כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
תשובה לט
בימי חנוכה שלום וברכה מאלקי המערכה לתלמידי ח"א הרב החרוץ ובקי המאוה"ג מעוז ומגדול גן הדסים כש"ת מה"ו אברהם גלאזנר ני' אב"ד דק"ק קלויזענבורג יע"א:
גי"ה קבלתי וראיתי צערו דקשי' לי' טובא על מ"ש הרא"ש חולין קי"א ע"ב דהא דאמר שמואל קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה רותח הוא דוקא בכלי שאינו מנוקב דאל"ה איך מולחין כ"פ בכ"מ בזאח"ז מזה נראה דס"ל לרא"ש דיש מליחה לכלי ולקמן קי"ג ע"א כתב בפשיטות דגבינות הנעשים בדפוס נכרים מותרים דאין מליחה לכלים כשיטת תוס' שם, גם אני עמדתי על זה בלימוד הישיבה דאין לומר דס"ל לרא"ש דאין מליחה דוקא לכלי עץ משא"כ לכלי חרס ויש דסוברים כן דהא כ' הרא"ש שם מעשים בכ"י מלח הנתון בקערה של בשר נותנים לחלב ומעשים בכ"י אפילו בשל חרס וסתם קערה של חרס הוא והנחתי בצע"ג:
ואח"כ מצאתי שכבר התעורר על זה בספר באר שבע פ' כל הבשר קי"א ע"ב וראיתי אחרי רואי במנ"י כלל י"א אות י"ב שהביא קושיא הנ"ל מספר באר שבע וכ' דצ"ל כיון שמולחים כ"פ מכח רוב המלח נעשה המלח כרותח ועוד כיון שמולחים כ"פ בזא"ז בעוד שלא הודח הכלי ממילא הוי הכלי חשוב כרותח אלו דבריו ז"ל והנלפע"ד עפמ"ש הרשב"א קי"ד ע"א דרבא מייתי ראיה מהטמאים דמלח מפליט ציר דה"א דוקא דם מפליט ולא שמנונית וציר ולכן מביא מהטמאים לאסור צירן וע"כ ע"י מלח מוכח דגם ציר מפליט והנה הרשב"א כ' לחלק בין דם דקל לפלוט מציר ושמנונית ונ"ל להוסיף דהא איכא מאן דס"ל דמליח אינו כרותח וכי לית ליה דמליחה מהני לבשר להפליט וע"כ גם דאינו רותח מ"מ טבע של מלח להפליט דם נמשך אחר המלח בטבע גם אם אין בו רתיחות וכ"כ בפלתי סימן ס"ט אות כ' ועפ"ז א"ש דזה מספקא לרמב"ח ורבא אם מליח כרותח להפליט דלמא דוקא דם מפליט בטבע ולא שמנונית ומייתי לי' רבא מהטמאים לאסור צירן והא"ש דמקשה ולימא מדשמואל דאמר מליח כרותח ומתרץ דה"א דוקא דם אבל צירן ורוטבן לא וצ"ל מאן דס"ל מליח אינו כרותח וקשיא עליו מהטמאים לאסור צירן צ"ל דס"ל דטבע המלח להפליט ציר ג"כ ולא משום דרותח הוא:
ולפ"ז י"ל דרא"ש ס"ל דאין מליחה לכלים היינו דאין רתיחות כ"כ כמו צלי ממש דפליט גם מכלי ודוקא איסור שמנונית וכדומה אין בכח המלח להפליט אבל דם הנבלע בכלי מפליט שפיר ולא מפני רתיחתו של מליח שאין הכלי נעשה רותח ע"י מלח אלא מפני טבע של הדם להמשיך אחר המלח והא"ש מ"ש הרא"ש קי"א דאם כלי מנוקב בולע, איך מולחים בכ"מ בזאח"ז, היינו משום דס"ל דיש מליחה לכלים היינו להפליט דם ומ"ש בקי"ד דאין מליחה לדפוס היינו להפליט איסור שאינו של דם וכן מלח שבקערה שמשמשין בשר מותר לחלב דאין מלח מרתיח הכלי להפליט בליעת בשר שבתוכו וכן י"ל לתוס' ויתר ראשונים שכתבו היתר זה דגבינות בדפוסות נכרים כנ"ל נכון ועיין:
והנה הב"י סי' ס"ט כ' בשם הגהת ש"ד דכ' הא דכלי שמלח בה אסור היינו להשתמש בו רותחים אבל מותר למלוח בו דאין מליחה לכלים להפליט ובת"ח כלל י"א דין ט' כ"כ בשם או"ה דמותר לחזור ולמלוח בה בשר וכן המנ"י אות י"ב דכן הוא דעת רוב הפוסקים וכמבואר לקמן כלל י"ז דין א' גבי דפוסי גבינות עכו"ם ולמ"ש ביישוב הרא"ש אין מוכח דדעת ר"פ להתיר למלוח שנית בכלי שמלח בו כשאין מנוקב אפשר דוקא בדפוסי גבינות מתירים אבל כשנאסר הכלי מחמת דם שבלע אפשר ס"ל לר"פ כרא"ש דיש מליחה להפליט דם שבתוכו ואפשר משום הכי השמיט המחבר בסימן ס"ט דין זה דהגהת ש"ד והרמ"א כיון שראה דהגהת ש"ד ואו"ה שני' לא נכנסו לחלק בין בלע הכלי איסור דעלמא בין בלע דם לכן קבע כן להלכה ומי יבוא אחריו אחרי שכבר עשהו וקבעו להלכה:
ונ"ל לעשות סמוכים להגהת ש"ד ואו"ה דגם בבלע דם אין מליחה להפליט מדאמר שמואל אסור לאכול בו רותח ולא אמר רבותא טפי אסור למלוח בו או ע"י נקיבה או למלוח לאורחי' בתר שכבר פלט כל דמו כמ"ש רמ"א סי' ס"ט ע"כ דאין מליחה לכלי להפליט אפילו דם שבו ומובן בזה הא דאמר שמואל אסור לאכול בו רותח ול"א אסור להניח בו רותח דאפשר היה מקום לומר שבזה נכלל ג"כ אסור למלוח בו דמליח כרותח ולכן דייק ואמר אסור לאכול בו רותח אבל להניח בו רותח לאו בכל גווני אסור דרותח דמליח מותר ועיין:
ומדי דברי ברא"ש חולין קי"ד אציע פה מה דקשיא לי לפמ"ש הרא"ש דטהור מלוח וטמא טפל הגם שנוגע בו הטמא מ"מ אינו מלוח כ"כ כדי שיפליט לפ"ז קשי' לי על קושי' ש"ס שם מדקתני סיפא טהור מליח וטמא טפל ש"מ דרישא בשני' מלוחים ודלא כרבא דלמא רישא בדג טהור שמלחו עם טמא וטמא נוגע בטהור מלוח וקמ"ל דאין הטמא פולט מחמת שנוגע בטהור מלוח ודייק יותר דקתני דג טמא שמלחו עם דג טהור משמע גם הטמא מלוח והיינו ע"י דג טהור שנוגע בו וסיפא קתני דג טהור וטמא טפל היינו שהוא טפל בלי מלח כלל כגון בצד שנוגע בו הטמא אין הטהור מלוח כמ"ש הרא"ש בתי' קמאי או כמ"ש הר"ן שאין נוגעים זב"ז אבל שניהם מלוחים אסור ומנ"ל דרישא אפי' שניהם מלוחים קאי דלמא בטמא נוגע בטהור וסיפא לאגלויי ארישא כמו דדחה הדיקא נמי וצלע"ג:
עוד תמוה לי ברא"ש שם בסוגי' קי"ג ע"א קושית רשב"ם דמשמע מדאמר שמואל דגים ועופות שמלחם זה ע"ז משמע דשניהם אסורים ומשום דחתיכה וכו' נאסרים העופות מחמת פליטת דם ושמנונית של דגים ועיין פר"ח דמשום דם לחוד לא נאסרו העופות דבטל במיעוטו רק משום נ"נ וכ"כ התוס' ותמה אני הא מבואר חולין ק"ח ע"א מדשמואל ס"ל אפשר לסוחטו מותר ולדידי' אין ח"ע נ"נ כמבואר בסוגי' שם וא"כ איך אפשר דאיסורא דאמר שמואל היינו גם העופות הא ל"ל דחתיכה נ"נ, וד' יאיר עינינו במאור תורתו הכ"ד אוהב נפשו דש"ת פ"ב יום א' דחנוכה תרכ"ו לפ"ק:
הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל: