אור ברסלב

כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה נה

תשובה נד

בשנת ברכו"ת תשבע שובע שמחות ישועות ונחמות ה"ה יד"נ תלמידי ב"א הרב המאור הגדול מלא וגדוש חרוץ בע"פ גן ההדסים כש"ת מו"ה שמואל ע"פ ני' אב"ד בק"ק בעטלען:

יקרתך קבלתי בעיד' דטרידנ' טובא ולהיות כי אהבה דוחק' אותי למלאות מאויי נפשך היפה פניתי מעט להשיבך ע"ד כלי חרס שקנהו בעליו לבשל בו חלב ובטעות בשלו בו פעם א' בשר עוף אם מותר לבשל בו חלב אחר מעל"ע ע"י הכשר הגעלה ג"פ ומקום ספיקתך להיות כי שיטת הרא"ה בבדה"ב בית רביעי שער ד' דכלי הבלוע מחלב מותר לבשל בו אחר מעל"ע דלא אסרו באב"י רק כלי הבלוע מאיסור ורשב"א בתהב"א ובמשמרת חולק עליו ונקטינן להלכת' כרשב"א וכ"פ המחבר סי' קכ"ב סעיף ב' והטור בסי' קכ"א מביא דבעל העיטור כ' לולי דמסתפינ' היה מתיר כל כלי חרס אב"י ע"י הגעלה ג"פ וכתב הטור שכ"כ הרשב"א אלא שכ' שראוי' לחוש שלא להקל בהם וכן נקטי' ועלה ספק בלבך בשאלה שהושאלה לפניך אולי יש לצרף שיטת הרא"ה דאב"י של חלב או בשר לא אסרו רבנן וחזי לצרופי לשיטת בה"ע ורשב"א דמהני הגעלה ג"פ הגם דחיישינן להחמיר באב"י כמסקנת רשב"א אפשר לנו לסמוך להקל בכה"ג בצירוף שיטת בדק הבית אלו דבריך:

הנה עיניך לנוכח הביטו בעין יפה מ"ש זקינך אבא מאוה"ג זצ"ל בח"ס יו"ד וזה שנים טובא אשר הוספתי תוספ' מרובה על מ"ש בח"ס ובארתי באורך כי הטור ס"ל מסבר' דנפשי' דאב"י קיל מכל איסורים דרבנן וכן הוא סברת הרא"ה בבדה"ב ולכן פשיטא לטור כמו דס"ל לרשב"א דבאיסורי דרבנן שיש להם עיקר סגי בהגעלה ג"פ כן וכ"ש באב"י אבל אנן שזכינו לאורו של רשב"א במשמרת הבית שם כתוב לאמר דסברתו דחמיר אב"י משארי איסורי דרבנן שיש להם עיקר לפ"ז לא מוכח מרשב"א מידי דס"ל לעיקר הדין דבאיסורי דרבנן סגי בהגעלה ג"פ ה"ה בכלי שאב"י דהוא ס"ל אב"י חמיר ולמעיין במשמרת יראה דס"ל דבאב"י ל"מ הגעלה ובה"ע יחידאי הוא וגם הוא לא אמר בהחלט רק לולי דמסתפינ' והעלתי עוד אפי' באיסור דרבנן ואב"י ל"מ הגעלה ג"פ והבאתי ראי' לזה מן הרשב"א עצמו ומתוס' ור"ן פסחים למ"ד ולא אכפל הדברים פה לכל בנדון שלנו הגם דאיכא תרתי בשר עוף בחלב דרבנן ואב"י אין להקל:

ומ"ש דאפשר לסמוך על הגעלה ג"פ בצירוף שיטת הרא"ה בבדה"ב דכלי הבלוע מבשר או חלב לא אסרו כלל אב"י כי לא נמצא פלוגת' בזה רק רשב"א ורא"ה חד לגבי חד אתה לא מצאת אבל אני מצאתי לו לרשב"א חברים טובא בהריטב"א חולין צ"ז ע"א שכ' בשם רבו הרא"ה ז"ל דדייק מדקתני בברייתא קדיר' שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנ"ט וע"כ בקדירה ב"י קאי ומדקתני לא יבשל בה פשיטא עכצ"ל דקמ"ל דווקא בב"י לא יבשל בה אבל בקדיר' אב"י מותר לבשל לכתחילה דלא אסרו רק בשנבלע בו איסו' אבל לא בהיתיר' בלע ועוד ראי' מדמתיר שמואל קדירות חמץ אחה"פ אפילו במינו והריטב"א כ' שדן לפניו ודחה ראיה מפסחים טעמ' דשמואל משום דס"ל כר"ש כמבואר שם ומה שדקדק מבריית' דקתני לא יבשל בה נדחק אורח' דמלת' הוא לא יעשה ואם עשה אסור ועוד דאמר לא יבשל בה לעולם ולא נחית השת' לדין דנטלפ"ג דתלי' בפלוגת' דתנאי אלו דבריו ז"ל ולולי דחוקו של הריטב"א היה נראה דקמ"ל בריית' טובא דקדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב אפי' ידעינן שיש ס' בחלב ולא הי' בנ"ט מ"מ אסור לבשל משום מבטל איסור לכתחילה דה"א כיון דהיתיר' בלע ועדיין היתר הוא מותר לבטל ועיין פ"י פסחי' למ"ד שרוצה לומר כן, ועיין ראש יוסף חולין צ"ז שתמה עליו א"כ קדירה שבישל בה בשר יהי' מותר לבשל בה חלב שיש בה ס' ולא לשתמיט דלומר הכי וי"ל דבריית' הא קמ"ל עוד י"ל דס"ד דמותר לבשל כיון שאין מכווין לבטל הבלוע רק לבשל ועיין נב"י קמא חיו"ד שעמד על חקירה זו בכל קדירה יהי' מותר לבשל שאינו מכווין לבטל והוכיח מזה כט"ז דווקא היכ' שא"א כמו בדבש שנתערבו בו רגלי דבורים עיי"ש וי"ל דזהו קמ"ל בריית' דלא יבשל בה הגם שיש ס' בחלב דהוי כמבטל איסור לכתחילה הגם שאין מכווין לבטל הבלוע והנה לפי דיוקו של הרא"ה והוכחתו דכלי שבלע בשר מותר לבשל באב"י עדיין קשה דקתני סיפא קדירה שבישל בה תרומה לא יבשל בה חולין וכו' וקשה פשיטא שלא יבשל בה חולין ובתרומה בוודאי גם אב"י אסור ואין לומר דס"ל לרא"ה גם בתרומה לא אסרו אב"י דמקרי היתיר' בלע כיון דשרי לכהנים לא החמירו כ"כ ועיין רמב"ן מלחמות פסחים סוגי' דריח' מלתא הא הרא"ה ע"כ ס"ל דתרומה אסרו באב"י דהא כ' שם בשער הנ"ל פי' ירושלמי דתרומת דמ"ד דר' יוסי דבתרומה דאורייתא מהני הגעלה ג"פ היינו באב"י, הרי ס"ל דבתרומה גזרו אב"י אטו ב"י וקשה מה יענה לסיפ' דבריית' דקדירה שבישל בה תרומה וצריך לדחוק איידי ברישא נקיט הכי ולמ"ש א"ש במרווח דבתרומה קמ"ל דאסור לבשל הגם שיש ס' בחולין דה"א דאין בתרומ' משום מבטל איסור לכתחילה כיון דשרי לכהן ועיין פמ"ג סי' צ"ט שכ' דהי' מקום לומר כן אלא דמסוגי' דזרוע בשלה מוכח אפילו כה"ג אין מבטלין וטובא קמ"ל בריית' דאין מבשלין בה אפילו איכ' ס' וא"ש ועיין:

והא"ש לדייק קצת מדקתני לא יבשל בה ואם בישל בנ"ט משמע כמו דאם בישל בנ"ט הוא דווקא בב"י דאסור התבשיל ה"ה לא יבשל בה בב"י הוא דלא יבשל בה משמע כשיטת הרא"ה בב"ח דווקא בכלי ב"י אסור לבשל ובתרומה איירי דבב"ח נקיט, וזה לא מיושב בדחי' הריטב"א כמובן, ולפמ"ש ביישוב הבריית' דקמ"ל דגם דיש ס' אסור לבשל בה א"ש עפמ"ש תוס' פסחים למ"ד בחד תי' דמשהו ונטלפ"ג מותר לבטל לכתחילה עיי"ש, והא"ש דלא יבשל בה דווקא בב"י דומיא דאם בישל בנ"ט, כיון דקמ"ל אפי' יש ס' בחלב וחולין לא יבשל משום מבטל איסור לכתחילה וזה דווקא בב"י אבל באב"י מותר כנ"ל:

והנה הריטב"א העיד שם דחביריו של הרא"ה חולקי' עליו וגם הוא דן לפניו ודחה ראיותיו, הרי דרשב"א לאו יחידאי הוא דחולק על הרא"ה בדין זה אלא חביריו רבים חולקי' עליו ותלמידו הריטב"א דן לפניו ודחה ראיותיו ואנחנו הוספנו כי הראי' מבריית' דחולין דחוי' מעיקרא, ושיטת הרא"ה יחידאי הוא בוודאי אין לנו לעשות צירופי' לצרף שיטת הרא"ה שהו' יחידאי עם שיטת בה"ע מלבד דחבל שיטות חולקי' עליו שגם הוא לא יאמר בהחלט כנלפע"ד:

וכ"ז בכלי שבישל בה בשר בהמה, אבל בנדון שלפנינו שבישל בה בשר עוף, יש לעיין לצדד להקל דאפשר גם הרשב"א וחביריו של הרא"ה דחולקים על הרא"ה מודים לו כה"ג, ואפרש שיחתי, הנה בנוב"י תנינא חיו"ד סימן נ"א התעורר דיש מקום לומר דווקא כלי שבלע איסור דאוריית' גזרו אב"י אטו ב"י אבל בכלי שבלע איסור דרבנן וגם אתי לשמש בב"י ג"כ ליכא רק דרבנן כ"כ האי לא גזרו, ולבסוף כ' שלא מצא שום חילוק בזה, וכן עמא דבר והנח להם לישראל אם אינם נביאים וכו', ודבריו נפלאים שכ' שלא מצא שום חילוק בזה, הלא מפורש כ' הר"ן חולין פ' כל הבשר גבי פנכא דר"א מדתבר' ולא שהה מעל"ע ש"מ דנטלפ"ג מותר מ"מ לכתחילה אסור, והרי הר"ן מן הסוברים דם שבשלו ומלחו דרבנן, מוכח משם אפי' בדרבנן אסרו אב"י וכ"כ רשב"א בתה"ב ראי' זו מפנכא דר"א, וגם הרשב"א מן הסוברים דם שבשלו ושמלחו דרבנן ובחקירה זו דיש לחלק בין בלע איסור דאוריית' או דרבנן כבר קדמוהו תשובת מהרלנ"ח סי' קכ"א ד' ק"פ ע"ב ד"ה עוד דין שני וכו' דהי' נרא' לו לחלק כהנ"ל אלא מההוא פנכא דר"א מוכח דלאו הכי הוא לדסוברים דם שבשלו דרבנן, וכ' לשיטת הרמב"ם ודעימי' דם שמלחו ושבשלו דאוריית' י"ל באמת דבאיסור דרבנן לא אסרו אב"י, וכ' משו"ה מייתי ר"ן ראי' מחולין בההו' פנכא דאב"י דלכתחילה אסור והא סוגי' מפורשת י"א שלהי ע"ז ומוכח כן מבריית' וכן קשה על הרשב"א מה יתן ומה יוסיף בתה"ב ראי' מפנכא דר"א, ולהנ"ל א"ש דמשם מוכח אפי' בדרבנן אסרו אב"י אלו דבריו ז"ל, והיה כ"ז בהעלמת עין מעיני כבוד קדושת נב"י זצ"ל והוא פלא:

והנה מבריית' דע"ז לא מוכח אלא כלי שבישל בו איסור דאוריית ור"א דתבר' לפנכא הוסיף מדנפשי' ה"ה באיסור דרבנן י"ל דווקא כשבלע הכלי איסור אבל כשבלע היתר כמו בשר עוף שבישל בקדירה או חלב שחוטה שבישל בקדירה דהיתיר' בלע כ"כ האי לא ס"ל לר"א דאסור באב"י, ויש להוסיף דברים לאסבורי מלתא טפי, דהנה הא דאסרו הכלי והתירו התבשיל כ' תוס' שלהי ע"ז משום דהי' על הכלי שם איסור בעוד שהיה ב"י משא"כ התבשיל, ולזה מסתבר לומר אם בלע בשר או חלב דלא נקרא על הכלי איסור דומה לתבשיל שהתירו, ורשב"א דס"ל מכח ראיה מקדירות בפסח דאפילו בהיתירא בלע אסרו הכלי אב"י כ' בתה"ב כל שבלע מן השבח אע"פ שנפגם בדופני הכלי רואים אותו כאלו עומד בשבחו כוונתו הגם שלא הי' עליו שם איסו' כך גזרו ואסרו כל שהי' תחלה בכלי לשבח רואים אותם לעולם כאלו עומד בשבחו, ונ"ל דווקא באיסור בב"ח דאורייתא כמו חמץ אבל באיסורי דרבנן לא אסרו רק כשבלע איסור משום שהוא עליו שם איסור, אבל כשהיתר' בלע לא גזרו אומר שיהי' נרא' לעולם כאלו עומד בשבחו, ועוד נ"ל להטעים טעם לשבח לחלק בין דאוריית' לדרבנן בזה, בשנאמר עוד דמסתבר כרא"ה, דבאמת גזירה דאב"י אטו ב"י רחוקה היא, ויש לקרב החשש ע"פ שיט' בעה"ת דאם הוחמו מים תוך מעל"ע בעי מעל"ע מחימום המים או משום דח"ע נ"נ כמ"ש ב"י סימן ק"ג או כמ"ש הש"ך משום דנ"ט בר נ"ט דאיסור' הוא ולכ"ע אסור, ויש חשש קרוב אב"י אטו ב"י היינו שיטעו בזה כשיחמו בו מים בתוך מעל"ע ורגיל הוא בכלי האסור לחמם מים לרחיצה ויחשבו מעל"ע מעת שבישל האיסור בתוכו ועל זה לא הורה המורה רק שישהנו מעל"ע וחשש קרוב הוא כנ"ל:

לפ"ז בכלי שבישל בה בשר או חלב דל"ב שיהיה רק מעת שבישל חלב או בשר בתוכו דליכא לא משום נ"נ ולא משום נ"ט בר נ"ט כמבואר, וליכא משום חימום מים רק למגזר אטו ב"י מבישול חלב או בשר וזה חשש רחוק ולא גזרו כ"כ:

לפ"ז י"ל הגם דרבו החולקים על הרא"ה ודחו ראיותיו ורשב"א מביא ראי' נגדו מקדירות בפסח, ועכצ"ל דחששו כ"כ ועשו הרחקה משום שמא יבשל בב"י מבישול ראשון דווקא בדאוריית' עשו הרחקה כ"כ, אבל באיסור בב"ח דרבנן ניהי דס"ל לר"א דגם בדרבנן יש לאסור ותברא לפנכא, היינו דחייש לחשש קרוב לבוא שמא ישתמש אחר שהוחם בו מים תוך מעל"ע ויחשוב מעל"ע מבישול ראשון, אבל בהיתירא בלע לחוש שמא יבשל בתוך מעל"ע מבישול ראשון שזה חשש רחוק ביותר לא נשמע מר"א, וכיון דלולי דנשמע מר"א דאפי' בדרבנן אסרו אב"י היינו אומרים דבדרבנן לא אסרו מר"א לא מוכח רק באיסורא בלע ויש חילוק נכון לחלק בין היתיר' ובין איסורא בלע מנ"ל להחמיר כ"כ, וכן משמע מריטב"א חולין צ"ז שכ' וז"ל משא"כ בזו שחלב איסור דאוריי' משמע דווקא באיסור דאוריית', וכיון דבמלתא דרבנן נלפע"ד יש לצדד להקל, וכ"ש אחר שהגעיל הכלי ג"פ דרשב"א בתה"ב ס"ל לעיקר הדין דמהני הגעלה ג"פ לאיסורי דרבנן אפי' יש להם עיקר, ובקצור כ' דיש לחוש להחמיר, וכה"ג שבלע היתירא ואיסור דרבנן, סמוך לבי לא אירא לומר דהמקיל לא הפסיד וכתורה הורה:

הנלפע"ד כתבתי בחפזי, ואתה ברוך ד' שים עיניך על דברינו כי בעל נפש אתה והיה זה שלום לך כנפשך ונפש דודך אוה"נ מברכך מרחוק מקרב הלב פ"ב ב' כ"ז מרחשון ברכות לפ"ק:

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה