מייתי ממתני' דמפורש דכנ"ח בעי מוש"ט לפי גרסא שלפנינו במתני' לקמן מוש"ט בצונן ושפיר קתני א' שבישל וא' שעירה בתוכו בעי מוש"ט בכלי נחושת דנדבק בו ע"י עירוי ולא מוכח דעירוי מבשל ולכן מביא מברייתא ת"כ דקתני אף בכנ"ח כן ויליף מקרא ע"כ אזיל למ"ד מריקה בחמין וה"א לחלק בין כ"ח לכנ"ח, ומדבעי הכנ"ח הגעלה ש"מ דעירוי מבשל ומיושב קושית פלתי ועיין:

ולפי גרסת הרמב"ם במתני' לקמן מריקה בחמין עיין תוי"ט לגרסא זו הדרא קושי' פלתי על הירושלמי אלא לשיטת הרמב"ם בלא"ה לק"מ דלשיטתו מתני' ג"כ בכ"ח קאי דבעי מוש"ט בק"ק ובקדשים קלים ולא מוכח ממתני' דאף בכנ"ח בעי מריקה בחמין בעירה לתוכו וכ"כ פלתי שם עיי"ש:

והנה בת"כ מניין שאפי' בכנ"ח כן דכתיב ואם בכ"ח אשר תבושל ואם בכנ"ח בשלה וכו' וכ' הקרבן אהרן דכוונתו דכתיב ואם בכלי נחושת בשלה משמע דכל מה שבכ"ח בעי שבירה ואפי' ע"י עירוי בעי בכנ"ח מוש"ט לפ"ז למאן דס"ל מוש"ט בצונן לא מוכח דעירוי מבליע בכנ"ח אלא דבעי מוש"ט בצונן ות"כ דאמר מנ"ל דאף בכנ"ח כן היינו למ"ד מריקה בחמין וה"א דכלי נחושת אינה בולע ע"י עירוי ולמד מוי"ו ואם בכלי נחושת ע"י עירוי בע' מוש"ט ומינה למד בירושלמי דעירוי מבשל אבל למ"ד מוש"ט בצונן לא מוכח מקרא דעירוי בכנ"ח מבליע וא"ש הרי ס"ל הלכת' מריקה בצונן כגרסא שלפנינו במתני' ואנו אין לנו דכלי נחושת בולע ע"י עירוי ומכ"ש דלא מוכח דעירוי מבשל כנלפע"ד יישוב נכון בעזה"י:

והנה ר"ת מביא ראיה מירושלמי דהתיב ר"י בר' בון דעירוי מבשל מדתני אף בכנ"ח כן ולא נמצא תשובה ע"ז ולפמ"ש תליא דבר זה בתנאי מ"ד מריקה בחמין מדבעי מריקה בחמין בכנ"ח ש"מ דבולע ועירוי כבישול אבל למ"ד מוש"ט בצונן לא מוכח דכנ"ח בולע ע"י עירוי ומנ"ל לומר דעירוי כמבשל ולפ"ז לפי גירסא שלפנינו במתני' מוש"ט בצונן וקיי"ל כסתם מתני' י"ל עירוי אינו מבשל אבל לשיטת הרמב"ם דס"ל מריקה בחמין גרס כן במתנ' מוכח דעירוי מבשל ועיין תוי"ט שכ' אפשר גם לפי הגרסא במתני' מוש"ט בצונן מ"מ קיי"ל כרבנן דרבים נינהו והיכא דסתם רבי מתני' בשיטת עצמו לא קיי"ל כסתם מתני' ולזה גם לגרסא שלפנינו מוש"ט בצונן מ"מ נקטינן דעירוי מבשל דקיי"ל כרבנן דמריקה בחמין ועיין היטיב:

ועיין ר"ן שבת וע"ז דדחה ראי' ר"ת מירושלמי די"ל דלא חש ר' יוסי להשיב לר"י בר"ב דס"ל בפשיטות דגם בכנ"ח י"ל דבולע גם שאינו מבשל ויש לי לעשות סמוכים לדבריו מסוגי' שלנו זבחים צ"ה ע"ב דרצה רבא לפשוט ספיקת רמב"ח ממתני' דא' שבישל בתוכו וא' שעירה לתוכו וצ"ע איך עלה ע"ד רבא לדמות בישול בלא בלוע כלל לבלוע בלא בישול גם צ"ל לס"ד דרבא דרמב"ח בתרתי מספקא לי' בישול בלא בישול ובלוע בלא בישול למה נקיט רמב"ח ספיקותו רק בבישול בלא בלוע ונ"ל בשנאמר דספיקת רמב"ח בפירושא דהאי קרא אי מפרשי' כ"ח אשר תבושל בו, דמיתורא דבו מרבי' עירוי אי ואשר תבושל קאי על בו ועירוי כמבושל מדקרו לי' בישול כמו דס"ל לר"ת או דמתפרש קרא אשר תבושל או בו ע"י עירוי ולצד דאשר תבושל קאי בפ"ע בישול בלא בלוע אסור ובו בלוע בלא בישול ואי אשר תבושל קאי על בו בישול בלא בלוע מנא לן וס"ל לרבא דלפי ספיקת רמב"ח מסתעף מיני' עוד ספק אם עירוי אוסר בכנ"ח דאם מתפרש קרא תבושל על בו דעירוי מבשל ה"ה דכנ"ח נאסר ע"י עירוי ואם תבושל קאי בפ"ע בישול בלא בלוע וי"ל דעירוי אינו מבשל ובכנ"ח אין עירוי אוסר והא דל"א רמב"ח ספיקותו בתרתי בישול ב"ב ובלוע ב"ב בכנ"ח משום דספיקותו בבישול בלא בלוע לענין כ"ח דווקא כשיטת הרמב"ם וכמ"ש רש"י ובכ"ח בוודאי בלוע ב"ב אסור דמרבינן מבו אלא דספיקתו ממילא מסתעף בעירוי בכנ"ח אי אוסר ורצה רבא לפשוט ספיקתו ממתני' דקתני א' שבישל וא' שעירה לתוכו ומתני' לענין מוש"ט בכנ"ח קאי ומדס"ל דכנ"ח נאסר ע"י עירוי ע"כ דעירוי מבשל כבירושלמי אית לך למה כנ"ח בולע וע"כ דמבשל וכיון דעירוי מבשל מתפרש הקרא אשר תבושל בו תבושל קאי על בו דעירוי כבישול אבל בישול בלא בלוע לא וע"ז השיב רבא בלוע בלא בישול לא קמבעי' לי דוודאי אוס' אפי' בכנ"ח כדקתני במתני' דאפי' דאינו מבשל רק בלוע בעלמא הוא אסור אפי' בכנ"ח דס"ל כר' יוסי בירושלמי דגם בכנ"ח בולע אף שאינו מבשל כמ"ש ר"ן כי קמבעי' לי בישול בלא בלוע אי מפרשינן תבושל בפ"ע עירוי אינו מבשל או קאי מבושל על בו ועיין, והנני רבך הדו"ש, פ"ב א' לס' נח תרכ"ט לפ"ק:

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה