אור ברסלב

כתב סופר אורח חיים· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה קיג

תשובה קיב

רב ברכות ושובע שמחות לראש צדיק כביר ה"ה י"נ הרב הגאון הגדול המפורסם סיני ועוקר הרים, נודע בשערים, משדד עמקים, ומפרק הרים בנש"ק כקש"ת מו"ה אברהם אולמאן נ"י אבדק"ק לאקענבאך יע"א:

ני"ה קבלתי על נכון זה איזה ימים ובנו אהובי תלמידי המופלג והחרוץ יחי' עוררני משמי' דהדר"ג ני' למהר תשובתי כי נפשו איותה לשמוע מה אתי בישוב קושיתו על הש"א סי' ע"ו דהעלה דיה"כ הוא איסור מוסיף על נבילה משום דיה"כ גם שלא כדה"נ אסור משא"כ נבילה, והוקשה להדר"ג לדבריו בלא"ה יוה"כ מוסיף על נבילה לפי שיטת רוב הפוסקים דמבטלינן איסור לכתחלה דרבנן יוכל לבטל הנביל' ברוב ומשום יה"כ אסור אלו דבריו:

הנה מה דפשיטא להדר"ג ני' דמותר לבטל יבש ביבש חד בתרי ועיי' נב"י תנינא חלק יו"ד סי' מ"ה דהעלה מכח קושי' דביבש לכ"ע אין מבטלי' לכתחלה מדאורייתא, ובמק"א תמהתי עליו ממ"ש תוס' חולין סוגי' דמכריזין הא דבגד שאבד בו כלאים שאין מוכרי' לנכרים תקנת' דרבנן היא כעין אין מבטלין איסור לכתחלה והיינו ממש כמו שלוח הקן ומשולחת דצפורי מצורע הרי דס"ל לתוס' דמדאורייתא מותר ומ"מ אפשר הדין דין אמת דאסור לערב יבש ביבש כדי לאכול מדאורייתא, אבל למכור לנכרי דבר איסור, ולסמוך שאם יקנה ישראל יקנה מן הרוב אין במכירה זו משום מבטל דהא אין מערבו כדי לאכול מן התערובות רק מוכרו על סמך שאם יקנה ישראל יקנה מן הרוב לכן רק תקנתא דרבנן היא והדרא קושי' מן לא אמרה תורה שלח לתקלה והארכתי במק"א ואכ"מ:

וקושי' פר"מ נ"י לא יועיל לנו כ"ז דגם אם מדאורייתא אסור לערב מ"מ איכא איסור מוסיף בשעבר וערב דמותר בדיעבד או שאם יפול במקרה בתערובות או ע"י נכרי משום נבילה מותר ומשום תערובו' אסור, וי"ל כיון שאסור לערב ואינו עומד להתערב ממילא או ע"י נכרי כה"ג לא מקרי מוסיף ועיי' סברא כזו בשעה"מ הלכ' אסורי ביאה הלכ' ח' בד"ה עוד כ' ריטב"א, ועוד י"ל דעד כאן לא ס"ל לש"א דהוי מוסיף רק בשלכדה"נ דנבילה כמות שהיא עד שלא נעשה בה מעשה בישול הרי היא מותרת משום איסור נבילה דשלא כדה"נ היא ואסור משום יה"כ כמות שהיא לפנינו, אבל היתר דתלי' במעשה שנתחדש ע"י מעשה ב"א או ע"י מקרה המתחדש וכמות שהוא איסור נבילה עלה משום שיש היתר ע"י מעשה לא מקרי מוסיף כנ"ל:

ועוד נ"ל לחלק ע"פ שיטת הרמב"ם פ"ד מהלכ' שבועות הלכ' יו"ד הנשבע שלא לאכול היום וחזר ונשבע שלא לאכול ככר זה לעולם דאין שבועה שני' חלה והראב"ד השיג עליו הא איכ' כולל בשבוע שני', דכולל שאר ימים ומגו דחייל בשאר ימים וכו' וכ' הכ"מ דטעמא דרמב"ם דבאותו היום אין כאן כולל, וביאר כוונת הכ"מ עיי' בשעה"מ פי"ז מא"ב הלכה ח' ד"ה תו קשה לי על דברי הריטב"א דמביא מתשובת הרדב"ז דל"ח איסור מוסיף רק בזמן שהאיסור נוסף על החתיכה בעצמה בזמן שעדיין איסור הראשון עלי' אבל הכא בזמן המגו היינו שאר הימים מותר הי' לאכול הלכך לא אמרי' בה מגו לאכלה ביום עצמו עיי"ש, והה"נ אם מערב חתיכת נבילה ומבטלה אזדא לה איסור דנבילה א"א לומר מגו דאתוסף איסור דיה"כ כשתהי' בטילה חייל נמי עכשיו כשאסורה משום נבילה עד שלא נתבטלה דבזמן דאפשר חייל איסור דיה"כ ליכא שם איסור נבילה אבל הש"א כ' שפיר לענין שלא כדה"נ דחתיכת נבילה כמו שהיא לפנינו יש בה צד היתר שלא כדה"נ כשיאכל' חי או מעורב בדבר מר שיש בה צד איסור נבילה כשיאכלה כדה"נ יה"כ איסור מוסיף שלא כדה"נ ומגו דחייל שלא כדה"נ חייל כדה"נ והבן:

אבל אי קשי' הא קשי' לי מש"ס חולין קי"ג ע"ב דבב"ח לא חל על חלב ומתה, לולי קרא, הא בב"ח שלא כדה"נ ג"כ אסור והוי מוסיף על איסור חלב ומתה, ולפמ"ש לעיל י"ל דוקא יה"כ הוי מוסיף כיון דנבילה כמות שהיא קודם שנתבשלה איכא איסור יה"כ וליכא איסור נבילה בלי שום תיקון ומעשה מחודש אבל בב"ח דליכא אופן שיהי' איסור בב"ח רק אחר מעשה בישול ואז איכא גם איסור חלב ונבילה ואין צד היתר דחלב ונבילה רק ע"י מעשה שיערב דבר מר כה"ג לא מקרי מוסיף כן נ"ל:

ויש לעיין לפ"מ שהעלה המל"מ פ"ה מיסודי התורה דאכילה גסה מותר בכל איסורים דכתיב אכילה ובבב"ח וכ"כ דל"כ אכילה א"כ יחול בב"ח על חלב מגו דאתוסף אכילה גסה משום בב"ח חייל נמי כשאינו אוכל אכילה גסה, וסוגי' חולין קי"ג י"ל דס"ל כמ"ד מל"ת כל תועבה נפקא ואכילה גסה בב"ח מותר, וכן ל"ק דשלא כדה"נ מוסיף דלמ"ד מל"ת כל תועבה שלא כדה"נ מותר בבב"ח אלא דקשי' להלכתא דמג"פ לא תבשל נפקא קשה כהנ"ל, ועל שלא כד"א י"ל כמ"ש אבל מאכילה גסה עדיין צ"ע, והי' זה שלום לפר"מ נ"י כאות נפשו ונפש אוה"נ דש"ת חותם באהבה רבה. פ"ב נגהי ליום ה' ח' שבט א"ד"ר"ת לפ"ק:

הק' אברהם שמואל בנימין ב"הג מהרמ"ס זצ"ל

תוכן העניינים

כתב סופר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה