כרם שלמה· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
מאמר חמשה עשר
אי' בילקוט שמואל ויהי היום יו"ט של עצרת הי' וכו' והוא תמוה (ועיין לעיל מאמר ו') ומצורף לזה יתבאר שינוי הלשון שמתחלה אמרה היא אם ראה תראה וכו' ונתת לי זרע אנשים וכו' ונתתיו לה' כל ימי חייו אמרה לשון נתינה ואח"כ אמר לה עלי יתן ה' לך את השאלה אשר שאלת מאתו זכר לשון שאלה אח"כ אמרה הוא אל הנער הזה התפללתי ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מאתו וגם אנכי השאלתיהו לה' זכרה לשון שאלה ולא אמרה וגם אנכי נתתיו לה' ואח"כ אמר לה עלי ישם ה' לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל לה' ונ"ל כ"ז בהקדם מ"ש עוד בילקוט בפ' וגם אנכי טוב לך מעשרה בנים אני אין כתיב כאן אלא אנכי אמר לה ברייך יהא בחלקך כמד"א אנכי ה' אלהיך והוא תמוה אך הכונה כך דהנה אחז"ל ג' מפתחות לא נמסרו לשלוח ואחד מפתח של עקרה כן הוא במדרש ויצא ולא כגרסת הש"ס של חי' רק של עקרה וא"כ מוכח מזה דאשה שהוא עקרה א"א לה להיות נעזר רק בידיו י"ת ממש ולא ע"י מלאך. והנה המה"ק ר"פ ויצא כתב בשם הזוה"ק דיש חילוק בין מי שיש לו כח התורה ובין מי שיש לו מע"ט דמי שיש לו רק מע"ט הוי הנהגתו רק ע"י מלאך ומלאך אינו פועל רק בדרך הטבע אבל מי שיש לו כח התורה הוי הנהגתו ע"י הקב"ה בעצמו והוי אף שלכדה"ט והנה בפ"ג דסוטה פריך שם הש"ס גבי זכות תולה לה זכות דמהו אלימא דתורה הא לא מפקדא וא"כ איך אפשר שאשה עקרה תהי' נפקדת הרי מפתח של עקרה לא נמסר רק בידו י"ת והרי לזה אין זוכה רק מי שיש לו כח התורה ואשה אין לה כח התורה ובשלמא האמהות נפקדו דגם בעליהם הי' עקרים וא"כ נפקדו בזכותן והם הי' להם כח התורה אבל בחנה לבעלה הי' בנים רק לה לא הי' וא"כ לא יועיל בזה זכותו דאין הדבר נוגע רק לה. וי"ל בזה מ"ש יעקב לרחל התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן ויש במדרש ממך מנע ממני לא מנע וכי ח"ו לקנתר הי' מכוין אך הכונה דהוא אמרה הבה הבה לי בנים דפעמי' נעשה נס ע"י הצדיק כמו ע"י מלאך אך זה בשאר ענינים אבל בעקרה כיון דלא נמסר המפתח לשליח אין זה ביד הצדיק רק בידו י"ת והוא י"ת לא יושיע לה כי אין לה כח התורה ואף דשרה ורבקה זכו דגם בעליהם הי' עקרים וז"ש התחת אלהים אנכי ליתן בנים אינו רק בידו י"ת ועל ידו א"א לך כי אשר מנע ממך פרי בטן ממנו לא מנע וא"כ אין כאן זכות התורה וכן הוי בחנה רק לה לא הוי בנים וא"כ איך תזכה להנהגתו י"ת אך נהי דכל השנה אין לאשה כח התורה בעצרת יש לה דהרי שמיעה לד"ת הוי כלימוד והרי במ"ת נצטוה משה רבינו כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים וא"כ נצטוו גם הם לשמוע לו י"ת במ"ת ויש להן אז זכות התורה אך זה אינו מועיל רק לעצרת עצמו דהנה כח התורה יותר משאר מצוה הוי רק בעידנא דעסיק בה כדמוכח בפ"ג דסוטה דאמר שם תורה בעידנא דעסיק בה אגוני ומצלי בלא עסיק בה אגוני מגני אצולי לא מצלי מצוה בין בעידני' דעסיק בה כל בין בלא עסיק בה אגוני מגני אצולי לא מצלי וא"כ מוכח דבלא עסיק בה הוי שוה כח התורה למצות ולא עדיף כח התורה ממצות רק בעסיק בה וא"כ דוקא ביו"ט של עצרת דאז הוי בעידנא דאז גם היא מצווה לשמוע ממנו י"ת אז נחשב גם לאשה כח התורה אבל בשאר הימים דלא הוי בעידני' לא הוי לה כח התורה ולכך אמר הילקוט דויהי היום יו"ט של עצרת הי' ולכך אז אמר לה שפיר ברייך יהא בחלקך והוא י"ת יפתח רחמה כמ"ש אנכי ה' אלהיך ואף דלזה אינו זוכה רק מי שיש לו כח התורה ואשה לא מפקדא מ"מ ביו"ט של עצרת יש לה כח התורה אך זה לפי האמת דנפקדה מיד אבל היא לא ידעה מזה ולכך בקשה כך דהנה בפ"ג דסוטה מסיק שם הש"ס דנהי דלא מפקדא עכ"פ בשכר דאתנין לבנייהו יש לה וכו' וא"כ נחשב לאשה כח התורה ע"י מה שמהנין לבניהם וכן אחז"ל עוד דהני נשי במה קזכיין בשכר דממטי בנייהו לבי מדרשא ופי' שם הרי"ף כן דבמה זכיין ליצה"ר הרי אין לה כח התורה וכו' ומשני דהוי בשכר דממטי בנייהו לבי מדרשא והנה כן התחכמה חנה שקבלה עלי' ליתן את בנה לו י"ת ויחשב לה כח התורה אך הרי עדיין אין לה בן לעשות כן רק דרכו י"ת הוי להקיף כמאמרם ז"ל החנות פתוחה וכו' ועיימ"ש בעל כלי חמדה עה"פ אשרי כל חוכי לו דלפעמים הוא י"ת מלוה לאדם תחלה ואז הוא י"ת מקוה אל האדם שישלם לו ופעמים הוי להיפוך שהאדם מלוה לו י"ת תחלה ואז מקוה האד' לו י"ת לשלם לו לכן אמר אשרי כל חוכי לו ולא להיפוך עיי"ש וא"כ ה"נ היא לא ידעה שתהי' נפקדת בעצרת רק בשאר הימים וא"כ צריכה שהוא י"ת ילוה לה והיא תשלם אח"כ במה שתתן בנה לו י"ת ולכן אמרה אם ראה תראה וכו' ונתתיו לה' כל הימים יהי' נתינה ופרעון לו י"ת על העבר אבל עלי ברכה שתהי' נפקדת מיד בעצרת ואז מגיע לה בעד העבר וז"ש יתן ה' לך שיהי' דרך מתנה את שאלתך אשר שאלת מעמו שאתה בקשת דרך שאלה והלואה והוא יתן לך דרך מתנה שתהי' נפקדת מיד וכן הי' שנאמר מיד ופני' לא הי' לה עוד וא"כ אח"כ כשנתנה אותו לו י"ת לא הוי פרעון רק שאלה לו י"ת ולכן אמרה אל הנער הזה התפללתי ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מאתו ואני בקשתי דרך שאלה והוא נתן לי דרך פרעון ולכן וגם אנכי השאלתיהו לה' דמעתה הוי שאלה לו ואני מלוה לו וא"כ מגיע לה חוב אצלו י"ת וצריך הוא כביכול לפרוע לה לכן אמר עלי יתן ה' לך זרע וכו' תחת השאלה אשר שאל לה' והבן כי קצרתי: