אור ברסלב

כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה עח

תשובה עז

שלומים מרובים כטל ורביבים לתלמידי חביב כבן הרבני האברך המופלג בתורה וביראה קדומה טהורה מורג חרוץ בע"פ עדני העצני כש"ת מו"ה משה עקשטיין ני' יושב עה"ת ביישוב סערענטש יע"א:

מעשי ידי אצבעותיך הגיעו אלי והיום פניתי להשיבך דבר בעיון ובקיצור נמרץ לפי מסת הפנאי, נפשך בשאלתך ע"ד קדרות ברזל מצופים בפנים ע"י היתוך (געשמעלצט) שגזר אומר אבוהן של ישראל אבא מאוה"ג זצ"ל בח"ס יו"ד סי' קי"ג דאין להם תקנה רק ע"י מילוי גחלים והקש נשרף בחוץ ועלה במחשבה לפניך בעובדא שהיה קדירה כזו של בשר אב"י עומדת אצל האש ונשפך מקדירה שאצלה חלב מבחוץ דהסכמת ש"ך סי' צ"ב דקדירה עצמה אסורה אפי' נפל נגד הרוטב ויש ס' דלא כט"ז שם ונראה לך דמהני הגעלה לקדירה זו עפמ"ש המג"א סס"י תנ"א דאם יש היתוך מבחוץ (געשמעלץ) אם בלוע במקצת כלי אינו הולך בכל הכלי מהני הגעלה בכלים שבמקום זה לא בלעי ואנן דמחמרי' שמבליע בכל הכלי אבל בכלי זה מהני הגעלה ממ"נ אי נתפשט לפנים נתבטל הבליעה בס' ואי לא נכנס לפנים מהני הגעלה לצד חוץ שהוא ברזל אלו דבריך בנוים על אדני השכל וצריך להוסיף דלא מהני הגעלה רק כשאינו ב"י דכ"ז שהוא ב"י בשעת הגעלה יבלע לפנים דלא טרוד למפלט ויבלע עתה אם לא בלע מתחלה וכה"ג כ' רשב"א ומובא בב"י סי' קכ"א שנשאל איך אנו מגעילים כלי שלא בלע איסור אלא עד מקום קבולו וכשמכניסי' אותו לאורה פולט מקום האיסור ובולע ההיתר והשיב כיון שאין מגעילים רק שאינן ב"י לית לן בה וכ' הט"ז שם סק"ב שזה א' מן הטעמים שאין להגעיל רק אב"י והיינו משום לא פלוג ובנידון שלנו אסור מדינא להגעיל רק באב"י וכן הוא בדינא של מג"א הנ"ל:

ומ"מ לדינא לא נ"ל להורות כך מטעמך מלבד מה שכבר השיב לך מורה אחד שיש לחוש שמא נכנס עד מקום המצופה ועד בכלל ולא התפשט בפנים לגמרי מה שהשבת לו שאין לנו לחוש כ"כ לא ידעתי מנ"ל הא ועוד כיון שכלי חרס א"י מידי דופיו לעולם גם אם נתפשט עד הרוטב ואם היו ידענו זה בבירור לא היה מותר רק בברזל וכדומה ולא כלי חרס שא"י מידי דפיו ואין חילוק בין בלע כבר או עכשיו:

ויש לצדד להקל לדון משום ס"ס שמא לא התפשט בכולו מתחלה רק עד מקום החיפוי ולא עד בכלל ושמא לאו חרס הוא והוא ספק חסרון ידיעה לכ"ע כי א"א לעמוד על הדבר כמ"ש בח"ס ועיין ט"ז סי' צ"ח ס"ק ו' אלא בב"י א"א להגעיל דלצד שמא לא נכנס לפנים תחלה ובלע עכשיו דלא טריד למפלט וטריד לבלוע כמ"ש לעיל ובאינן ב"י יש להגעיל משום ס"ס הנ"ל ומשום ספק א' אין להתיר באינן ב"י כיון שנולד הספק בדאוריית' בעוד היה ב"י ונתגלגל אח"כ עיין פמ"ג סי' ק"ג אבל משום ס"ס יש להתיר באינן ב"י דהא דבב"י ל"מ ס"ס הנ"ל משום כשיגעיל יבלע צד שלא בלע עד עכשיו וזה ל"ש באב"י ואין זה בסוג שהיא דאוריית' ואח"כ נתגלגל הדבר ונעשה דרבנן שאין מקילין בדרבנן כיון שהחלטנו לאיסור בדאורייתא דגם בדאוריית' לא החמרנו רק משום שמא יבלע אח"כ ולא משום ספק להחמיר והבן, ומשום דלמא אתי לאשתמושי בהגעלה בב"י ל"ח דהא כ"כ רשב"א בכלי שלא בלע בכולו וכן מגעילין בפחות מס' באב"י ול"ח דישתמש כה"ג בב"י ועיין:

ועיין ב"ש סי' קנ"ה ס"ק ל"ד שחולק על הט"ז גם מה שחסרון ידיעה לכ"ע אין להקל בו בדרבנן וה"ה לס"ס לא יצורף ועיין טו"ז סי' נ"ה ביו"ד סק"ח ובש"ך שם סס"ק ד' דאין מצרפין לס"ס ספק חסרון ידיעה לכ"ע רק בהפ"מ כבנשמט הגף מ"מ נ"ל דהמיקל באב"י מכח ס"ס שכתבנו אין מזחיחי' אותו דלפי הנשמע נפסדין הכלים הרבה ע"י מילוי גחלים ויש הפ"מ כמה פעמים ויש לצרף ג"כ מ"ש הפלתי סי' צ"ח אות ב' ובפמ"ג באיזה מקומן ובפתיחה להלכות בשר בחלב דבלוע של בשר או חלב לכ"ע ל"ד ובמק"א בתשובה א' הארכתי בזה מכל הנ"ל נלפע"ד לצדד להקל ע"ד שכתבתי הכ"ד רבך אוה"נ חפץ בהצלחתך ומברכך מרחוק מקרב הלב פ"ב כאור בוקר ליום ה' ו' שבט תרכ"ה לפ"ק:

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה