אור ברסלב

כתב סופר אורח חיים· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה עה

תשובה עד

יהונתן בן שאול לה' ולתורתו, אשרי לאבות שבין ברכי ת"ח שתלו אותו, ה"ה נכדי תלמידי כבני הבחור המופלג בין הבנים שואל כענין ברק השנון כ' יונתן כ"ץ שטראססער שי':

למשיבת נפשי הנדכאה הי' לי דבריך פה כתיבה יפה אמירה נעימה בדברי תורה בראותי כי שוקד אתה על התורה בעיון להבין דבר מתוך דבר לזרות ולהבר, והיו לי דבריך לשעשועים בשעה שאני מטייל בין הגנות ופרדסים להשיב רוחי, ותשאני רוח ה' אשר נססה בקרבך, ואשמע לקול קן קולמסך קול על המים, מים חיים מבת"ר ואומר דברי השכל, עברתי בין בתרי דבריך וראיתים בנוי' על דברי הכל בו אשר כמעט יד כל התלמידים הכותבים בענין זה במ"ע שהז"ג בו הוא, וגם אתה בדרכיהם הלכת ואחזת ביד כל בו אשר המתיק לתת טעם לשבח דנשים פטרה תורה מכמה מצות וביותר מרוב ככל מ"ע שהז"ג משום דמשועבדת לבעל והיא לו לעזר בצרכי הבית, וע"פ דבריו נכנסת לחלק לפרקים ויצאת ליישב איזהו קושיות תוס' בסוגי' דקדושין ל"ד ע"ב וביותר בקדושין כ"ט ע"א ד"ה אותו וכו', דע לך בני הגם כי דבריך דברי השכל המה וראוי' לך לפי ערך שנותיך ה' יאריך ימיך, ותהי' מוסיף והולך ראשיתך מצער מאוד ישגא אחריתך, הנני להעמידך על האמת, הנה לפי דברי כל בו כל מ"ע שהז"ג שהיא בשוא"ת נשים יתחייבו בו כי ליתא לטעמא של הכל בו כמובן, ומוכח מתוס' קדושין כ"ט ד"ה מעקה דל"ל כן דלא הקשה הר"י איש ירושלים מידי מהא דאין מדליקין בש"ש בי"ט דשאני מצות עשה דיו"ט שהיא בשוא"ת וע"כ דפשיטא לתוס' דאין לחלק ולית לי' ככל בו ועיי' ר"ן שם, ממילא אזדו יישובים שלך בקושי' תוס' הנ"ל, אבל אפשר לך ליישב תי' הי"מ שבתוס' שם דס"ל ככל בו ומ"ע שהיא בשוא"ת כי"ט וכדומה גם נשים מחוייבות, אלא דדברי כ"ב צל"ע מש"ס סוכה כ"ח ע"ב דמסיק דצריך האזרח ביה"כ לתוספ' יה"כ כיון דאמעט מעונש ואזהר' וליכא אלא עשה ה"א דנשים פטורות הרי דלולי קרא ה"א דפטורות הגם דהוא בשוא"ת, וצ"ע, ועיי' פ"י ביצה ע"א דהעלה מדנפשי' דמעשהז"ג שהיא בשוא"ת נשים חייבות ולא כתב מלתא בטעמא לשבח מ"ש, ולכל בו מוסבר היטב, ועי' צל"ח שם שתפס על הפ"י מסוגי' דסוכה הנ"ל דמבואר דלא כוותי' וע"כ צריכים אנו לומר דלא כ' הכל בו לאמת כן אלא לאסבורי מלתא בעיקר הדבר שלא חייבה תורה נשים במצות כמו אנשים, אבל לא אמרה מעולם לעיקר הדין עד שלחלק יצא בין מצוה למצוה שהוא בשוא"ת או בקום ועשה, וה"ה וכ"ש שלא נכנס לחלק בין הפרקים בסברות דקות ע"פ טעמו של הכל בו, אבל אפשר למשמש בסברא זו של הכל בו במ"ע דרבנן שהז"ג דנשים פטורות ועי' תוס' מגילה כ"ד ע"א ד"ה ואין וכו' ועיי' פ"י ברכות כ' ע"ב, וי"ל הגם דרבנן לא חייבו במ"ע שהז"ג דידהו כמבואר דוקא במ"ע שיש בה מעשה לא רצו להעמיס על האשה כיון ששיעבד בעלה עליה כמ"ש הכל בו, אבל מ"ע שהז"ג דידהו שהוא בשוא"ת הטילו גם על האשה, ובתשובה הארכתי בזה לדינא:

וי"ל קושי' ר"י א"י על הי"מ שבתוס' קדושין הנ"ל די"ל דלהכי גם נשים א"מ בש"ש הגם דמדאורייתא ליכא מ"ע ביו"ט מ"מ מדרבנן איכא עשה דיו"ט כיון שהוא בשוא"ת חייבות בה רבנן הגם דביו"ט איכא ל"ת מדאוריית' ומחייב' בשמירת יו"ט מדאורייתא בלא"ה מ"מ כיון דבכ"מ חייבות רבנן בעשה דהז"ג שהוא בשוא"ת מטעמא דכתיבנא בין במ"ע שהיא דאוריית' בין שהוא דרבנן גם היכא דאיכא ל"ת עם העשה לא אמרו בה חוץ ויש נ"מ ג"כ לענין שלא תדחה עשה אחריתא הל"ת כיון שיש עמה עשה גבי נשים מדרבנן מיהא והעמידו עשה וחיובא דידהו כעשה דאוריית' כמבואר בר"ה גבי אין עולין באילן וברמב"ם הל' שופר והבן:

ודע לך כי מתוס' קדושין דמסיק בהוכחה דכל היכא דאיכא ל"ת ועשה הל"ת אלים אפי' גבי אשה דליכא רק ל"ת מוכח דלא ס"ל כריב"א שבתוס' פסחים סוגי' דהואיל ובשלה חולין דכל היכא דאיכא עשה ול"ת נדחה הל"ת ונשאר רק עשה, ולריב"א צ"ל כמ"ש ביישוב הי"מ שבתוס' דמדרבנן איכא מיהא עשה דיו"ט שהוא בשוא"ת, אלא דלריב"א דל"ת נדחה והעשה קיימת, וצ"ל דאין עשה דוחה עשה משום מאי אולמא, ועי' סוף נב"י קמא מ"ש לחתנו בענין זה באורך, וכ"ז מ"ע דאוריית' נגד מ"ע דאוריית' שייך מאי אולמא, אבל מ"ע דרבנן נגד מ"ע דאוריית' ל"ש מאי אולמא דוודאי מ"ע דאוריית' דהדלקת ש"ש קודמ' למ"ע דיו"ט דרבנן בנשים, הגם שהעמידו דבריהם וחזקו מ"ע דידהו כדאורייתא כדמוכח מר"ה שם וכמ"ש הרמב"ם הלכ' שופר מ"מ מאי אולמא בוודאי ל"ש דוודאי חמיר דאורייתא וראוי' להניח מ"ע דרבנן מפני מ"ע דאורייתא, ובאמת גם מש"ס ר"ה שם קשה כהנ"ל, וביישוב קושיתו מר"ה הארכתי במק"א ולא הוגענו בדברינו למקום יישוב ליישב לריב"א קושי' תוס' קדושין הנ"ל, אמנם כן כבר תמה פ"י קדושין לפי שעולה בזכרון לפני הא מ"ע לשרוף ש"ש ג"ש מ"ע שהז"ג היא ועיי' בכ"ז:

ומידי דברי לכבדיך, הומה לבי אל דודאיך אשר מצאת בשדה החכמה בקושית ותי' תוס' קדושין כ"ט ל"ל אותו ולא אותה תיפוק לי' דמילה הו"ל מ"ע שהז"ג, ומה שתי' תוס' דאזיל למ"ד יבמות דמילה שלא בזמנה בין ביום בין בלילה הקשה מהרי"ט הרי מילה שלא בזמנה אינה דוחה שבת ויו"ט ומ"ש מהרי"ט כן דמחוייב בה רק ארי דאיסור שבת ויו"ט רביע עלה יצא מסוג מ"ע שהז"ג צריך הסבר ותבלין להמתיקו, וכאשר העליתי דבר תוס' אלי לזכרון לפני, נפל מלתא בדעת במושכל ראשון, ד"ל לס"ד נ"מ דא"ר ל"ת א"ע מהני הרי אפשר לקיים מצוה זו כשעבר ומל בשבת ויו"ט אחר שמיני וכיון שיש מקום שתתקיים מצוה זו שלא בזמנה רק דאסור לקיימה מצד איסור שבויו"ט ואם עבר ועשה נתקיימה המצוה במילואה וא"צ לעשות יותר ואפי' להטיף דם ברית יצא מכלל מ"ע שהז"ג ועיי' שאגת ארי' סי' י"ג שהעלה מכח קושי' תוס' דמל בלילה אחר שמיני דיצא רק לכתחלה מצותו ביום תו ל"מ מ"ע שהז"ג, והנה מדלא תי' תוס' כן ש"מ דס"ל דבדיעבד לא יצא וכן יש להוכיח דס"ל לתוס' דמל תוך שמנה לא יצא מדהוצרך תוס' בקדושין וביבמות דמקודם שמיני ל"ק דהו"ל מחוסר זמן, ואי ס"ל דתוך שמנה יצא לק"מ, ועיי' ש"א סי' נ"ב, וי"ל דאין מוכרח די"ל דס"ל לתוס' הגם בדיעבד יצא ידי מצוה תוך שמנה או בלילות שלאחריו מ"מ מקרי מ"ע שהז"ג כיון דמצד המצוה עצמה לא ימול בזמנים הללו ומעיקרא הוקבע לה זמן מיום השמיני ואילך ולא בלילה דלא כפשיטא לי' לש"א מסברא דנפשי' כן יש לדחות אבל סברתי ודאי נכונה וברורה בצירוף סברת מהרי"ט, כיון דמצד המצוה עצמה גם בשבת ויו"ט יוכל למול אלא דארי דשבת ויו"ט מעכב, וכיון דאם עבר ועשה קיים המצוה במלואה בוודאי משום שאסור לכתחלה משום איסור שוי"ט ל"מ מ"ע שהז"ג והוא ברור והבן:

אלא דזה דוחק לומר דש"ס בקדושין מתרץ למ"ד א"ע מהני ור"פ ס"ל כמ"ד א"ע ל"מ, ונ"ל להוסיף דברים וירוח לנו ביותר, ע"פ דכייל לנו מהרי"ט דל"א א"ע ל"מ רק הכא דאי אמרי' ל"מ לא עבר עבירה, משא"כ היכא דלא מרויחי' עי"ז והעבירה שהיא מאוסה לפני ה' כדקיימ' קיימא, ועפ"ז מתרצים האחרונים הא דל"א בשוחט בשבת וביה"כ דאי עביד ל"מ, דמ"מ חילל שבת ויה"כ באיסור דנטילת נשמה, וי"ל לפ"ז הכי נמי בשוי"ט מילה שלא בזמנה גם אם נימא דל"מ מ"מ חילל השבת ויו"ט, ולכ"ע אמרי' מהני:

אלא דזה תלי' בפלוגתא דר"י ור"ש לר"ש דס"ל מקלקל בחבורה חייב ויליף מדאיצטרך להתיר מילה בשבת א"כ גם א"א א"ע ל"מ ומקלקל הוא חייב משום חבורה אבל לר"י דס"ל מקלקל בחבורה פטור ובמילה צריך קרא משום דתיקון מצוה הוא ואי אמרי' א"ע ל"מ לא עשה עבירה וא"ש תי' תוס' דש"ס אזיל למ"ד ביבמות דמילה שלא בזמנה גם בלילה ול"ק משבת ויו"ט י"ל כיון דאם עבר ומל לכ"ע מהני אפי' למ"ד בכ"מ א"ע ל"מ דמאן תנא דס"ל דמילה שלא בזמנה בלילה ראבר"ש הוא וכאבוה ר"ש ס"ל דמקלקל בחבורה חייב ועיי' סוכה ל"ג ע"ב ועיי':

עוד י"ל גם לר"י דמקלקל פטור ומילה משום תיקון מצוה הוא, יש להמציא דאפשר למול מילה שלא בזמנה בשבת ויו"ט ע"פ מ"ש הטור יו"ד בשם ר"א דאם יש אחר לא ימול האב לר"י דס"ל דמקלקל בחבור' פטור ומילה משום תיקון מצוה ולפרש"י דעושהו גברא שלם ועי' רשב"א, וכ"ז באב דרוצה וניחא לי' בהכי משא"כ באחר ליכא תיקון עיי"ש לפ"ז לר"י הא אפשר למול ע"י אחר שלא בזמנה בשוי"ט דליכא דחי' שבת ולא מ"ע שהז"ג היא, וא"ש ביותר לפמ"ש תוס' בע"ז לר' יוחנן דאשה פסולה למול הא דאצטרך מיעוט ולא אותה דה"א שצריכה להדר למול בנה ע"י אחר עיי"ש, וע"י אחר אפשר גם בשויו"ט ולרש"י דגם ע"י אחר א"א למול שלא בזמנה דמקלקל חייב לדידי' אי עבר ומל מהני לכ"ע כיון דגם אם ל"מ עבירה איכא, וממ"נ א"ש בין לר"י בין לר"ש ועיי' היטב:

עוד הקשו על תוס' הא לא קיי"ל כראב"ש ודוחק דסתמא דש"ס קדושין אזיל שלא כהלכתא, והול"ל הא מני ראבר"ש דס"ל מילה שלא בזמנה בין ביום בין בלילה, ועוד מה יענו רבנן דראבר"ש לקראת דאותו ועיי' ש"א סי' נ"ג ולפום רהיטא נ"ל עד"פ, הנה תוס' מגילה מקשה קושי' זו ומתרץ דה"א מילה דחמורה דחייב עלי' כרת גם נשים חייבות ולא נדע ממצות אחרות דקילי מינה ועוד י"ל דאתי' כראבר"ש, וצ"ל מאחר דמתרץ תי' מרווח דא"ש לכ"ע למה הדר ומתרץ תירוצא דחוקא דאתי' כראבר"ש כיחידאי ודלא כהלכתא ונ"ל דמ"ש תוס' דשאני מילה דחמירא דחייב כרת גם נשים חייבות יש לתלות בפלוגתא דתנאי פסחים צ"א ע"ב אם נשים חייבות בפסח דאיכא תנאי שם לר' יודא חייבות בפ"ר ופטורות משני ולר' שמעון פטורות בין מראשון ובין משני ולר' יוסי חייבות בשני והכי קיי"ל עיי"ש ולר"ש דפטורות משני הגם דפסח מ"ע שיש בה כרת כמו מילה שהיא עשה שיש בה כרת מ"מ פטורות וכיון שמצינו דמ"ע שהז"ג נשים פטורות מהיקש דתפילין או ממיעוט דב' או ג' כתובים ומצינו ג"כ דאפי' ממ"ע שיש בה כרת פטרה רחמנא בוודאי לא ס"ד לומר במצות מילה חוץ משום שיש בה חומר כרת, וגם כרת דמילה קיל שאינה רק כשאינו מל עצמו כך ובמצות אב למול בנו ליכא רק מ"ע לחודא, ומ"מ קרי לי' בש"ס שבת ובדוכתא טובא מ"ע שיש בה כרת כיון דגבי דידי' שייך כרת עיי' רשב"א שבת פרק ר"א דמילה, וכיון דאפי' מפסח שיש בה כרת לכל שאינו מקיימה פטרה רחמנא נשים מכ"ש מ"ע דמילה שאין בה כרת רק לדידי' עצמו שלא חייבה תורה לאשה כמו לאב במ"ע שאין בה כרת לגבי דאב גופ' ותי' תוס' במגלה א"ש לפי דקיי"ל דנשים חייבות בפ"ר ופ"ש, והגם דהלכת' כר"י מ"מ לרוחא דמלת' תי' עוד דגם לר"ש דס"ל דפטורו' משני א"ש דאתי' כרשב"א ביבמות דנמול בלילה וראבר"ש ואבוה בחד שיטת' אזלו דנשים פטורות מפסח, וס"ל נמי דמילה שלא בזמנה בלילה וא"ש תוס' במגלה, וא"ש נמי תוס' בקדושין דמתרץ דאתי' כראבר"ש ע"ד הנ"ל ועיי':

וכשאני לעצמי נ"ל ביישוב קושי' תוס' כעין שכ' תוס' דמצות מילה חמורה שיש בה כרת אלא ת' תוס' תלי' בפלוגת' כמ"ש, ואפשר משו"ה הוסי' תוס' במגלה שנכרתו עלי' י"ג בריתות ומשו"ה חמיר מפסח או דשקול במשקל עי"ז הגם שאין כרת באב, ואנן מה נענה בתרי' דתוס' די"ל ע"פ ש"ס נדרים שקולה מצות מילה ככל התורה שהרי אין לך מי שקיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה כאברהם ולא נקרא תמים עד שקיים מצות מילה ע"כ, הרי דמצות מילה לחוד שקולה ככל התורה, והלא מ"ע שאין הז"ג נשים חייבות ומצות מילה לחוד שקולה כנגד כולם בוודאי הי' מקום לומר בה חוץ דנשים חייבות בה וכ"ש בצירוף דיש בה כרת ששקולה יותר ממצות פסח מצד שכתבנו קמ"ל קרא, ויש להאריך עוד ע"ד פלפול דרוש ואינו רוצה להעמיק עיון פה כי כן צוה עלי הרופא גם היום באזהרה, ואני מוזהר ועומד ומרגיש בעצמי, וכ"ז עלה במחשבה לפני הרהורי דברים בטיילי אנה ואנה, וה' יחשבה לטובה ויתקיים בנו לא ימושו מפיך ומפ"ז וז"ז אמר ה' מעתה ועד עולם הכ"ד זקניך רבך מברכך בברכה המשולשת היוצאת מפי כהנים, שומרי איונים, יברכך ה' וישמור אבות על בנים, עד יכנס הכהן לפני ולפנים, ובעה"ח. פה מרחץ מרי' באד א' לס' את הברכה אשר תשמעון תרל"א לפ"ק:

הק' אברהם שמואל בנימין ב"הג מהרמ"ס זצ"ל

תוכן העניינים

כתב סופר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה