כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
תשובה נו
חיים ברכה ושלום לאהובי בני תלמידי חמדת לבבי המופלג בתורה וביראת ה' טהורה, חריף ובקי משנתו זך ונקי חיציו שנונים כש"ת מה"ו שמחה בונם סופר ני' יושב על התורה והעבודה בע"מ וויען יע"א:
מע"י אצבעותיך שמחוני, ואבוא להשיבך על ד"ת שהקשית לשאול על הרשב"א תה"ב מובא בב"י סימן צ"א שהקשה לשיטת רש"י אבל צלי היינו צלי רותח כיון שמונח בתוך הכמכא ושוקעת בתוך הכמכא וצף ע"פ הו"ל לאסור כולו, והעלה דכל מה שהוא במקומו כחו חזק ומקרר למה שנפל בתוכו, והוקשת למה הקשה רשב"א על רש"י דמפרש צלי רותח הלא ברייתא מפורשת היא בפסחים פ' כיצד צולין בשר רותח שנפל לתוך חלב צונן דמותר בקליפה הא הבשר משוקע תוך החלב, קושיא זו עצומה צ"ע טובא ומצאתי' מאז זה שנים רבות בתשוב' זקנינו מ"ו מאוה"ג זצ"ל בכתבים ס"ס קפ"ג, ולדידי קשיא עוד מנ"ל לר"ת ויתר ראשוני' להוכיח דחלב כיון דא"א למקלפי לא בעי קליפה, והוכיחו מדמביא ברייתא דבשר שנפל הא טובא איכא למשמע מברייתא בתריית' דאפי' משוקע העליון רותח בתוך הצונן מ"מ תתאה גבר וחדוש זה לא ידענו ולא שמענו מברייתא ראשונה ובאמת שזקני זצ"ל כ' עפ"ז מיושב קושי' תוס' לריב"א, ולדידי קשי' לר"ת שבנה דייק ודן ע"ז מדמביא בריית' בתריית' ללא צורך וצ"ע:
ולפענ"ד דמפסחים לא היה קשי' לרשב"א שלא נשקע הבשר בתוכו שהוציא הבשר מיד קודם שנפל ונשקע עד שהחלב מכסהו כולו, והרשב"א דייק וכ' והכמכא צף על בר יונה ומשמ' לי' דבר יונה דנפל לכדא דכמכא שנשקע בתוכו וכמכא צף ע"ש או מדלא מחלק בין צף ללא צף ואמר סתמא אבל צלי בעי קליפה משמע דלעולם סגי בקליפה אבל מבריי' דפסחי' ל"ק לי' די"ל באופן שהוציא עד שלא שקעה או שהיה החלב מועט ולא נשקע הבשר תוך החלב ולא צף ע"פ החתיכה הגם דבריית' סתמא קתני בשר רותח שנפל לתוך חלב רותח, מ"מ י"ל דברייתא כה"ג איירי, ולכן לא קשי' לי' רק מבר גוזלא, כנ"ל לחומר הקושי' וא"ש ג"כ ר"ת כמובן:
ומ"מ י"ל בזה שיטת ריב"א דל"ק לי' למה מביא הבריית' די"ל דבריית' סתמא קתני אפי' החלב צף ע"פ וקמ"ל טובא, ור"ת דהוכיח דל"ב ס' בחלב מדמייתי לברייתא ס"ל דע"כ בריית' לא מיירי בחלב צף דא"כ הו"ל תתאה רותח ול"ל כרשב"א ומבר גוזלא לא מוכח דס"ל דצונן הוי כשיטת הרא"ש כנ"ל:
אלא לפ"ז לפי דקיי"ל דאפי' בצלי רותח שנפל לחלב דמהני קליפה עיין סימן צ"א סעי' ד' ולא מחלק אם נפל ונשקע או לא, לפ"ז אין ראיה דכל דא"א למקלף כמו חלב דל"ב קליפה והמחבר פסק שם גם הך דין דר"ת דחלב מותר כולה, ולמ"ש לא יתכנו ב' דינים יחד וצ"ע:
והנה ר"ת ודעימי' דדייקו מדמביא ברייתא בתריית', עדיין לא הועילו למה לש"ס קמייתא די בבתרייתא, ולמ"ש בשיטת ריב"א דקמ"ל בבתריית' דאפי' משוקע בתוך החלב מותר, י"ל דמבתרייתא ה"א בהא קשה לי אדמיקר לי' בלע כיון שמשוקע הבשר וחלב צף עליו, ומ"מ גבר הצונן שהוא במקומו כ"כ האי בוודאי אדמיקר לי' בלע אבל קמייתא דאיירי בב' גושים שאין משוקע הרותח בצונן ה"א דבהא גם קליפה ל"צ, לכן מביא ברייתא קמייתא, ומקשה קליפה מיהא בעי להורו' גם בזה פשיטא אדמיקר לי' בלע, אלא לר"ת דמביא ראיה מדמייתי ברייתא דבשר וחלב דחלב מותר ולא נכנס ע"כ לרבותא זו דשקוע בתוכו וס"ל דאין ה"נ כה"ג אסור כמ"ש, א"כ קשה קמייתא ל"ל וצ"ע:
ונלפע"ד בשנדייק דבברייתא בתריית' קתני בשר שנפל משמע שנפל מאליו, ובבריית' קמיית' לא קתני רותח שנפל אלא רותח לתוך רותח וכו' דמשמע שאיירי אם שמניח רותח לתוך רותח או לצונן, ועכ"פ לא איירי דווקא בנפל מעצמו, דהול"ל נפל כמו ברייתא בתרייתא, ואחר הוצעה זו אומר ע"פ שיטת הגה"מ כל כדי קליפה הולך יותר מכדי קליפה רק שהוא פחות מנתינת טעם ולהכי בחמץ בפסח ל"מ קליפה ורבו החולקים עליו, ומ"מ ס"ד לומר כן, ולפ"ז י"ל אי לא הביא רק ברייתא דבשר שנפל תוך חלב ומקשה ומפרק דבעי קליפה ה"א דווקא בנפל מעצמו מהני קליפה הגם דנכנס יותר מ"מ בטל במיעוטו, אבל במפיל לתוך צונן ה"א דאסור משום מבטל איסור לכתחילה אסור להפיל כדי לקלוף אח"כ והפיל במזיד אסור, ולכן מביא ברייתא קמייתא דסתמא איירי גם בהפיל הוא דמותר בקליפה, ומוכח או דאינו הולך יותר כלל מכדי קליפה אפי' משהו, או כיון שא"א לעולם שיהיה יותר מכדי קליפה בנתינת טעם אין בו משום מבטל לכתחילה, כעין שכ' הרשב"א בכלי שדרכו להשתמש בשפע או אפשר גם להגה"מ דווקא קליפה דעלמא אבל קליפה זו אדמיקר לי' בלע אינה הולכת יותר מכדי קליפה ואפי' בחמץ בפסח מותר דקליפה עצמה חומרא בעלמא, וקילה מכל שאר קליפות, עיין מג"א סי' תס"ז ס"ק ל"ג דלא כש"ך ס' צ"א ס"ק ח', יהיה איך שיהיה טעמא דמלתא רבותא איכא בברייתא קמייתא במאי דשקיל וטרי דבעי ומהני קליפה כנ"ל נכון ועיין:
ועד"ז י"ל לעצמינו הא דלא סגי בברייתא קמייתא דמקמייתא ה"א בהא מקשה אדמיקר לי' בלע ומתרץ דבעי קליפה הוי ס"ד דגם כדי קליפה אינה בולע בכדי נ"ט בקליפה רק פחות מנ"ט וחוץ לקליפה אינה הולך אפי' משהו, והא דבעי קליפה הגם דבטל, משום שביטל איסור לכתחילה והפיל, אבל בברייתא בתרייתא דקתני נפל ה"א דל"ב קליפה דבטל במשהו דקליפה קמ"ל דגם בהא קשה אדמיקר לי' בלע ובעי קליפה דכדי קליפה יש בו נ"ט, כנלפע"ד ועיין, הכ"ד אביך אוה"נ חותם באהבה רבה פהפ"ב יום ה' פ' מקץ תרל"ב לפ"ק:
הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל: