אור ברסלב
כתב סופר גיטין חלק א גיטין › דף לו.

כתב סופר גיטין חלק א· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

גיטין · דף לו.

דף לה.

דתני' בראשונה הי' כותב א"פ חתמתי עד אם כ"י יוצא ממק"א כשר ואם לאו פסול כו' מלשון זה משמע דאפי' בלי טענת מזויף אנן חיישי' למזויף יותר מבכל חתימ' עדי' נרא' לי כיון דלא מפרשו שמותיהן רק אני עד ליכא חזקה דלא חציף לזיופא דליכא מלתא דעבידא לאגלוי' כנ"ל ויש לעיי' לשיטת ר"ש גאון שבטור ח"מ סי' ס"ט ובש"ע סעי' י"א ובש"ך ס"ק י"ב דכל שצריך קיום מדאוריי' ל"מ קיום ע"י כ"י יוצא ממק"א א"כ לא יועיל בלא פרשו כ"י ממק"א וי"ל לשיטה זו דלא פרשו רק כתבו שמו או שם אביו כשיטת הטור וצ"ע:

הלל תיקן פרוסבל כו' ראה שהי' נמנעים מלהלות כו' הריטב"א במכות הקשה הא למה הי' נמנעי' מלהלות הי' יכולי' להתנות ע"מ שלא תשמיטנו בשביעי' ומביאו בב"י בבדה"ב ח"מ סי' ס"ז ובתומי' תי' לדסוברי' דחכמי' עשו חיזוק יותר בשל תורה במידי דשכיח וכיון דשמיטה בזה"ז דרבנן לא הי' אפשר להתנו' אבל עכשיו דתיקנו פרוזבל ל"ש שיתנה תנאי כיון שאפשר בפרוזבל שוב קיי"ל דאפשר להתנו' אלו דבריו והם דברי שכל אבל לאמת נ"ל דל"ש בזה עשו חיזוק יותר משל תורה כיון דתקנתא דשמיטה בזה"ז שלא תשתכח תור' שביעי' ומכיון שתיקנו שיהי' נוהג ומי שירא להלוות יהי' מתנה כמו שהי' בזמן שהי' דאוריי' שוב לא תשתכח תור' שביעי' ויהי' במעמדו כמו שהי' ומה להם לחזק יותר מדאוריי' ולא דמי למ"ד כתובה או ירושת הבעל דרבנן דעשו חיזוק דכ"א יהי' מתנה ומעקר תקנתא דדהו וכ"א יהי' מתנה והחילוק נכון ברור ופשוט:

ע"ב. ותקינו רבנן שתשמיט זכר לשביעי' כ' רש"י שלא תשתכח תור' שביעי' צ"ב הא כ"ע זכר כדי שלא יאמרו אשתקד לא הי' שביעי' א"כ לאביי דפרוזבל ל"מ בשמיטה דאוריי' מה הועילו בתקנ' פרוזבל אדרבא איכא למיחש שיאמרו אשתקד הי' מהני פרוזבל גם עכשיו מהני וצ"ל כיון שפרוזבל א"א בלא ב"ד לא חיישי' דב"ד לא יזדקקו לפרוזבל בזמן בהמ"ק וכדאמרו ריש ביצה ביצה לכל מסור עיי"ש אלא לפי דכ' רמ"א והוא מהמרדכי דאפי' שלא בפני ב"ד יוכל למסור דברים או לכתוב פרוזבל שמוסר חובותיו לב"ד פלוני קשי' וצ"ל לשיטה זו דרבא דאמר הפקר ב"ד הפקר ס"ל גם אם שמיטה דאוריי' מהני פרוזבל דלא כתוס' אלא כרש"י ורמ"א דכ' לדינא כן צ"ל דתפס שיטת רש"י וראב"ד דלא כתוס' ורמב"ם ועדיין צ"ע: זכר לשביעי' כ' תוס' דליובל לא תיקן דאין רוב הציבור יכולי' לעמוד בה עיי' מהרש"א דבמקצת לא רצו לתקן שיהי' יובל לענין שליח עבדי' ושדו' חתרו' לבד נ"ל טעמא דעי"ז יצא תקלה שיאמרו אשתקד ג"כ נהג יובל ולא הי' רק לענין זה והותר לו חרישה וזריע' ולכן גם בשמיטה לא הי' סגי בשמיטת כספי' שיאמרו אשתקד לא הי' שביעית רק בכספים ולכן עשו בשביעי' בקרקעו' וכספי' וביובל לא יוכלו לתקן כלל דאין רוב הציבור יכולי' לעמוד בה ועיי' סמ"ע רסי' ס"ז שכ' טעמא מדנפשי' שלא תיקנו רק מה שנוהג בח"ל ובא"י וזהו שמיטת כספי' ונ"ל להמתיק דבריו כיון שרוב ישראל בח"ל בעוה"ר לא עשו זכר למה שאינו נוהג בח"ל ומ"מ בשביעי' כיון שתיקנו לענין כספי' הוצרכו לתקן גם מה שנוהג רק בא"י לענין קרקע דאל"ה איכא תקלה לעתיד כמ"ש אלא דמדברי סמ"ע נרא' דס"ל לענין שמיטת קרקעו' לא תיקן כלל וזה נגד תוס' ומוכח ריש מ"ק מנו יובלו' לקדש שמיטי' וכבר השיגו אאמ"ו זצ"ל בגליון ש"ע שלו:

תוכן העניינים

כתב סופר גיטין חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה