אור ברסלב

כתב סופר חושן משפט· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה יט

תשובה יח

בעזה"י פ"ב ד' כ"ד שבט תרכ"ט לפ"ק. שובע שמחות לראש תלמידי הרבני המופלג ירא ושלם עדני העצני כש"ת מו"ה יודא ליב נ"י: מע"י אצבעותיו באו לידי בעידנא דטרידנא טובא מכל צד וכדי להפיס דעתו יצאתי בקוצר אומר להסיר צער מלבו במה שנתקשה בתוס' כתובות י"ט ד"ה מודה בשטר וכו' שכתב בשם רש"י בטעמא דמ"ד אין צריך לקיימו משום עידים החתומים וכו' ורבנן הוא דחששי כשטוען מזויף הא סוגיא שם בהא דאצ"ל לקיימו אזיל לר"מ דלהכי עידים א"נ במגו דמזויף והא עידים כשאומרים אין זה כתב ידינו בוודאי נאמנים לפסול השטר מדאורייתא ולמה לא יאמנו במגו דמזויף אלו דבריו: הנה מה דפשיטא למע"כ תלמידי כשאומרים אין זה כתב ידינו דוודאי נאמנים מדאורייתא, המהרי"ק שורש ע"ד ומובא בש"ך סימן מ"ו סק"ה ס"ל דאפילו עידים עצמן א"כ אין זה כ"י עיי"ש. וש"ך לא מצא לו חבר למהרי"ק. והקשה בתומים הא מתוס' כתובות י"ט הנ"ל ממ"ש בשם רש"י מוכח דס"ל אפילו עידים עצמם אין נאמנים מדאורייתא שאין זה כתב ידם אלא שהתומים הרבה לתמוה למה לא יאמנו כיון שאין נוגעים בדבר ואין לך דבר שלא יהי' עידים נאמנים ואפילו נגד חזקה והוא תמיה רבתא: והנלפע"ד דאין מתוס' בשם רש"י רא' דס"ל דאין עידים עצמן נאמנים מדאורייתא ותחלה נפרש דברי תוס' שנתקשה בהם התומים שכתב תחלה דמגו גרוע היא שירא שיכחשו ובמקום אחר כתב רש"י דמדאורייתא ל"צ קיום וכ"נ לר"י. משמע מלשון תוס' דשנים צריך להדדי מ"ש תחלה ומ"ש בשם רש"י דהול"ל ועוד אי נמי ובאמת שני תירוצים הם וא"צ זה לזה, גם כיון שגם לר"י נראה כרש"י למאי צריך תוס' תי' מ"ש תחלה עיי"ש ולדידי נראה דבאמת מ"ש רש"י משום דל"צ קיום מדאורייתא צריך הסבר כיון דמדרבנן נאמן בטענת מזויף שוב איכא מגו פרוע דהא טוען מזויף, ודוחק משום דמדאורייתא ל"ח לזיופא מגו גרוע הוא ביותר, א"כ דהוא מגו גרוע כמ"ש תוס' דירא שיוכחש, וגם על מ"ש תוס' דמגו גרוע שירא שיוכחשוהו והו קשה לי אם כי מגו ליכא מ"מ יהי' נאמן פרוע משום הפה שאסר וכו' כיון דע"פ איכא שטר וע"פ שוברו עמו דטוען שפרע ועיין ש"ך ח"מ סימן ק"ח סק"ג בשם רמב"ן חי' ב"ב וי"ל משום הכי הוצרך תוס' למ"ש רש"י במק"א דמה"ת ל"ח לזיוף כלל ורבנן חששו כשטוען מזויף וכל דליכא טענה מזויף ל"ח כלל ומשו"ה ליכא הפה שאסר וכו' דכל דליכא כאן טענה ל"ח כלל לזיופא ואין להאמינו רק משום מגו דהי' טוען מזויף לזה צריכים אנו למ"ש תוס' דמגו גרוע הוא דירא לשקר ומ"ש תוס' תחלה ומ"ש רש"י צריכים להדדי ועולים בקנה א' כנ"ל ועיין: ולפמ"ש בכוונת רש"י דל"ח לזיופא היינו משום הכי ליכא הפה שאסר וכו' דבלא טענה א"א חוששין לזיופא גם אם כשטוען מזויף בעי קיום מדאורייתא כשיטת רבינו אביגדור שבהג"מ קדושין שבש"ך סי' מ"ו מ"מ ליכא הפה שאסר דכל זמן שלא טוען מזויף אנן ל"ח לזיוף רק על ידי טענת ברי דילי' חוששין ומ"ש רש"י דל"ח מדאורייתא דעידים החתומים וכו' ורבנן חששו כשטוען לא הי' צריך לזה רק דכתב האמת דסבירא לי' דאפילו כשטוען מזויף לא צריך קיום רק מדרבנן ועל ידי זה אתי שפיר ביותר דאפילו כשטוען לא חיישינן כל שכן דליכא הפה שאסר דבלאו הודאתו שכתבו השטר בחזקת והא"ש דלק"מ הא לר"מ כשעידים יאמרו אין זה כתב ידינו יאמנו מדאורייתא, מ"מ כל זמן שאינם אומרים אין זה כתב ידינו אין אנו חוששין לזיופא וליכא הפה שאסר וכו' לכן אין נאמנים אנוסים היינו דפה שאסר ליכא ומגו ליכא דיראו שיכחשוהו הגם שהם שנים ולא יתברר שקרותם דתרי כמאה מ"מ נוח להם יותר לטעון אנוסים או קטנים שאי אפשר להכחישם מלטעון טענה שאפשר שיוכחשו, דלא כתומים שכתב דשנים אין להם לירא שיוכחשו ופשוט: ומובן לשון תוס' במק"א כתב רש"י היינו דכאן בסוגיא לא כתב רש"י כן דמדאורייתא לא בעי קיום רק רבנן דחששו כשטוען מזויף דהא כאן כשעידים יאמרו אין זה כתב ידינו פסול מדאורייתא, אלא במקום אחר כתב רש"י כן למ"ד מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו משום דמדאורייתא עידים החתומים וכו' כמי שנחקרה ורבנן דחששו כשטוען כל זה כתב רש"י במקום אחר אבל כאן מדאורייתא צריך קיום אלא דמ"מ ממילא גם כאן א"ש דליכא הפה שאסר וגם ליכא מגו דבלא טענת מזויף ל"ח לזיוף: ובמאי דכתיבנא עלה בידינו ליישב מ"ש תוס' כאן וכן נראה לר"י נראה דר"י ג"כ ס"ל דאין צריך קיום מדאורייתא אפילו בטוען מזויף, ולקמן כ"ח ע"א ד"ה קיום שטרות כתב תוס' בשם ר"י היכא דטוען מזויף צריך קיום מדאורייתא וכבר הרגיש בהפלאה בסתירה זו ולמ"ש א"ש דמ"ש תוס' כאן כן נראה לר"י היינו בגוף הדבר שכתב רש"י דלא שייך הפה שאסר כיון דאנן לא חיישינן לזיופא עד שטוען מזויף אבל מ"ש רש"י לפי שיטתו אפילו כשטוען לא צריך קיום רק מדרבנן על זה חולק הר"י ומ"מ עיקר הטעם של רש"י בצירוף מ"ש תוס' תחלה נראה לר"י ולקמן כ"ח כ' תוס' שיטת ר"י כל שטוען מזויף צריך קיום מדאורייתא וא"ש. ונ"ל דמשו"ה כתב תוס' וכאן כתב ר"י וזה לשון מעוקל דכך הוי לי' לומר וכ' ר"י. ולמ"ש א"ש דלעיל מביא תוס' דכן נראה לר"י ואין מבואר אם ס"ל לר"י כרש"י בכל מ"ש דאפילו בשטוען מזויף אין צריך קיום מדאורייתא ולכן כ' תוס' וכאן כ' ר"י כאן ביאר וגילה דעתו דחולק בזה על רש"י וי"ל כשטוען מזויף צריך קיום מדאורייתא כנ"ל נכון. הכ"ד אוה"נ דש"ת הק' אברהם שמואל בנימין סופר בה"ג מהרמ"ס זצ"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה