אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות › סימן נ

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות · סימן נ

סימן מט

הנה המג"א חקר בענין קטנה שיצאת לשמד ר"ל אם מותר לחלל שבת עבורה יעיין שם סברתו נראה לענ"ד לפשוט. והנה להקדים קושיות הגאון רע"א זצ"ל בחידושיו על כתובות בדף נ"ג ע"א לענין אלמנה לכהן גדול אמר אביי וכו' דתנאי כתובה ההוא למישקל ולמפיק יעיין ברש"י ואין בזה חשש דילמא יפדה אותה וישהה עסה הקשה הגאון הנ"ל לפי"ז אמאי צריך הגמ' שם גבי' ממזרת ונתינה להטעם דלא קרינין ואיתבינך לאינתו וזה הטעם הוא דלא מקיים לשון התנאי הא אפי' אם היה מקיים לשון התנאי מכ"מ כיון דלא מוכח דלמשקיל ולמפיק קיימא אין לממזרת ונתינה התנאים דלא מוכח דלמשקיל ולמפיק קיימא יעיין ביבמות פ"ה ע"א בשלמא באלמנה לכהן גדול שנתחדש אצלו איסור חדש היינו איסור שבוי' מכ"מ למשקיל ולמפיק קיימא ואין לחוש שמא ישהה עמה כיון דנתחדש איסור חדש הגם שיצאה מחזקת כשרות מכ"מ לזה האיסור החדש לא יצאה מחזקת כשרות [ובזה יוצא לנו סתירה למה שראיתי בספר הגאון דוב בער בבית הלוי חלק שני בסי' א' בסופו] דהוא כתב דבעת הרגע שעובר על איסור אחד יוכל לעבור גם על איסור חדש ומזה הגמ' יוצא סתירה מפורשת לזה דו"ק ובמקום אחר אבאר זה הפרט] אבל בממזרת ונתינה לישראל לא נתחדש איסור חדש א"כ לא מוכח שלמשקיל ולמפיק קאי דחזינין דגם עתה לא נפריש בשביל האיסור א"כ כיון דלאו מוכח שלמשקיל ולמפיק קאי א"כ אין לה זה התנאי אפי' אם נכלל בלשון התנאי א"כ מאי צריך דלא נכלל בלשון התנאי יעיין היטב שם ויבין דברי והניח הגאון הנ"ל בצ"ע ולענ"ד לתרץ היטב דהנה הא דצריכין לפדות השבוי' מפני שלא יטמע בין העכו"ם ותעברה על עבודת עכו"ם א"כ לא חששו בע"ז שמא ישהה עמה יעיין באו"ח בהל' שבת סי' ל"ז דמותר לחלל שבת בשביל אחד שהוציאו אותו לשמד א"כ הכא נמי באמת גם התנאי שלא מוכח דלמשקיל ולמפיק קיימא ג"כ יש לה ולא דמי' להגמ' יבמות דחיישינן דילמא ישהה עמה דבאמת גם זה התנאים דלא מוכח דלמשקיל ולמפיק קיימא ג"כ יש לה התנאים אלא דהחכמים חששו בזה התנאים מפני שמא ישהה עמה א"כ הכא לא חששו בש"ז דיותר מוטב לפדות אותה כדי שלא יטמע בין העכו"ם לכך הי' הניחו הכא על הדין דמחוייב לקיים התנאי דחכמים נצטרך לדאוג דיותר כדי שלא תעבוד ע"ז מלדאוג שמא ישהה עמה אך יש לעיין כיון דהכא חשש שישהה עמה כל הימים ע"כ חמור מאיסור שבת יעיין באו"ח בסי' שכ"ח לענין דמוטב לשחוט לחולה מלהאכילו נבילה ע"כ ריבוי שעורין חמיר דוק ועיין בחלק ראשון לעיל ויש להאריך וקצרתי דוק שם] אך זה בורכא שהיא ג"כ תעבוד כל ימיה ע"ז ע"כ בודאי אפי' אם נאמר דהאדם א"צ לחטוא כל הימים בשביל להציל אותה מחטא ע"ז כל הימים אבל חכמים בדאגתם בודאי יש לדאוג על ע"ז יותר משאר עבירה אף שיהיה כל הימים דוק] ולכן מוכרח הגמ' לומר טעם דלאו ואותבי' לאינתו א"כ לא יקיים התנאי ע"כ לא מחוייב הוא לא מצד החשש דשמא ישהה עמה דזה לא חששו חכמים הכא רק דלא חל עליו זה התנאי מעיקרא שבאופן זה לא נתחייב עצמו והנה לפי"ז ישאר קשי' מאי צריך רש"י לפרש באלמנה לכהן גדול דליכא חשש שמא ישהה עמה הא אפי' הי' זה החשש מכ"מ כיון דלשון התנאי שייך א"כ מחוייב מצד התנאי א"כ אפי' הי' חשש שמא יעבור [דהיינו דמוחזק לעבור ע"ז האיסור היינו שהי' לו אשה מקודם ונשבית והוא עבר ע"ז דוק] מכ"מ מחוייב כיון דמצד התנאי מחוייב ורק מפני חשש חכמים לא חששו הכא חכמים לזה דיותר טוב לדאוג בעדה שלא יטמע אך נראה לי מזה לפשוט ספק של המג"א הנ"ל לכן הוצרך רש"י להוסיף באלמנה לכהן גדול דאין חוששין שמא ישהה עמה דאם הי' חוששין שמא ישהה עמה לא הי' מחוייב לפדות רק אם האשה היא גדולה ע"כ חששו עבורה ביותר מעבורו אבל אם האשה קטנה בזה צריכין אנו לדאוג עבורו שהוא גדול שלא יעבור עבירה אבל היא קטנה והיא תעבור באונס אף שעבירתה חמורה מכ"מ היא קטנה ומעשיה נחשבים לאונס דו"ק ט"כ בזה צריכין לדאוג עבורו ע"כ אם לא הי' רש"י מוסיף באלמנה שאין חשש שמא ישהה עמה הי' דוקא בגדולה מחוייב מצד לשון התנאי כיון דבזה הניחו על הדין אבל בקטנה לא הי' הניחו על הדין ע"כ צריכין להטעם דבאלמנה אין שייך כלל שמא ישהה דהגמ' רוצה ליתן טעם דיהי' שייך בכל האופנים אפי' היכא שהיא קטנה והנה באמת בקטנה והוא מוחזק לעבור גם על איסור החדש בזה שאני דוק ויש לעיין בזה מפני שהוא פושע מכבר אפשר שאני] ובממזרת ונתינה לישראל התם נצטריך ליתן הטעם דלא מחוייב כלל דלא מתחייב עצמו כלל באופן כזה ולא סגי' בהטעם דילמא ישהה עמה דבממזרת ונתינה לא שייך דמוכח דלמשקיל ולמפיק קאי מכ"מ לא סגי' בזה הטעם דזה הטעם לא שייך אלא בקטנה אבל בגדולה לא שייך זה דהתם צריכין לדאוג בעדה ביותר, בקיצור בכל אחד ואחד נותן טעם דיהי' שייך בכל האופנים, בממזרת נותן טעם דיהי' שייך אפי' בגדולה ובאלמנה נותן טעם דיהיה שייך אפי' בקטנה דוק כי זה חידוש יפה בעזהי"ת, ויוצא מזה ראי' לחקירת המג"א דלהציל קטנה אסור לחלל שבת דוק ומתורץ היטב קושיית הגאון הנ"ל זצ"ל, יעיין בחיי אדם בכלל ס"ח בהלכות שבת בנשמת אדם א"א שהוכיח בזה להיפך מדברי אך לחילוקו בין ודאי לספק יש להשאיר דברי דבשבוי' אין ודאי דו"ק.

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה