אור ברסלב

כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה נד

תשובה נג

כהן שדעתו יפה, יעמוד חי לפני ד' לשרת בקודש, ה"ה הרב המופלג חרוץ בע"פ מלא ברכת ד' כש"ת מו"ה משה כהן ראפאפארט ני' בשבת תחכמוני בקהל אטשאד יע"א:

לא ידעתיו אכנהו ולא שמעתיו לתארהו גם מקומו לא ידעתי איו וזה שבועות אשר קן קולמסו הגיע הנה, בעת שהייתי הרחק נדוד מקהלתי והונח מכתבו מן הצד, וכעת חפשי בין המכתבי' הגיע יקרתו לידינו, ולהיות שואל כהלכה במעשים בכל יום שמתי עיוני עליו ונפשו בשאלתו לשמוע מה עמדי ע"ד תנורים של ברזל (שפארהערד) שמבשלים קדירות של בשר ושל הלב יחד, וכל פעם נשפך מן הקדירה של בשר על התנור וכו"פ משל חלב, ומושיבין במקום שנשפך של בשר, קדירה של חלב, וכן איפכא בלי שום הכשר, ועיניו ראו וכן תמהו על זה, ועיני כבודו שוטטו בכ"מ הראוי' ומורה באצבע על פסקו של רמ"א סימן צ"ב ס"ח כלי שנוגע בכלי אין אוסרי' זא"ז, ובט"ז ממש כנדון שלנו והראה פנים לכאן ולכאן כאשר יבואר לפנינו, ואחר עיון מעט לפי מסת הפנאי אחווה דעתי בעזה"י:

הנה מקור דין זה יוצא מהא דקיי"ל כשיטת ר"פ דאין בלוע יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב והוא בטוש"ע סימן ק"ה, וכ' שם בד"מ אות כ' מהגש"ד בשם ר"י מאייברא, דל"א אין בלוע יוצא וכו' ואין הנאסר יכול לאסור וכו' אלא במאכל שיש בו טעם בעצמו ולא מכלי, וראיה מדגים שעלו בקערה דמותר מטעם נ"ט בר נ"ט ולא התיר משום דאין הבלוע בקערה הולך בדגים בלא רוטב, וכ"פ באו"ה הארוך כלל ל"ו, ותמה אני למה לא הביא דברי רשב"א עצמו בחולין סוגי' דטיפת חלב, כשכתב באורך דין זה דאין בלוע יוצא מחתיכה וכו' כתב אבל בכלי מוכח דיוצא, וצ"ל הטעם משום דאין לו טעם מעצמו, ומביא עוד ראיה מקערה שמלח בה בשר וכו' דמשמע אפי' בלי רוטב, והמתיק הדבר מדחזינן הכשר הגעלה וליבון לכלי ולא למאכל:

והנה בהגש"ד העלה חילוק זה על ראב"י שבהג"ה פרק כה"ב דשומן שנבלע בכלי אוסר שכתב בהג"ה דחולק על בעה"ת ושלא תקשה עליו ראית הבעה"ת דאין בלוע יוצא מחתיכה ולכן נכנס לחלק לבלוע בכלי בין בלוע לבשר, וכ' הגם מן המרדכי פ' כה"ב לא נראה כן היינו מדלמד מדין דאין בלוע יוצא מחתיכה לכלי שנגע בכלי, מ"מ העיקר כן דמוכח מהא דדגים שעלו בקערה, וביש"ש פ' כה"ב העלה דמרדכי ג"כ ס"ל דכלי מפליט בלא רוטב והיינו למאכל ושאני כלי שנגע בכלי דומה לחתיכה בחתיכה וכן פסק הרמ"א סימן ק"ה ובש"ך ס"ק כ"ג מביא חילוק זה של היש"ש וזה כעין שכ' הש"ך סימן צ"ה ס"ק כ' וה"נ שאין כלי מפליט ומבליע שהוא קשה בלא רוטב:

ונ"ל לפ"ז דכיון דיליף המרדכי כלי שנגע בכלי מחתיכה שנגעה בחתיכה דיו לבא מן הדין להיות כנדון דבשכלי בלוע משמן אוסר כלי בנגיעה כמו בלוע שמן שיוצא מחתיכה בלא רוטב וקו"ח לכלי שנגע בכלי, דהא כלי מפליט בלי רוטב למאכל, משא"כ בחתיכה לחתיכה, ואם כי מחלקי' בין מכלי למאכל לכלי לכלי דקשה כלי לבלוע, אבל לא גרע מחתיכ' לחתיכה, דשמן יוצא בלא רוטב, וכ"ש הוא מכלי לכלי כן נראה לכאורה:

אלא דמרשב"א חולין שהבאתי לעיל נ"ל דבכלי אין לחלק בין שמן לכחוש ואין חילוק זה רק בחתיכה דהא הרשב"א מביא ב' ראיות, א' מקערה שמלח בה בשר וכ', ועוד מדגי' שעלו בקערה שמותר משום נ"ט בר נ"ט ולא משום דאינו פולט, ואי יש לחלק גם בכלי בין שמן לכחוש כמו בחתיכה אזדא ראיה זו די"ל דלכן הוצרך לומר משום נ"ט בר נ"ט דהוא טעם והיתר מספיק אפי' בלעו הקדירה שמנוני' וע"כ דבכלי ליכא חילוק ומן מה שהביא ראי' מקערה שמלח בה בשר ל"ק דלמא בקערה שמלח בשר שמן דסתמא קתני אפי' כחוש וכן דייק רשב"א דמשמ' אפי' בלא רוטב דסתמ' קתני אבל מן הראי' דמביא מדגי' שעלו קשה שפיר כמ"ש וע"כ כהנ"ל:

ועוד נ"ל ראיה מהימנא ממ"ש הג"ה פ' כה"ב דראב"י דס"ל דשומן איסור בקערה אוסר המאכל ש"מ דל"ל כסה"ת, ואי יש לחלק בכלי בין בלוע שמן או כחוש מנ"ל לומר דחולק, גם התרומות ס"ל בבלוע שמנה בחתיכה דיוצאה בלא רוטב ואוסרת וע"כ דבכלי ליכא חילוק בין כחוש לשמן ויש לדחות ראיה זו דהא ראב"י אמר דינו בקערה שמלח בה בשר ונבלע בה ונאסר שמנונית שבלוע בקערה וחוזרת ויוצאת ואוסרת ואם בלוע כחוש אינה יכולה לצאת רק השמנונית הדר הוי' לי' אין הנאסר יוכל לאסור כשאין איסור עצמו הדם יוצא רק השמנונית וע"כ דלית לי' האי כלל דאין בלוע יוצאת או אין הנאסר יוכל לאסור:

אלא לפי דכ' הש"ך סימן ק"ה ס"ק י"ט דל"א אזיל היתר ומפטם לאיסור כיון שאין יוצא כלל משא"כ כשבלוע שמנונית יוצאת מעצמו ונכנסת יותר מכדי קליפה וזה תי' היותר נכון ביישוב קושי' ב"י, ולפ"ז במעשה דראב"י דשמנוני' שבקערה ודם שבתוכו שהם יחד נתפטם הדם משנוניתו ושני' יוצאים יחד, ומדכ' הג"ה דל"ל כהתרומו', והגש"ד ג"כ לא מצא מענה רק דכלי שאני ואוכל שאני לא כ' בלוע דשמנונ', ע"כ בכלי אין לחלק בין כחוש לשמן ועיי':

ועוד נ"ל ראיה מהג"ה רמ"א ס"ס צ"ז דאין אוסר רק כשזב אבל לא זב לא, ובמחבת כ' דנזהרי' לכתחילה והא גם בלא זב בולע מן הכלי לתנור וממנו לפת, וע"כ דאינו פולט אפי' שמן:

והנה הש"ך סי' ק"ה ס"ק כ"ג הניח בספק אם בלוע שמנה בכלי שפולט לתוך מאכל אם מבליע בכולה, או רק כדי נטילה והניח בצ"ע, ועיין מ"א סי' תנ"א ס"ק ל"ו, ס"ל דאפילו בשמן אינו אוסר רק כדי קליפה, וכ"כ פר"ח ביו"ד סי' ק"ה דאפילו שמן אינה בולע יותר מכדי קליפה, וכ' כן מסברא דנפשי' בלי ראיה וראי' אלו יתנו עידיהן דבכלי ליכא חילוק בין כחוש לשמן, ובלועת שמן בכלי אינו מפליט במאכל יותר מכדי קליפה, אינו כ"ש בכלי שנגע בכלי דאינו יוצא אפילו הבלוע שמן, דכן משמע ממג"א רסי' קע"ג שחולק על הב"ח שאוסר בכלי של מאכל בשר שהושם על השולחן ואח"כ נותנין באותו מקום כלי של חלב שאוסר כדי קליפה, ומג"א חלק עליו מידי דהוה מכלי שנגע בכלי דקיי"ל דמותר ולא חילוק בין קדירות של בשר היו של שמן או כחוש ש"מ דאין לחלק והוא כשיטתו באו"ח סי' תנ"א הנ"ל וכ"נ להב"ח דס"ל כלי שנגע בכלי אוסר וכ' דבעי קליפה ולא חילק בשמן אוסר יותר וע"כ דס"ל דבכלי אין חילוק בין כחוש לשמן כנ"ל:

אלא דטעמ' לא ידענא מה לי שמן בחתיכה ומה לי שמן בכלי ולא ידעתי מקום ספק של ש"ך למה לא יכנס יותר מכדי קליפה וכ"ש שא"י פשיטתו של הפר"ח ומ"מ כל הראיו' שהבאתי כראי מוצקות דראשונים ס"ל כן וצ"ל מלתא בטעמא דנקלש כח ופעפוע של השמן בדופני הכלי כהא דאמרינן א"א לקדירה ב"י דלא פגמה פורתא ועיין רש"י בע"ז שם וכעין דקיי"ל נ"ט בנ"ט מותר כשנכנס ויוצא מן הכלי ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר דדופני הכלי מקלקלי' ומחלישים ומקלשים טעם שבתוכו מיד ולכן אין דנין בו דין שמן שיפעפע יותר מן הכחוש כנלפע"ד:

שוב מצאתי ראיתי בפמ"ג סי' ק"ה אות כ"ב שכ' וי"ל דאין כלי אוסר כלי אפי' בלוע שמן עיין אות כ"ג עכ"ל נראה דתלי' בספיקת הש"ך אי בלוע שומן בכלי אוסר יותר מכדי קליפה ולפמ"ש הפר"ח בפשיטות דאין אוסר יותר ה"ה כלי שנגע בכלי שאין אוסר כלל כמו בלוע מכחוש והוא לא כ' ראיה וטעם ואנחנו טרחנו ומצאנו ראיות לדבר זה עצמו שא"י כלל מכלי שנגע בכלי אפילו בשמן ומזה יש לדון בספיקתו של הש"ך כמ"ש:

והנה מסתימת המרדכי שממנו מקור דין זה יוצא כלי שנגע בכלי וכן באו"ה כלל ל"ו לא כתב לחלק בין לכתחילה לדיעבד ומה שהביא פר"מ ני' מאו"ח ס' תנ"א ובמ"א ס"ק מ"ד בשם תשובת מהר"מ לובלין שכ' על מהרי"ל שמביא רמ"א חומרא יתירא הוא ודי לנו לאסור לכתחילה ולא בדיעבד נראה ממשמעות דבריו כי לכתחילה נמי ג"כ חומרא יתירה ומחמיר בי' הואיל שיצא מפי מהרי"ו לאסור אפי' בדיעבד וי"ל ג"כ בחמץ חיישינן שמא נדבק משהו בעין משום חומרא דחמץ אבל בשאר איסורים נראה דאפילו לכתחילה מותר לכאורה:

אלא בט"ז סי' צ"ז שכ' והא דכ' רמ"א במחבת שנזהרים היינו לכתחילה נראה דעתו דטעמא דרמ"א דנזהרים אפי' במחבת משום כלי שנגע בכלי לכתחילה אסור, וכבר השיב הפמ"ג שם דבת"ח נראה הטעם שנזהרים שמא ישפוך לחוץ ואין ראיה מזה מ"מ עכ"פ נראה דעת הט"ז לאסו' לכתחילה כלי בכלי שוב ראיתי לפמ"ג ס' ק"ה אות כ"ב שכתב לכתחילה אין לעשות כן ליגע קדירה בקדירה אפי' אין בהם תבשיל וציין על כנה"ג ועיינתי בכנה"ג סי' ק"ה אות נ"א שכתב דלכתחילה יש לאסור מדי דהוה חתיכה של בשר ושל חלב או של איסור דנגען מותר בדיעבד ומ"מ לכתחילה אסור כן בזה וראיה זו ודמיון זה איני מכיר בב' חתיכות לכתחילה אסור משום דנדבק מזה בזה כבסי' צ"א ובש"ך שם דווקא ביש בהם לחלוחי' וכן איסור בכלי של היתר או איפכא מה"ט ועיין בש"ך שם אבל כלי בכלי שיבשום לגמרי ובלוע בתוכו למה לנו לאסור לכתחילה וכשהם מגולים בלא"ה יש לאסור לכתחילה משום ניצוצות עיין רמ"א סי' ק"ח ובסי' קי"ח ובש"ך שם אבל בדליכא חשש זה לא ידעתי טעם:

וקצת נראה ראיה לאסור לכתחילה ממ"ש רשב"א חולין סוגי' דט"ח כד מייתי ראיה דכלי מפליט בלי רוטב מברייתא דע"ז שפודים ואסכלאות מלבנים וכו' ואין לומר דלכתחילה אסור דהא קתני וכולן שנשתמש בהן עד שלא הגעיל וכו' אסור אלמא אפי' בדיעבד אסור נראה גם דאין יוצא בלא רוטב מ"מ יש מקום לאסור לכתחילה ויש לדחות דרשב"א לא אמר אלא נגד מי שירצה לדחות ראיה דילי' ולומר דווקא לכתחילה אסור והיינו בכלי מיהא דנוח לפלוט יותר ואוסרים לכתחילה וכיון שאפשר בהגעלה לכתחילה הוא אבל לפי דהוכיח דאפי' דיעבד בכלי אסור מנ"ל לומר דהיכא דאינו פולט כמו כלי שנגע בכלי דלכתחילה אסור ותדע דאם ננקוט ואין לומר דהרשב"א לאמת א"כ כלי שנגע בכלי וצריך הגעלה בכלים דמהני הגעלה ובחרס להשהות עד שיהיה אב"י וע"כ דליתא:

אלא דממ"ש רמ"א סי' צ"ב ס"ח מיהא לכתחילה יש לזהר בכ"ז משמ' דקאי על כל מה שכ' שם אפי' מכוסה וכ"ש בכלי שנגע בכלי וקו"ח דזיעה במכוסה אינה אוסרת ומ"מ לכתחילה יש ליזהר כ"ש בכלי שנגע בכלי ויש לדחות דמשו"ה יש לזהר לכתחילה שמא לא יהי' מכוסה יפה וזיעה עולה בלי הפסק אבל להגיע קדירה לקדירה לכתחילה אפי' ואפשר אפי' בב' קדירות יש לזהר דבאין מכוסה יש לחוש משום ניצוצות כמ"ש ובמכוסה יש לחוש שמא לא יהיה מכוסה כ"כ או תפול הכסוי וכ"ז בנגיעת וסמיכת קדירה לקדירה אצל האש אבל בהוראתו של הט"ז שהעמידו קדירו' חולבות במקום הפלאדין זאח"ז אפי' לכתחילה מותר כה"ג:

ולפ"ז בנדון שלנו שמשימין קדירה של בשר במקום שהיה החלב נשפך או איפכא יש להקל אפי' לכתחילה ואפי' היה קדירה של בשר שמן כמ"ש אלא כיון דס"ל לט"ז סי' צ"ז לאסור לכתחילה אפי' כעובדא דידי' דכ' טעמא דרמ"א במחבת לכתחילה נ"ל הנה רמ"א צ"ב ציין על הגש"ד ושם נאמר אחר שביאר השיטות וחלוקים בין כלי למאכל ובין ב' חתיכות סיים ומ"מ המחמיר בכ"ז תבוא עליו ברכה כי הרבה יש לדקדק בסברות הללו עכ"ל וביש"ש פכ"ה מביאו וכ' עליו ולמה לנו להחמיר ואינו רואה מקום לחומרא זו כי רוב הגאונים תפסו כדברי רבינו ברוך וגם רמ"א בסי' ק"ה לא כ' שיש להחמיר או המחמיר תע"ב והיינו בחתיכה שנגעה בחתיכה כיון דר"פ הכי ס"ל ודיעבד הוא אבל בנגיע' בכלי מכלי לכתחילה יש לזהר ועוד דחילוק בין מכלי לחתיכה ובין כלי שנגע בכלי אינו ברור כ"כ לכן כ' סימן צ"ב שיש לזהר בכ"ז לכתחילה כנ"ל וכן בנדון של הט"ז בכלי שהושם במקום שנבלע בו בשר או איסור וכן בנדון שלנו א"ש:

ויפה עשה פר"מ ני' ללמד זכות על שאין נזהרים לכתחילה דיש להם על מה שיסמוכו כיון שהתנורים של ברזל דומה למ"ש הרמ"א בת"ח כלל ע"ו דין ח' בקדירות של ברזל בתנור של חורף דמתלבן ונשרף ומובא בש"ך סי' פ"ז ס"ק כ"א ומה שפקפק פר"מ ני' כי משימים אותו באותו רגע על התנור בוודאי לא יפה עושים אלא שבוודאי א"א באותו רגע עד שנבלע בתוכו לגמרי ואין היכר מבחוץ מקרוב שכבר נשרף וכלה ועוד י"ל כיון דבלא"ה בלוע זו אינה יוצאת בלא רוטב אלא שכ' רמ"א שיש לזהר לכתחילה וכתבנו טעמא משום די"ל דס"ל דיוצא בלא רוטב ואפשר בכה"ג שבולע ע"י כח חום האש דאין בקל לפלוט כ"ע מודים דאין בלוע כזו יוצאת בלא רוטב אפי' ע"י חום האש ול"א כה"ג כבולעו כך פולטו דהרי לפנינו דס"ל דאין יוצא כלל הבלוע בלא רוטב לכלי אחר ומאן דלא ס"ל כן מ"מ מודה דקשה לצאת, כ"ז ללמד זכות קצת על העושים ומשתמשים בכה"ג אבל כל הירא דבר ד' מדקדק ונזהר יהי' לו חתיכת ברזל לקדירה חולבת ועיין מג"א סי' תנ"א וכן נוהגין פה כל הירא וחרד לדבר ה' וכן ראוי להזהיר ולהנהיג ולהשומע יונעם יאכלו ענוים וישבעו הנלפע"ד כתבתי הכ"ד אוה"נ דש"ת חותם בברכת כהנים בשים שלום חיים וברכה למשמרת שלום פ"ב נגהי ליום ו' עש"ק י"ד שבט תרכ"ה לפ"ק:

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה