אור ברסלב

כתב סופר אבן העזר· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה קא

תשובה ק

שיל"ת פ"ב יום ה' פ' וישלח תר"ו לפ"ק

שפעת ברכות, ושובע שמחות, לראש ידידי הרב המאוה"ג בעל פיפיות המופלג המפואר חרוץ ושנון כקש"ת מו"ה יאקב עהרליך אבדק"ק נאדוש יע"א.

יקרתו הגיענו ע"ד עובר אורח אחד כפי הנראה מתוך מכתבו שבא לפני מעלתו נ"י עם אשתו ורוצה לפוטרה בגט כריתות, ושמו שימן וכן נקרא וחותם ועולה לס"ת ואביו החזיקו בשם זה, לדעתי אין לספק כי כן יכתב בגט כדעת מעלתו נ"י כיון שההוא אמר שאין לו שם אחר רק זה, וראי' מעלתו נ"י משם אצל ואיצל שכתב היש"ש בגיטין דאם נקרא איצל כן לכתוב כשכן עולה לס"ת, ובס' נחלת שבעה כ' כי אינו יודע שם הקודש משם זה, ובספר טיב גיטין מהגאון מהר"ז מרגליות ז"ל כתב כי הנ"ש במה"ת כתב שימן ובד"ה א' ד' ובני שימן ואולי הוא מגזרה זו ופלפל שם, אם אינו יוצא משם שרכימון, ומסקנת מהר"ז מרגליות ז"ל שאין לשנות ולכתוב רק שימן כמו שהוא נקרא, ולפי שכתב מעלתו נ"י הוא נקרא בצירי כן יקרא בעת הנתינה, ומ"ש ב"ש שהוא כינוי למשה שפיר כתב מעלתו נ"י שאין ענין לנידון דידן כיון שאנו יודעים שעולה לתורה וחותם הכל בשם זה, פשיטא שאין לנו לשנות בגט ולעשות שם חדש אשר לא הי' מעולם ונ"ל פשוט וא"צ לפנים.

והנה מעלתו נ"י נסתפק במי שרוצה לעקור שמו שעלה בו לס"ת עד הנה בטעות, ורוצה עתה לשנות שמו כמה ימים צריך לחזקה זו דבשם הנקרא בין ב"א מבואר בש"ע א"ע סי' ק"כ דצריך שלשים יום, ונסתפק מעלתו דלמא דוקא בשם הנקרא בפי כל תמיד נקרא בכל יום, משא"כ בשם העולה בו לס"ת שלא נקרא בכל יום איך יוחזק, הנה ספיקתו צריך עיון ובתחלת הרעיון חשבתי למשפט כזה יש לספק להחזיק שם האב שנסתפק בו הח"מ והב"ש שם אם צריך שלשים יום, ובשינה שם אביו מבואר בש"ע סי' קכ"ט פלוגתא דפוסקים אם יוכל לשנות איך ישנה ויחזיק שם אביו, הלא לא נקרא בפי כל בשם אביו רק כשחותם ועולה לס"ת כמה ב"א אין חותמין בשם אביהם ובינותי בספרים ומצאתי את שאהבה נפשי בס' ג"פ דמביא תשובת מבי"ט ח"ב סי' נ"ב דכתב באיזה אופן יחזיק שם אחר לאביו שיקראו אותו פב"פ או יחתום עצמו כן ג"פ בשלשים יום ובזה יוחזק, ועיינתי בפנים במבי"ט ומצאתי כן ואמר מלתא בטעמא דתלתא זימנא הוי חזקה, וביאר דבריו כי צריך לעשות כן בתוך למ"ד יום ולא ביותר וא"כ כן אם הוא עצמו רוצה לשנות שמו שעולה לתורה די באופן זה.

והנה מ"ש המבי"ט בג"פ שעולה לתורה או חותם בשם זה סגי, וכתב כי ג' זמני הוי חזקה אין זה לפע"ד אלא זכר לדבר, ואינו דומה להא דג' הוי חזקה המוזכר בש"ס, ג' דוסת, וג' דנגיחה מוחזק בג' או בב' פעמים שנחזיק שיהי' כן כמו שהי' בג"פ הללו, אבל בנידון זה אנו דנין שיהי' מוחזק אצל ב"א כי כך שמו, ועכ"פ זכר לדבר הוא ודעתו רחבה מדעתינו, אבל הי' נ"ל להביא סמך היותר קרוב מהא דהכרזה במורדת שבש"ס כתובות פ' אעפ"י וטוש"ע א"ע סי' ע' דמכריזי' בד' שבתות, ופליגי הפוסקים אם כל ד' שבועות בכל יום, או ד' שבתות ממש וי"ל הגם התם טעמא דהכרזה כדי שתתבייש והכלים בעיני כל המון עם כמ"ש הרא"ש פ' אעפ"י במקומו בתוך הדברים. אבל עכ"פ אנו רואים ששיערו חכמים שבהכרזה כזו תכלם ותבוש לעיני כל וידעו הכל, ופחות מזה לא נודע לכל דרי ויושבי העיר, וכן נאמר אנן להחזיק שמו ע"י קריאה לתורה צריך ד' שבתות ולשון הרמב"ם דצריך ד' שבתות בכל יום הכרזה בבתי כנסיות ובתי מדרשות א"כ בנידון דידן לא די בקריאת התורה כי אי אפשר וצריך הכרזה בכל יום כי שם זה האיש כך שעולה בו לתורה, אבל באמת אנן נקטינן עיקר כשאר פוסקים דבד' שבתות ממש סגי כמ"ש בהג"ה רמ"א א"ע סי' ע' כי בזה די שישמעו הכל כן בנידון זה די שיעלה לתורה ד' פעמים בתוך ל' יום, אבל נ"ל כי אין לנו להקל יותר מזה דצריך דוקא לעלות בשבת שכל עם ד' בבתי כנסיות ואיכא פירסום כמ"ש רש"י בפ' אעפ"י דלכן צריך בשבת דוקא שכולם בטלים ממלאכתם והם בבתי כנסיות ובתי מדרשות, וכן כאן בנידון שיוחזק בשמו צריך בשבת דוקא כן נ"ל לולי שלא קדמני אדם בזה ממה שראיתי בספרים, ועיין עירובין כ"ב ע"א בב' וה' ששים יום אע"ג דליכא אלא ח"י יום כיון דמשכא מלתא שמעו אינשי ועיין א"ע סי' ק"ד סעי' א' ויש לעיין בנידון דידן ולדמות לזה עיין.

וצל"ע בהכרזה המבואר בש"ע ח"מ סי' ל"ד בפסולי עדות דדבריהם דבעי הכרזה וקתני סתם צריך שיכריז עליו בבתי כנסיות ומדרשות ולא מבואר כמה פעמים, והרמב"ם נתן טעם הכרזה כדי שלא להפסיד מדרבנן מי שאינו יודע כי הוא פסול לעדות ולכן בדאורייתא לא צריך, ותמה אני שלא מצאתי מבואר כמה פעמים ובאיזה יום מכריזים ובש"ס סנהדרין כ"ו לא נזכר רק צריך הכרזה בב"ד ובש"ע שינה בבתי כנסיות כי סתם הכרזה שם כהוכחת רבא בפ' אעפ"י שם, וצל"ע דהול"ל כמה פעמים כמו במורדת, ולא מצאתי מי שחלי ומרגיש בזה ודוחק כי סמך עצמו על הא דא"ע.

והנה בב"י ח"ק חא"ע סי' פ"ח שהביא מעלתו נ"י המציא דין חדש לשנות שם העיר בקריאתה להכריז למ"ד יום ערב ובקר, ולפמ"ש לעיל בשם המבי"ט דדי בג"פ לקריאת התורה וכן בחתימה א"כ גם בזה הי' די ג"פ בתוך תלתין יומא ולפמ"ש אני בעני' ד"פ בשבת לכל שיטה כדאית לי' כן בזה לפע"ד, אבל הכרזה בכל יום ערב ובוקר אין לו מקום והמציא הנב"י לעצמו, והנה הנב"י בעצמו כתב כי זה דבר חדש אשר לא שמענו ולא נזכר בפוסקים וטרח למצוא טעם, ולפע"ד פשוט בנידון שלו שכבר קראו שם העיר כאשר הורגלו, ולעקור השם מפי כל שכבר הורגלו בו שירגילו לקרות בשם אחר מנ"ל שדי בהכרזה שמכח זה ירגילו כולם לקרות העיר בשם אשר הכריז הכורז, ובש"ס פ' ג"פ בהחזקה שם איש ואשה במקום שלא נודע שמם ולא הורגל בפי כל סגי כשמחזיק שמו למ"ד יום ואז יקרא בפי כל כך וכן אם החזיק שמו בעיר שבא שם, ואח"כ נודע ששקר ענה מ"מ מועיל החזקתו המוזכר בהג"א פ' השולח ופוסקים אחרים הכל במקום שלא הי' נקרא בפי כל בשם אחר והחזיק עצמו בשם זה יקרא בפי כל כן וזה שמו וזה זכרו אשר יוכל אדם לקבוע שם לעצמו, אבל בנידון של הנב"י שיעקר וישתקע שם ישן שהורגלו בו מעולם מנא לן לחדש סברה זו שיעקר בהכרזה והחזקת שלשים יום ובפרט בנידון דהנב"י שלא הי' אלא שינוי בשם עצמו אם פילטץ או פילץ' בודאי קשה שירגילו עצמם לדייק בשם עצמו מה שכבר הורגלו בהברתו.

ומ"ש ששייך ג"כ במי שמוחזק בשם בעיר ורוצה לעקור שמו שאין לסמוך על קריאתו לס"ת ולעקור שמו שהי' לו, ואפשר שם שעולה לס"ת עדיף מכל זה כי אינו נקרא בפי כל רק בפי הקורא שקראו בשם הראשון והוא קורא אותי בשם שני אבל שם שנקרא בפי כל ואם רוצה לשנותו במה שישנה שמו בעיר זאת קשה לדמות להא דנמצא בש"ס ופוסקים דשלשים יום סגי דבזה לא יעקר המורגל בפי כל עד הנה, ואפשר אם ימים ושנים הרבה ירגיל עצמו ויחזיק שם זה מהני כי אז יעקר מפי כל המורגל עד עתה כנ"ל יעיי' הקצרתי.

ובלא"ה לא נראה לעשות לכתחלה ככה לקבוע לעצמו שם חדש ולשנות ממה שהי' לו כי יש לעיין בגוף הדין דבש"ס לא נזכר רק דבלמ"ד יום סגי שיוחזק בשם זה וכתב הרשב"ם הטעם דכולי האי לא חיישי' לרמאות, אבל אם ידוע שיש לו שם אחר במקום אחר דלא יהי' שינוי שם, ע"י הכרזה ועקיר' שמו לא מוכח רק הג"א כ' כן ויש לעיי' ואכ"מ. זהו הנלפע"ד בחפזי ומעלת כבודו נ"י ישים עין על דברי ואם יש אתו דברים על דברי יודיעני כי לא גמרתי עיוני בענין זה כי סבבונו הקפונו טרדות רבות באמצע העיון ולא כליתי לאחר עד סוף שבוע הבע"ל ובתחלת שבוע עול בני הישיבה ה' יחיים עלי הכ"ד ידידו דש"ת. הק' אברהם שמואל בנימין סופר.

תוכן העניינים

כתב סופר אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה