אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות › סימן כו

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות · סימן כו

סימן כה

זה ג"כ מטל ילדותי ממש.

דהנה בענין פסיק רישא דלא ניחא לי' יעוין בתו' בשבת ק"ג ע"א ד"ה לא צריכא ויעיין בתו' כתובות דף ה' ד"ה האי וכו' ולפענ"ד קא חזינא בזה הכלל דברים הצריכים עיון ראשית משבת דף מ"ג ע"א לענין דבורים בכורת מזה ראי' להערוך וראי' להיפך מפרק כל כתבי דף ק"כ ע"ב בנר שאחורי דלת יעיין שם וצריכא עיונא רבא ומרש"י ראי' להערוך בפרק הנ"ל בדף קכ"א ע"ב בד"ה לפי תומו דוק ברש"י, וגם יעיין ע"ז הכלל בפרק שלשה עשר בסוף הפרק הא למה זה דומה וכו' יעיין בר"ן שם מה שהביא בשם הירושלמי ויעיין בשלטי הגבורים שלפענ"ד תלי' בפלוגתא דהערוך והחולקים עליו וכמדומה לי שהגאון רע"א זצ"ל הרגיש בזה ביו"ד בסי' פ"ז גם יש לעיין בכתובות דף ד' ע"ב ברש"י שם ד"ה לדם הוא צריך וא"ת וכו' ויעיין בתו' שם ודוק ההבדל שיש בין לשונם וקצרתי כעת.

הנה יש לעיין בשולחן ערוך או"ח בסי' שס"ב בסעיף ג' מחיצה שנעשה בשוגג שמה מחיצה קשי' לי הא פסק לעיל בסי' שי"ח כר' יהודה דקנס שוגג אטו מזיד ויעיין ברמ"א שם או וכו' ועלה בדעתי לתרץ דהנה מיירי דלא עשה אלא תוספת מחיצה ואין האיסור אלא משום דמתקן לענין טלטול עיין בשבת דף קכ"ה ע"ב ד"ה הכל מודים וכו', א"כ לפי"ז בכרמלית דאין התיקון אלא לענין דרבנן יש לעיין אם הוי חיוב דאורייתא יעיין בשבת דף ק"ד ע"ב בסוף העמוד רבא אמר וכו' יעיין ברש"י שם וכו' ומהתם מוכח דתיקון לענין דרבנן הוי כדאורייתא אלא דהרמב"ם לא הביא זאת וכבר תמהו עליו רבים ולפי"ז יש לתרץ דברי רמב"ם דתיקון לענין דרבנן לא מהוי כדאורייתא וכבר עסקו בזה הכלל רבים וביחוד המשנה למלך בכמה מקומות והענין ידוע שיש בזה מחלוקת בין אמוראים ובין תנאים ע"כ ניחא מה שלא הביא הרמב"ם דברי רבא דהתם תיקון רק לענין דרבנן א"כ לפי"ז בכרמלית אם עושה מחיצה רק תוספת מחיצה אינו אלא איסור דרבנן ובאיסור דרבנן לא קנסו שוגג אטו מזיד ועיין בביאור הגר"א זצ"ל בסי' שי"ח בס"ק ב' כ"ז לכאורה יש לתרץ אבל ראיתי דבאמת דוחק הוא דהמחבר סתמא קאמר וגם הגמ' סתמא קאמר אבל באמת יש להוכיח מזה כהרמב"ם ועיין במג"א ס"ק ה' ויעיין במג"א ס"ק י"ד אלא שכבר הוכיח הגר"א בסי' שי"ח בסק"ה דלא כהמחבר דהלכה כר' מאיר דבשוגג יאכל דוק ומזה ראי' לדבריו.

יעיין באו"ח בסי' שכ"ו סעי' י' כ"ש בורית שקורין זייף יעיין בהגר"א שם ס"ק י"ט ולפענ"ד יש להוכיח מזה לענין טעימת בורית שחקר הצ"צ שהביא הפ"מ בסי' צ"ה ביו"ד משום דטעימה אין אלא מדרבנן ואכילת הבורית אין אלא מדרבנן והכא נמי הכא דוק בזה וקצרתי, והנה בזה נגע הרב הצדיק ר' שמואל מאלצין זצ"ל בסוף אבן שלמה דוק שם בזה ולפי דעתי תליא זה החקירה דשל צ"צ הנ"ל בהדין דאו"ח סי' שמ"ט ס' ה' ואפילו בכרמלית יעיין בביאור הגר"א שם ס"ק י"א וכן איתא בר"ן בשבת צ"ד ב' אמור דפטור ר' שמעון וכו' דוק שם א"כ לפי"ז אסור וגם הטעימת הבורית אבל עיין באבן העוזר דחולק על המחבר ועיין בחידושי רע"א זצ"ל מה שהביא ראי' לזה מרש"י שבת דף קכ"ז ע"א ד"ה ועימור וכו' וכן איתא ענין כזאת בשו"ת דרע"א זצ"ל אה מותר לשאת תינוק בשבת בכרמלית מטעם הנ"ל ולפי דברי יש סעד גדול להתיר מרמ"א הנ"ל מבורית וקצרתי ועיין בט"ז שם בסי' שמ"ט ס"ק א' בדבריו שם וע"כ החמירו בכרמלית וכו' א"כ לפי דבריו אין ראי' מזה לשאר המקומות א"כ נשאר ראי' מהרמ"א לטעימת הבורית וקצרתי וגם עיין באו"ח סי' של"ו ס"ח ועיין בחידושי רע"א שם ובביאור הגר"א שם וקצרתי, ומדבריהם שם משמע דמקרי באופן כזה גזירה לגזירה וחידוש הוא עליהם שלא העירו מזה וקצרתי הנה לענין פסיק רישא דלא נחא לי' יעיין באו"ח סי' רנ"ג במג"א ס"ק מ"א יעיין שם בסופו ויעיין שם בחידושי רע"א זצ"ל ואם תאמר דפסיק רישא דלא ניחא לי' מותר ניחא וקצרתי

יעיין באו"ח בסי' ש"ח במג"א ס"ק י"ז דאם זרקה בשבת שרי' לטילטולי' וכו' יעיין בחידושי רע"א זצ"ל שם שמצדד ספק בזה אם זה המוצא מציאה בשבת אינו יודע אם נזרק בשבת או מאתמול יש לומר דאוקי הכלי אחזקה והיום נשבר ומ"מ צ"ע אי מהני חזק' בדבר שיש לו מתירין להסוברים דרוב לא מהני בדבר שיש לו מתירין והניח הגאון הנ"ל בצ"ע ומטעם זה לא רצה הגאון הנ"ל להתיר מטעם ספק דרבנן משום דהוה דבר שיש לו מתירין אבל באמת חידוש הוא עליו דלא מקרי זאת דבר שיש לו מתירין משום דהטילטול שיכול לעשות בשבת לא יעשה למחר כמו שמבואר סברא זו בצל"ח, א"כ לפי"ז מותר מטעם ספק דרבנן לחוד בלעדו החזק' אבל באמת החזק' שהיא תקנתו היא באמת קלקלתו דהנה איתא בט"ז שם סי"ק ה' וא"כ ההיא דהסקה בשברי כלים וכו' ומדבריו למדנו דהא דזרק בשבת מותר היינו היכא שנשברה מע"ש אבל אם נשברה בשבת אסור אם נזרקה דוק שם ויראה דמוכח כזה מהט"ז א"כ לפי"ז אוקמא הכלי אחזק' ואסור היפוך מהגאון הנ"ל אלא דתלי' בפלוגתא הש"ך והפרי חדש אם מהני חזק' בדרבנן לאסור יעיין ביו"ד בסי' קי"א ומגמ' שבת משמע להתיר יעיין קכ"ד ע"ב ואזדא רבא לטעמי' וכו' ועל סוף דברי הגאון רע"א זצ"ל אם מצא ברה"ר או בכרמלית ורוב העיר ישראלים הארכתי בזה במקום אחר אם מפני ספק הרגיל בדרבנן דבזה אין אלא ספק הרגל וקצרתי. אחר כתבי זה מצאתי ראי' לדברי מהרשב"א דאם נשברה בשבת אסור אם זרק לאשפה יעיין ברע"א זצ"ל בסי"א במאמר המוסגר שם ולדברי ניחא ודוק היטב בזאת כי קצרתי ודברי הרשב"א עדיפא ביותר מהט"ז וקצרתי ודוק היטב כי נכון הוא גם עיין שם במג"א ס"ק י"ט ומזה יש ללמוד וכו' ועיין ברע"א שם ועיין בשבת דף מ"ו ע"ב ובשבת קנ"ו ע"ב וקצרתי ויש בזה דברים לדבר וקצרתי, כ"ז מטל ילדותו בקונטריס אחד בענינים שונים ע"כ יעדתי לזה סימן מיוחד ודברים טובים בענינים שונים ימצא בזה. אציג בזה הסימן דבר קצר שמצאתי מטל ילדותי בזה הקונטריס אף שאין שייך זה לחלק או"ח וגם אינו נוגע להלכה אעפ"כ קנה כאן מקומו מפני שמצאתי ביחד עם הענינים הנ"ל פסחים דף כ"ד ע"ב ד"ה בתו' הכל מודים בכלאי הכרם וכו' יעיין בתו' שם ושמא דאין מזהירין מן הדין וכו', דברי התו' אילו צריך ביאור יעיין במהרש"א ואף לדברי המרש"א דהתו' מיירי לענין הנאה קשיא אמאי צריכין לאין מזהירין מן הדין מנין אפי' איסור לענין שלא כדרך הנאתן הא מיליף מערלה ובערלה גופא אינו כן הא כתיב בה לא יאכל, ולתרץ זאת אתרץ אגב אורחא דקדוק חד דאמאי מהפך תוס' הסידור המאוחר להקודם ובזה ניחא עיין בתוס' ד"ה אמרת ואמרת דהעיקר הפעולה דקו"ח לגלות דילפינן מקדשים ובקדשים אסור אף שלא כדרך הנאתן זאת צ"ע ואינו פשוט] וא"כ נוכל לומר כיון דלא כתיב אכילה בגופ' גם לענין הנאה אסור שלא כדרך הנאתן אם הי' ילפינן מקו"ח לבד הוה אומר די לבא מן הדין אבל כיון דהקו"ח אין אלא גילוי מלתא בעלמא אין אמרינן די ולהכי רק שמא אין מזהירין דודאי לא הוה כיון דהדין רק גילוי מלתא בעלמא ולכן ניחא ההיפוך של התוס' ובתוס' דסוף העמוד נמי יש להקשות על התוס' אם מקו"ח אין מזהירין מן הדין אבל מג"ש מזהירין ועוד נ"מ לענין שלא כדרך הנאתן וקצרתי ודו"ק היטב כי נכון הוא אף דאין דרכי לעסוק בענינים ההם מכ"מ תורה הוא ופרפראות לחכמה, כ"ז מטל ילדותי ובסגנון של טל ילדותי והנה חביב אצלי למאוד ע"כ העתקתיו.

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה