כתב סופר גיטין חלק ב· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
גיטין · דף פ.
שינה שמו ושמה כו' תוס' לא שינה ממש כמ"ש לעיל. עיי' פ"י שם ביאור לנכון לדברי תוס' ומ"ש שם דלמסקנת תוס' י"ל גם לרבנן בלא כ' שם כלל פסול מדאוריי' כן ס"ל לרמב"ן ור"ן שם. ומ"ש תוס' דה"ה שם עירו לא שינה ממש. והקשה פ"י אי מקשה ש"ס לקמן מהי' במזרח וכ' במערב י"ל לא זו אף זו קתני לא מבעי' שינה ממש וכ' במערב אפי' שינה שם עירו שהי' לה ב' שמו' מ"מ פסול מדרבנן. ולפע"ד נראה דתוס' ס"ל בשינה ממש בחל הגט מדאורייתא וכן שיטת רמב"ם. ולפמ"ש תוס' לעיל כי מדתני' איירי רק בפסולי דרבנן א"א לומר דמזרח ומערב היינו בשינוי ממש דפסול מדאורייתא והא דהוצרך ש"ס לומר היינו שינה שם עירו די"ל דמזרח ומערב היינו ב' של עיר וכ' במזרח שם של מערב או איפכא כנ"ל וק"ל:
ושם עירו ושם עירה כ' תוס' דהיינו מקום דירה אבל בשם לידה ועמידה אין קפידא ובשינו שם מקום הלידה אין קפידא וכ' מהרש"א דתוס' ס"ל דמקום הדירה מעכב כשלא כ' כלל פסול ומהרש"ל כ' דתוס' אפשר דס"ל כשטת הרא"ש דאינו מעכב ומ"מ שינוי פוסל דיאמרו שאין זה הוא דמקו' הדירה ניכר ולפע"ד דרחוק לומר דתוס' כהרא"ש ס"ל דהא תוס' מפרש שינה שם עירו לאו שינוי ממש רק שיש ב' שמות לעיר ואי ס"ל דלא נכתב כלל שם העיר כשר כ"ש דשינוי כזו כשר דהא תוס' לעיל כ' העלה לר"מ בעי' מוכח מתוכו וכשלא ככתב כלל פסול מדאוריי' ומ"מ שינוי קצת שיש לו ב' שמו' פסול רק מדרבנן לכ"ע וע"כ דשינוי זו לא גריע' כאלו לא נכתב כלל ואיך נאמר כאן דבלא נכתב העיר כשר ובשינו מועט' כזו פסול וכל הדרכי' האלו בה והרא"ש י"ל מפרש שינוי שם עירו שינוי ממש דגרע מאלו לא נכתב כלל דעי"ז יאמרו שע"כ אין זה הוא דאין למקום דירתו שם זה כלל ולרמב"ם פסול מדאוריי' מהאי טעמא אפי' אי לא כ' כלל כשר דשינוי ממש גרע טובא בין בשם איש ואשה בין בשם העיר אבל שינוי של ב' שמות רחוק לומר משום לעז גרע מאלו דאין לעז כ"כ לומר עי"ז שאינו הוא והא"ש דרא"ש פ' השולח דמפרש שינו' שמה ושמו ושם עירו בב' שמו' היינו מתני' דשם בתחלה פי' משנה שמו ושם מלכתוב לכתחלה קאי וכן ס"ל לרא"ש דכותבי' לכתחלה שם העיר עיי' ב"ש סי' קכ"ט שוב ראיתי בתוי"ט כאן דכ' ג"כ די"ל דרא"ש מפרש שינה שם עיר דמתני' כאן בשינוי ממש כמ"ש ועיי' אריכת בג"פ גם א"ש פ"י קושי' הגאון מהר"א ברודא זצ"ל עיי' בג"פ שקמאי דקמאי עמדו על זה אי שם מקו' עמדת עדים מעכב. ועיי' ב"ש שכ' בפשיטו' בהא כ"ע מודי' דחסרון מקום עמיד' עדים אינו פוסל:
ע"ב נשאו אין זינו לא כו' כ' הרי"ף בשם ירושלמי מתני' כר"ע דיש ממזר מחייבי לאוין והר"ן מסביר בטוב טעם דאינך דמתני' יש בכולן ממזר דאורייתא מצד א' ופ"י תמה מאוד הא סוגי' ש"ס דמתני' דלא כר"ע דלר"ע בודאי בלא דרב המנונא זינתה אסורה ולא מצא מענה והניח בצ"ע. וראיתי בחי' ר"ן שכבר הקשה כקושי' פ"י ותי' דירושלמי לא אמר רק הא דבני' מזה ומזה ממזר אתי' כר"ע אבל הא:
דתצא מזה ומזה אתי' דלא כר"ע וע"ז שקיל וטרי ש"ס אי היה זינתה וכרה"מ או נשאו דוקא וא"ש עיי' בו:
איזהו לאלתר אמר ר"י אמר שמואל כ"ז שיושבי' ועסוקי' באותו ענין עיי' מהרש"ל דלא שייך קנוני' יחזור ויקדשה וכ"כ הרא"ש והעלה מהרש"ל דצ"ל דהוא לבד אומר כן ועיי' רש"י במתני' שכ' לאח"ז לאבד זכותו של זה שנשא' ונראה דרש"י מפרש מתני' כהלכתא כרב אדא ולדידי' פי' משו' קנוני' אבל לשמואל צ"ל כמ"ש מהרש"ל. ומהרש"א כ' לשמואל צ"ל באשת כהן. ולדידי נראה עוד באופן שיצא עלי' קול מראשון היינו שהיתה מקודש' מעיקרא לאחר וכ"ז שהיא תחתיו ל"ח לקלא דבתר נשואין ואחר שגרשה אסורה להחזירה כדלקמן ע"א ע"א מאי תצא משני. וה"ה בכה"ג הוא עצמו אסור להחזיר' והיינו ביצא קול מן האירוסין דליכא חשש בני' דאל"ה הא איכא משו' בני' דל"ש דאח"כ קדשה למה אסורה לו ועיין לקמן שלהי מסכת סוגי' דאמתלא יצא לה קול מראשון ותוס' בשם ר"ת ובפ"י שם. וי"ל שמואל ס"ל לא מבטלי' קלא מן האורוסין אבל ר"א ס"ל דמבטלי' קלא מן האירוסין לכן נאיד מדשמואל. וי"ל עוד אופן שמשמ' במוך תחתיו וכתבו ראשונים בכתוב' גבי ג' נשי' משמשות במוך כיון שמשועבד' לה והיא לה מותר לשמש כ"כ הרא"ה שם. וכי כן אחר שגירשה אסור להחזירה. אבל הוא והיא אומרי' שלא הי' גירושין דנתחלף גט בשובר. עוד י"ל באופן שאמר' טמא' אני ולמשנה אחרונה שלהי נדרי' אינה נאמנ' כיון שמשועבד' לו לא תוכל לשווי' נפשה חתיכה דאסורה. וכשמגרשה אסור להחזירה ובכה"ג א"ש מתני' אליבא דשמואל. ומ"מ כ"ז דוחק לאוקמי מתני' בכה"ג ולכן כ' הרא"ש מסתבר יותר כרב אדא דאתי' מתני' כפשוטו וק"ל: