אור ברסלב

כתב סופר אורח חיים· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה לו

תשובה לה

ברוך הוא, וברוך טעמו, יתברך משוכן שמים וגמח"ט ושמחת החג לכבוד יד"נ הרב המופלג מלא עתיק, המאה"ג כש"ת מו"ה ברוך עקפעלד ני' רב בק"ק טשוס יע"א:

בש"ק קבלתי יקרתו והגם כי טרידנא טובא והשעה דוחקת במש"ק יצאתי אל העיון לעיי' בשאלתו כי גדול השלום, ונקיטנא בקצר' כדי שאפשר לתת מכתבי על הב"ד, כדי שיבוא בעתו ובזמנו לכבות אש המחלוקה לפרוס סוכת שלום על עמו והוא ע"ד ב' כהנים שבעירו ולוי אחד וקראו תמיד כהן ואח"כ לוי כדינא ועכשיו הלך הלוי למקו' אחר וצריך לקרות כהן גם במקום לוי, ועי"ז נשתרבב מחלוקה במנחה יוה"כ שלא מכרו עליות אלא מצות בכללי' ולא רצו הכהנים לצאת עי"ז נתהווה ריב ומצה ביום הקדוש, וירא פר"מ ני' שבחג הבע"ל תבער אש המחלוקת שנית עד"ז וכן תמיד, ועיניו שפיר חזו מ"ש בח"ס חאו"ח סי' כ"ה דא"א לעשות תקנה מחדש תחילת התקנה צריכה שתהי' בהסכמת וברצון הכהנים ומשם נלמוד לנידון שלפנינו אפילו ירצו בני הקהלה לתקן תקנה קבועה א"א להם אם לא ברצון הכהנים ואז ליכא משום דלא ליתי לאנצויי כיון שאין מוחלים על כבודם ליחיד אלא לצבור ולפע"ד להוסיף עכשיו שמוכרים המצות והקונה קורא לתורה כרצונו ליכא משום דלא ליתו לאנצויי כיון דהכהן אינו מוחל לאיש פרטי שיעלה תחתיו דתלי' ברצון הקונה אלא שמוחל למי שקנה ומוותר נגדו וליכא משום לאנצויי למה מוחל לקרוא לזה ולא לזה ואין בזה כבוד למי שעולה במקום כהן שוויתר הכהן כבוד קדושתו, אלא שוויתר משלו נגד הקונה, ומשום דפעם אחר לא יוותר נגד הקונה ואתי לאנצויי אז חשש כזה לא מצינ' בש"ס הבו דלא לוסיף עלה כנלפע"ד לפום רהיטא דבכל פעם שרוצה הכהן לוותר למי שקונה הרשות בידו אפילו ליכא תקנה קבוע ע"ז:

ועוד נ"ל כיון דעיקר דלא ימחול הכהן משום דלא ליתו לאנצויי היינו שמא לפעמים אתו לאנצויי ויש בו מפני דרכי שלום, זהירות והתרחקות מפני המחלוקת ובנידון שלנו וכיוצא בו שאם לא ימחלו הרי לפנינו מחלוקת דרבים ידוע שכבר אש לחלק לבבות יצא בוודאי ראוי' לכהנים להיות מבני אהרן אוהבי שלום למחול על כבודה מרצון הטוב עכ"פ לעיתים קבועים אשר יקבעו ומי כהחכם יודע פשר דבר, וזו קדושתם דעבדו עובדא דאהרן ולא יעשו מצוה לעלות לתורה ראשון מצוה שהעבירה פירוד לבבות בא על ידו, ועלי' זו ירידה היא ר"ל, ובפרט למ"ש דכה"ג ליכא משום דאתו לאנצויי, בכ"ז אין לכופם, אבל מדבר אני על לב הכהנים שאחד המיוחד לפמ"ש פר"מ ני' הוא מתלמידי והשני הוא איש זקן וכשר ונגד הראשון אני אומר מלבד שהוא מזרעי' דאהרן ת"ח מרבים שלום בעולם מחוייב גם לשמוע לקולינו, ונגד השני אומר באמירה רכה שיאחז במדתו של אהרן וזקן מזקנים יתבונן ויכנס בפושרין ולא יכוה באש המחלוקת ח"ו:

ויש אתי עצה כי לולי דלוי הלך לו לא הי' מערער בדבר וקראו תמיד א' מב' כהנים ואחריו הלוי שהי' שם, ועכשיו ע"י שצריך לקרוא תמיד כהן א' ב' פעמים זאח"ז יצאה המחלוקה דלא ניחא להו, ואין קפידא לכהנים רק כשלא יקראו כלל לקרוא ראשון כבתחלה, אפשר בכה"ג יתוקן הדבר כשיקראו הכהן ראשון ומה שזכה להקרא במקום לו, ימחול על כבודו, ואחר שבירך ברכה אחרונה יצא מבהכנ"ס עד שנקרא ישראל אחריו כנהוג בכל פעם שהכהן יוצא עד שקראו ישראל במקומו ואין חוששין לפגמו כי כולם רואים שיצא וידוע שנוהגי' כך, כן הדבר הזה כנ"ל לפום רהיטא דנכון לעשות כן ע"פ הדין ומנהג, ועי' סי' קמ"ו סעיף א' ובמג"א ס"ק ב' דוקא לצורך גדול ונ"ל דמקרי זה צורך גדול כי גדול השלום וא"צ גדול יותר מזה, ועד"ז כל איש על מקומו יבוא בשלום ולא יפסידו הכהנים ולא הקונים, ואם א' מן הכהנים יתרצה ע"ד שכתבתי וא' אינו רוצה לצאת אחר שכבר קרא במקום כהן, יקראו תמיד לכהן הזה שמתרצה לצאת אחר שקרא ראשון, וזה שנשאר בבהכנ"ס אסור לקראו שאין קוראים כהן אחר כהן ויכולים לקרוא ישראל אח"כ, ותלמידי בוודאי ישמע לדברינו ואם כהן האחר לא יתרצה לא איכפת לנו כ"ז עלה במצודתי בעיון מעט דמעט כשרה חדא, ומע"כ ישים עין עיונו על מ"ש ויבחר מדברינו איזהו היכשר לפניו ועושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, הכ"ד באישון לילה אוה"נ דוש"ת חותם בברכת החג. פה פ"ב מש"ק ע"ס תרל"א לפ"ק:

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל

תוכן העניינים

כתב סופר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה