אור ברסלב

כתב סופר אבן העזר· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה נז

תשובה נו

לכבוד הרב המופלא באנשים המאוה"ג לממשלת התורה וכו' כש"ת מוהר"י נ"י לעד.

נפשו היפה בשאלתו ע"ד אשה ששמה ברכה ונקראת וגם חותמת שמה בארבארא אולם בבית אביה נקראת בחבי הוא קיצור שם בארבארא אבל אחר כך כאשר כבר נשאת לאיש הי' כעורה בעיני משפחת בעלה השם באבי הסיבו את שמה עליזא והוא קיצור שם עליזאבעטה, ויש לפני פר"מ נ"י ג' דרכים א' לכתוב ברכה המכונה בארבארא והמכונה עליזאבעטה, או ברכה דמתקרי' בארבארא ודמתקרי' עליזאבעטה, או ברכה המכונה בארבארא ודמתקרי' עליזאבעטה, וציין על תשובת רמ"א פ"ד ועל תשובת הר המור מהגאון מהר"מ בינעטה זצ"ל, ולפר"מ נראה דרך הראשון יותר עפמ"ש בש"ע בשם מהר"מ בסי' קכ"ט ס"ק כ"ט אלו דברי פר"מ נ"י, והנה דרכו דרכינו לכתוב כדרך הראשון, והנני מעתיק לפניו מגליון ש"ע של אבא מאוה"ג זצ"ל וז"ל הטהור על מ"ש ב"ש ס"ק למ"ד ולדינא נראה וכו' כ' מ"מ כל זה אם אין לו שם עברי כלל אלא בשמות לעז ומשכחת בנשים שאין עולות לתורה אז כותבי' המכונה והמכונה כדלעיל ס"ק כ"ט וקאי על שם העברי שיש לו ב' כנויים עכ"ל. והנה מ"ש פר"מ נ"י שמתשובת רמ"א לא משמע כן לא מצאתי משמעות שם דלא דקדק הרמ"א שם פעם כתב אסתר פעסל ופעם פעסל אסתר, ומ"ש מתשובת הר המור דדעתו נוטה כאופן הג'. ואני חפשתי ולא מצאתי לו תשובה בזה רק בסי' ל"ד ושם לא כ' מדרכים אלו לענין מכונה או דמתקרי'. אבל שם נאמר בשנשתנה אח"כ לשם אחר גם שלא מחמת חולי אלא מסיבה אחרת שינוי בדעתה והסכמתה לשם אחר יש לכתוב תחלה שם השני טרעזיא דמתקריא ריזל, ועוד כיון דרובם קורים אותה בשם השני וזה דלא כדרך שכ' פר"מ נ"י בכל הדרכים לכתוב שם הקודש עיקר לכאורה, אבל אחר התבוננת מעט רגע גם אם נחליט כדברי קדשו של הגאון מהרי"ל וכבר הורה זקן זקנן של ישראל דוקא בעובד' דילי' דכתב דשמה ריזל, ועכשיו קורים אותה טרעזיא, היינו בשעה שקראו לה שם ריזל לא היו רגילים כלל בשמות לעז של נכרי' בישראל, וברוב השנים נשתנה הענין נתערבו בגוים ולמדו משמותם וקוראים בשמותם בדמיון מועט לשם העברי כל האפשר, כה"ג ס"ל להגאון ז"ל דהוי כעין שם חולי ע"פ שנראה לו ממשמעות ג"פ והוסיף עוד כיון דנקרא בפי רוב בשם השני ותפסו לעיקר, וכ"ז בעובדא דידי' בזמנו. אבל בזה"ז שזה רבות בשנים שקוראים בשמותם לעז שם נכרים ללועזים בלעז וממש שם של אריסה הוא כשנותנים שם בבהכנ"ס בשעת קריאת התורה לנקיבה ובשעת הברית לזכר מיד נותנים ומיחדים להם שמות של לעז, אין בשם לעז עקירת שם הראשון ושינוי שם, אלא כך שמו אחד לעלות לתורה לזכר ולנקיבה במי שבירך ובתפלה בשעת חלי' ובכתובה ובגט וכדומה, ושם א' שיורגל בפי כל הקוראים ולחתימת שטרות וכדומה ותמיד שם עברי עיקר ושם לעז טפל בודאי מקדימין שם עברי ולה"ק תחלה ועיי' רא"ש פ' השולח בענין זה, ובנידון שלנו ודאי זה דרך הישר וטוב לכתוב תחלה שם ברכה דבודאי לא נשתקע וכתוב בכתובה ונזכר במי שבירך וכדומה, המכונה בארבארא והמכונה עליזא ומ"ש פר"מ נ"י לכתוב בארבארא דבאבי הוא שם קיצור מבארבארא, בל"ס ברור לי דכן הוא ונכון לכתוב רק בארבארא כמבואר, ואם יש בו ספק קצת מהיות טוב לכתוב ומכונה באבי, כשלא נשתקע שם באבי מפי כל דשם אריסה בארבארא, אבל בשם עליזא נ"ל לפום רהיטא דיש לכתוב רק עליזא דיש לחלק יצחק ושם נערות חגין וכיוצא בו דשם שם יצחק ניתן לו לשעתו וקוראים לו חגין והוא שם נערות ודרך לקצר ומעשה נערות הוא דרך חיבה וגעגועים, וכן בשם בארבארא, אבל שם זה של עליזא שנתנו לה אח"כ משפחת בעלה מפני כסופא, והחליפו שם קיצור של עליזא תחת קיצור שם של באבי, ומ"מ נשארה בשמה בחתימה שחותמת בארבארא כמ"ש פר"מ נ"י, ולא ניתן לה שם עליזאבעטה כלל שיהי' שמה כך. רק ניתן לה שם קיצור של עליזא כדי שתהי' נקראת בו תחת שם קיצור של עליזא כדי שתהי' נקראת בו תחת שם קיצור של בארבארא, נראה דיש לכתוב עליזא לחוד, כי שם עליזאבעטה לא הי' עליה מעולם ולא יהיה לה, וקיצור שם לחוד ג"כ סגי דגם אם נקראת עליזאבעטה דכולם יודעים ששם זה הוא קיצור מעליזאבעטה כמ"ש פר"מ נ"י וגם לא גרע מחניכתו דכשר בדיעבד לרמב"ם, וב"ש כ' די"ל דאפי' לכתחלה כשר, והארכתי בשיטות אלו במק"א, ואין עת האסף פה. הכלל שנ"ל בפרט השמות לכתוב ברכה המכונה בארבארא והמכונה עליזא כנ"ל לפום רהיטא, ופר"מ נ"י ישים עין עיונו, וכהסכמתו יעשה, בעזרת אומר ועושה, להלכה ולמעשה, הכ"ד טרוד מאוד מאוד, עוסק ברפואות, ומצפה לפועל ישועות, אוה"נ דש"ת באהבה. הק' אברהם שמואל בנימין סופר.

תוכן העניינים

כתב סופר אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה