אור ברסלב
כרם שלמה מאמר שנים עשר

כרם שלמה· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

מאמר שנים עשר

מאמר אחד עשר

בילקוט יתרו ר"פ וז"ל ליום השלישי זה יום השישי שבו נתנה תורה שנאמר כי ביום השלישי ירד ה' עכ"ל והוא תמוה ונראה לפרש דהנה הי' קשה להילקוט מיש כפל הלשון והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד ה' למ"ל שנית מאמר כי ביום השלישי והי' די לומר והי' נכונים ליום השלישי כי ביום הזה ירד ה' על הר סיני או הי' אומר סתמא כי ירד ה' הי' משמע נמי דאז ירד כיון שאמר שיהי' נכונים ליום השלישי כי ירד ה' הי' משמע שאז ירד ה' ולמ"ל ביום השלישי ולזה מפרש כך דהנה זה גלוי ומבואר דאם לא הוסיף יום אחד מדעתו אז נתנה התורה בויו בסיון אך אם הוסיף יום אחד מדעתו אז נתנה התורה בזיין בסיון בשבת אף שבמס' שבת לא משמע כן מ"מ בסדר עולם משמע כן דלרבנן בשישי בשבת נתנה תורה ועיין בחק יעקב ה"ל פסח סי' תכ"ט ובזה יהי' הולך המכילתא הנ"ל דהנה במס' עירובין מבעיא לן אם יש תחומין למעלה מיוד או לא ופשיט שם מאליהו וכו' ולכך הילקוט הנ"ל ס"ל דיש תחומין למעלה מיו"ד ולכך אמרה התורה כך כי בודאי הראוי הי' כדברי משה להוסיף יום אחד מדעתו אך אם יתוסף יום אחד יהי' בשבת ואז לא יהי' אפשר שירד הקב"ה על הר סיני כי הוא שומר התורה תחלה ויצטרך להיות למעלה מעשרה אך אם ביום השישי נתנה תורה בחול ירד ה' על הר סיני ממש וז"ש והי' נכונים ליום השלישי אף דבאמת הי' ראוי לעשות כדברי משה להוסיף עוד יום להיות נכונים ליום הרביעי מ"מ א"א לעשות כן כי ביום השלישי ירד ה' על הר סיני כפשוטו אך ביום ביום הרביעי יהי' שבת ולא יהי' בהר סיני מכח איסור תחומין ולכך הנה לכאורה הי' מוכח מגוף הקרא מ"ש וירד ה' על הר סיני ואם הי' שבת איך ירד למטה מעשרה ולא חשש לאיסור תחומין וא"ל דמכח דמשה גזר כן ולכך עשה כן דז"א דנהי דיש כח ביד ב"ד לתקן איזה דבר אך לא לעבור על ד"ת וא"כ ה"נ בשלמא אם הי' דבר הרשות הי' הקב"ה מסכים למה שהוסיף משה אך אם יש כאן איסור תחומין לעבור על ד"ת לא הי' הקב"ה מסכים על ידו וא"כ כיון שירד הקב"ה על הר סיני מוכח דלאו שבת הי' אך זה הי' מקום לדחות מתרי טעמי או דאפשר דאין תחומין למעלה אצלו י"ת ואף אם יש תחומין למעלה מ"מ אפשר דמ"ש וירד ה' על הר סיני אין הכונה למטה מעשרה רק למעלה מעשרה וכמו שדרשו חז"ל באמת בפ"ק דסוכה ולמעלה מיו"ד לא קעבר על תחומין ולכך מוכיח המכילתא וילקוט הנ"ל מן פסוק הזה שנאמר כי ביום השלישי ירד ה' על הר סיני וקשה דביום השלישי מיותר ובע"כ הכונה כנותן טעם דאם הי' נתנה ביום הרביעי בשבת הי' בזה חשש איסור תחומין א"כ מוכח דלשון ירידה בזה הי' סתמא למטה מעשרה ומוכח נמי דיש תחומין למעלה מעשרה וא"כ איך כאמר אח"כ וירד ה' על הר סיני הרי הי' בשבת ובע"כ יום השישי הי' וז"ש הילקוט והי' נכונים ליום השלישי זה יום השישי דהיינו שישי בשבת שבו נתנה תורה כלומר שבו באמת נתנה תורה ונגמר כן ולא הוסיף יום אחד וראי' שנאמר כי ביום השלישי ירד ה' ובע"כ מוכח דביום השביעי א"א לירד מכח איסור תחומין וא"כ איך ירד אח"כ על הר סיני ובע"כ ביום השישי דאין ב"ד מתנין לעקור דבר מה"ת בקום ועשה ולא הי' מסכים הקב"ה על ידו אם הי' איסור בדבר. ובזה יובן מאמרם ז"ל כתיב אחד אומר כי מן השמים דברתי עמכם וכתוב אחד וירד ה' על הר סיני מלמד שהרכין הקב"ה על הר סיני את השמים למה הוצרך להרכנת השמים ולא ירד על הר סיני אך שם יסבור דהי' בשבת ויש תחומין למעלה מעשרה ע"כ לא הי' יורד על הר סיני ממש רק השמים שכנו על הר סיני ומן השמים דיבר עמהם ועיין בדרושיי טעם הרכנת השמים ותבין גם כאן והנה ראיתי לבאר בחג הקדוש הזה מה שהקשו המפי' דיום מ"ת לא נזכר מפורש בתורה רק נאמר בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם ולדעתי י"ל דשפיר נזכר מ"ת בתורה דהנה תיבת בשבועותיכם אין לו הבנה אך נרא' הכונה ע"ד מ"ש במדרש פ' בא בפ' החודש הזה לכם ר"ח וז"ל הד"ד בי מלכים ימלוכו ונראה דהנה השמש והירח נקראו מלכים כמ"ש ולמשול ביום ובלילה ואמר את המאור הגדול לממשלת היום וכו' והנה ידוע מאמרם ז"ל עה"פ אם לא בריתי יומם ולילה וכו' דלולי התורה לא נבראו שמים וארץ ולכך אמר בי מלכים ימלוכו שהשמש וירח שהם מלכים אין מולכים רק בכח התורה ולכך הנה כאן אמרה התורה החודש הזה לכם ר"ח ויש במדרש שאמר הקב"ה עד הנה הי' המאורות בידי עכשיו אני נותנה לכם הרי שבמאמר זה נמסרו מערכת השמים לישראל ולכך שוב הוי קשה להמדרש באיזה זכות נמסרו מערכת השמים לישראל ולמה דוקא ולא קודם ולכך אמר הד"ד בי מלכים ימלוכו שהם קיימים רק ע"י התורה ולכך עד שלא קבלו התורה לא זכו במערכת השמים אך עכשיו שיצאו ממצרים והי' עבור קבלת התורה כמ"ש וזה לך האות וגם קיימו מצות מילה לפסח ע"כ שייך להם המאורות וזה שרימזה התורה כאן בהקריבכם וכו' בשבועותיכם שהשבועות תהינה שלכם דכיון שהזמן שלכם א"כ מכ"ש השבועות והימים התלוין בזמן שיהי' שלכם כיון שקבלתם התורה נעשה הזמן שלכם ונקרא בשבועותיכם נמצא מרומז מ"מ מ"מ בתורה דבו זכינו בגוף הזמן להיות שלנו. ובזה נראה לדינא לענין קידוש הלבנה דאף לאלו שהם מקדשין קודם זיין מעל"ע וס"ל דשהוי מצות לא משהינן מ"מ בעצרת לא יקדשו רק אחר יו"ט כעין שממתינן ביוה"כ וט"ב מטעם השייכין שם כן נמי בזה יש טעם כיון דקודם התורה לא הי' הזמן שלנו ולא הלבנה שלנו ואחר החג נעשה שלנו ראוי להמתין עם קידוש לבנה כדי לברך על שלנו כי על ידינו יעמדו הם וחביב לאדם יותר לברך על שלנו מלברך על שאינו שלו ולכך בסיון ימתינו עד אחר יו"ט בקידוש הלבנה כנלפענ"ד:

תוכן העניינים

כרם שלמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה