אור ברסלב

כתב סופר אורח חיים· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה ו

תשובה ה

בימי חנוכה, יציל ה' מכל צרה וצוקה, וישפות שלום וברכה להאי צורב העוסק בחקי חורב הרב הותיק מלא עתיק, כש"ת מו"ה ישעי' ק"פ נ"י בשבת תחכמוני בק"ק מ"ד יע"א:

יקרתו קבלתי ונפשו איותה לדעת, דעת מכרעת בין הב"ח ומג"א בסי' ל"ב ס"ק נ"א דהב"ח כ' דאם אין לו קלף אחר יניחם בלא ברכה ומג"א חולק דכדאי הרמב"ם ורש"י דס"ל כוותי' לברך עליו הנה למעיי' בב"ח יראה כי הב"ח לא לחלוק על הב"י קאי אלא דס"ל דכוונת הב"י דכדאי הוא הרמב"ם שלא לבטל ממצות תפילין שיניחם אבל לא יברך מספק דלא סמכי' על הרמב"ם במקום שיש חשש איסור ברכה לבטלה, ובהנחה ליכא חשש איסור, ונ"ל דיש לחוש שיניחם גם כשיהיה לו תפילין מעובדים לשמה וסביר שתפילין כשרים הם ועיי' סי' תרנ"א סעיף י"ג כשחסר לו א' מן המינים לא יקח מין אחר במקומו ועיי' מג"א משם מ"ש הרא"ש סוכה (ועיי' טו"ז יו"ד סי' רפ"א ס"ק א' ונקודת הכסף שם ומ"ש רבינו לעיל בתשובה הקודמת). הה"נ כאן יש לחוש ולא יניחם כלל, לכן כ' דכדאי הוא הרמב"ם לסמוך עליו להניחם ול"ח שיניח תפילין כאלו גם כשיהי' לו מעובדים לשמה, כ"כ האי כדאי הוא הרמב"ם וגם יש היכר ע"י שלא יברך כנ"ל. ועיי' ב"ח שכ' כשימצא אח"כ עור מעובד לשמה יגנוז אלו העשוים מעור שאינה מעובדת לשמה ויעשה לו בתים מעור מעובד לשמה, וטעמו דכ' יגנוז כדי שלא יטעה הוא או אחר להניחם במקום שיש לו אחרים מעובדים לשמה:

והנה המג"א כ' מדעתו בלי ראי' דיברך ג"כ דכדאי רש"י ורמב"ם לסמוך עליהם, והי' להמג"א להוסיף כי כן שיטת הרי"ף דמביא פלוגתא דרבנן ורשב"ג ולא הכריע ושפטו כל הראשונים דס"ל הלכה כרבים דלא כרשב"ג עיין רמב"ן ורז"ה במס' סוכה ור"ן גיטין פ' השולח והרי רי"ף ורמב"ם יסודי הוראה דקאי בחד שיטה ועיי' מג"א רס"י תמ"ז דבכ"מ הלכה כרי"ף אם לא דתוס' חולקים והוא ממהרי"ק שורש כ"ב, ולמעיי' במהרי"ק יראה דהיכא דהתוס' חולקים אזלי' להחמיר והכא תוס' חולקים דס"ל הלכה כרשב"ג ואזלי' להחמיר מ"מ היכא דל"ל, אפשר דסמכי' על הרי"ף ורמב"ם ורש"י דג"כ הכי ס"ל אפי לענין ברכה, וכן נ"ל מסתימת הב"י מסתבר מדלא כ' דלא יברך כמ"ש בסי' י"ד לענין עשיית ציצית לשמה דיש לסמוך על הרמב"ם בד"לל אבל לא יברך ולא כ' כאן ג"כ אבל לא יברך ש"מ דכאן מברך, והחילוק בין התם לדהכא, דשם דעת הרמב"ם יחידאי היא דל"ב עשיי' לשמה לכן כ' דיש לסמוך על הרמב"ם לענין לבישה, אבל לא יברך, אבל כאן הרי איכא רי"ף ורמב"ם ורש"י בתלתא איכא חזקה לסמוך עלייהו אפי' לענין ברכה:

ובאמת הך דינא דסי' י"ד דכ' דיוכל לסמוך על הרמב"ם אבל לא יברך צל"ע, דהא לענין לבישה להסוברים דלא כרמב"ם עושה איסור דעובר על מ"ע כשלובש בגד זה בלא ציצית וסמך על הרמב"ם הגם שאין חיוב ללבשו אלא דכשלובש חייב בציצית וסמך על הרמב"ם, ולענין הברכה לא סמוך לבו על הרמב"ם, וצ"ל כמ"ש הטו"ז בסי' ח' מכח דיוקו מלשון המחבר שם משום ברכה לבטלה דלענין איסור עשה סמכי' על החזקה ולא לענין הברכה דחמירא איסור דל"ת ולדבריו א"ש הא דסי' י"ד דלא יברך, אלא דב"ח ומג"א בסי' ח' לא נחתו לחלק ולהחמיר לענין ברכה יותר ועיי' תוס' שלהי ר"ה ורא"ש שם דברכה לבטלה רק מדרבנן, וא"כ בוודאי יש להקל בברכה יותר מביטול מ"ע בידים, ועיי' מג"א סי' רט"ו ס"ק ו' דהרמב"ם ס"ל דהוא דאורייתא:

נחזור לדברינו מדלא כ' המחבר בסי' ל"ב דלא יברך כמ"ש בסי' י"ד נראה דמברך ג"כ וכן משמע משטיחות לשונו שכ' וצריך שיהי' מעובד לשמה היכא דאפשר משמע היכא דלא אפשר לא צריך שיהי' מעובד לשמה לשום דבר אפי' לענין ברכה, וצ"ל דכאן מקיל טפי מלעיל סי' י"ד משום דשם הרמב"ם יחידאי הוא וכאן איכא רי"ף ורמב"ם ורש"י דראוי לסמוך עליהם גם לענין ברכה, ועוד נ"ל די"ל דתוס' מנחות דחי לי"מ דמחלקים בין עיבוד עור דבית לעיבוד עור דס"ת משום דבית אינו אלא תשמיש לפרשיות ותוס' דחה דהא איכא שי"ן הלל"מ ולאו תשמיש אלא קדושה עצמה היא שהשי"ן נקמט או נעשה בו, וי"ל דבשל יד דליכא תמונת אות מודה תוס' ורא"ש דיש לחלק אלא דתוס' דחה חילוק זה דהא ת"ק ורשב"ג גם על של ראש קאי, ומדבעי בגוילין של ס"ת עיבוד לשמה ה"ה בית של ראש אבל של יד י"ל דלא דמי ועיי', ולפ"ז אפשר דלכ"ע ליכא ברכה לבטלה, דשל יד אפשר לכ"ע ל"ב לשמה ורק של ראש תלי' בפלוגת' לכן לא כ' ב"י ומחבר דלא יברך כיון דאפשר לכ"ע ליכא ברכה לבטלה, ואנן דנהגינן לברך על של ראש בפ"ע היינו על מצות, וברכה שהיא בעל דקאי על כללי' המצוה ליכא כ"כ משום ברכה לבטלה ועיי' טו"ז סי' ח' וביו"ד סי' ב'. כנלפע"ד להכריע כמג"א לולי דבאלי' רבה הסכים להב"ח ומביא כן בשם ב"שן מ"מ מי שמורה ובא כמג"א לפע"ד אין מזחיחין אותו, וה' יראנו נפלאות מתורתו, הכ"ד אוה"נ. פ"ב כאור בוקר ליום ה' ד' דחנוכה תרל"א לפ"ק:

הק' אברהם שמואל בנימין ב"הג מהרמ"ס זצ"ל

תוכן העניינים

כתב סופר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה