אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות › סימן כד

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות · סימן כד

סימן כג

ענין רחב באו"ח בסי' רנ"ג סעיף א' ברמ"א שם כל שהיד סולדת בו ועיין שם במג"א שכתב אבל אם אין היד סולדת מותר אפי' בשבת גופא ליתן על גבה ורמז עס"י ב' שכתב שם הרמ"א בהדיא כן והמג"א מסיק שם מיהו בס"ה משמע דאסור לתת לתוכו כו' עי"ש בהגה כן לשונו וכונתו מבורר דהנה בס"ה איתא מחלוקת שם אם מותר ליתן לתוך התנור בשבת שאפו מבעוד יום ולא הטמינו בו דעה ראשונה סובר כיון דאנן פסקינן כהר"ן אם נטלו בשבת מותר להחזיר אף אם הניח על גבי קרקע והכא כיון דתנורים שלנו דין כירה לכך הם סוברים דמותר ליתן כיון דאין הבל סרובה הוה כגרוף וקטום ודעה השניה סובר דאית נ"מ בין תוכה ובין גבה יעיין היטב במג"א בס"ק ל"ה וכתב שם הרמ"א ואם היד סולדת בו אסור ומשמע מלשונו דהם חולקין באין היד סולדת אבל בהיד סולדת כולי עלמא מודים דאסור א"כ בתנור דגמרא אסור לכולי עלמא אפילו באין היד סולדת כך כונת המג"א הנ"ל בסי' ק"ט וע"ז הקשה הגאון רע"א זצ"ל כיון דאין היד סולדת בו אין מעלה אלא כגריף וקטום א"כ מנלן להרמ"א לומר דתנור דג"מ מותר באין היד סולדת בו ע"ז דגרופה וקטומה דבתור והניח בצ"ע אבל יעיין בביאור הגר"א זצ"ל דגמ' אסור ע"ג דהנה הוא מגנה בס"ה ברמ"א שם שאם וכו' ולא ואם וכו' ועיקר מחלקותם בהיד סולדת א"כ בזה ניחא וא"צ לדוחק של המג"א לחלק בין ע"ג ובין לתוכה כמו שכתב המג"א בסק"ט ולפי"ז א"צ לחלק וזה דרך אמת וכך כוונת הגר"א זצ"ל בהגה שלו] יעיין בביאור הגר"א זצ"ל בסק״ע ברמ"א בסעיף ה' בזה הסימן שהעלה הגר"א זצ"ל דהרמ"א לא התיר אלא בשלא לגמרי ולי צ"ע דבריו כיון שהרמ"א כבר העלו בסי' שי"ח סעיף ט"ו דאם לא נצטנן לגמרי נהגו להקל אלא אם עומדת ע"ג האש או ע"ג הכירה וכו' יעיין שם א"כ לפי"ז אם מיירי בשלא ניצטנן לגמרי אף בישראל מותר דבשלא נצטנן לגמרי לא שייך בישול ובפרט הכא אף בדבר ששייך בישול אין אלא מדרבנן יעיין במג"א ס"ק מ"א א"כ ודאי מותר בשלא ניצטנן לגמרי אף בישראל וזאת דאסור שם ע"ג כירה הוא מטעם איסור אחר דאסור ליתן לכשחלה ע"ג כירה יעיין בזה הסימן בסעיף ב' וזה האיסור לא שייך הכא לכאורה כיון דבשעה שנותן אין התנור חם דאם הי' שייך טעם זה הנ"ל הי' אסור אף בעכו"ם דבמקום שאסור לישראל לעשות מטעם הנ"ל אסור אף בעכו"ם אלא מוכח דחכמים לא אסרו ליתן ע"ג כירה אלא בכירה החם א"כ לפי"ז אם הי' מיירי בשלא ניצטנן לגמרי הי' מותר אף בישראל א"כ צ"ע דבריו הקדושים מכ"מ זאת נראה דלא התיר אלא בנתבשלו מקודם שאיכא דעה לומר דבכבר נתבשלו לא שייך בישול ע"כ מותר ע"י עכו"ם היכא שנותן קודם ההיסק אבל בלא נתבשלו אסור אפי' ע"י עכו"ם ואפי' ע"י ההיסק אח"כ כ"ז ראיתי במג"א בס"ק מ"ג שהוא הוכיח מלשון הרמ"א דאף אם נתן קודם ההיסק שייך זה הטעם שאסרו חז"ל שמא יחתה בגחלים ולפי דברי הנ"ל מוכח להיפך מהרמ"א דקודם ההיסק לא שייך זה הטעם דאל"כ אסור אף בעכו"ם [ועיין בזה הסעיף במג"א ס"ק ל"ז] א"כ מוכח מהרמ"א דבזה האופן לא שייך זה האיסור ומה שהוכיח מלשון הרמ"א המג"א דגם הכא שייך זה הטעם יש לומר דהכא כתב ענין אחר מלא שייך להקודם ומה שכתב דהעולם נוהגין וכו' ורמז עיין בסי' ג' אינו יודע כונתו דהתם מיירי בדבר המפסיק ואינו ע"ג אש ממש [אך הצ"ע שלי טעות ואינו צ"ע כלל דו"ק] ובזה הענין הענין אינו מיושב דברי הט"ז ס"ק י"ח שכתב דהי' אסור בנתקרר לגמרי הי' אסור נמי בנתקרר קצת ולפי דברי הנ"ל אינו מיושב מאי דמיון זה לזה וקצרת ודוק היטב בזה ויראה גודל הפליאה מה שהעלה הט"ז בזה והעיקר נראה דהרמ"א סמך בזה על הדעה דסובר דלא שייך בזה כלל בישול ובצירוף הני טעמים היתרים יעיין שם לכך מתיר הרמ"א וזה האיסור דשמא יחתה משמע להרמ"א דלא שייך באופן זה והמג"א בעצמו בס"ק ל"ז אם אמר לעכו"ם ליתן קדרה ע"ג כירה אף במבושל לגמרי אסור א"כ מוכח ע"כ דבאופן קודם ההיסק לא שייך זה הגזירה דאל"כ אסור אפי' בעכו"ם ע"כ צ"ע דברי הט"ז ודברי הגר"א זצ"ל דו"ק וקצרתי אציג בזה הסימן עוד גרגיר אחד יעיין בסי' שי"ח באבן העוזר במג"א סק"מ דבשומן דינו כיבש אף שאח"כ נימוח ונעשה לח והנם הערתי דיש לדמות לענין ליתן לרחים שלמים שאף שאין עושה מעשה אח"כ מכ"מ איסור דרבנן בודאי יש בזה ואפשר אפי' איסור דאורייתא ג"כ יעיין בסי' רנ"ב במג"א סק"ה ויש לפלפל בדבריו אך אפשר יש לחלק כיון דבעת הנתינה הי' יבש ולא שייך בזה בישול א"כ לא דמי' להנך הנ"ל כדמצינו סברא כזו לענין אשו משום חיציו ומנ"מ מותר להדליק נר מערב שבת וקצרתי, ועוד גרגיר אחד מה שכתב המג"א בסקל"ב בסי' רנ"ג דיש ליזהר שלא להגיס בכף נראה דמיירי שעומדת אצל האש יעיין בסי' שי"ח במג"א סקמ"ב ובמחבר סעי' י"ח ויראה דמוכח כדברי אף שממג"א לא משמע כן, עוד גרגיר באו"ח בסי' רנ"ד במחבר צלי שאצל האש עיין במג"א כונת המחבר ומחדש דין שבצלי קדר שרי' אבל עיין בביאור הגר"א זצ"ל סק"ב שהוא לומר כונה אחרת בהמחבר ולפי זה נופל הדין החדש של המג"א, עוד ענין יש לעיין בת"ש על הרא"ש בשבת בענין הגמ' שם דצמר ביורה צריך עקירה היורה והקדרה טוחה דאל"כ הי' אסור מטעם שמא יגיס ולפ"ז כתב שם דאסור ליתן לתנוק מן המאכל שמא יגיס ואני אומר כיון שנתבשל כמאכל בן דורסאי לא גזרינן שמא יגיס א"כ אף אם לא יודע אם נתבשל כמאכל בן דורסאי או לא נמי מותר מפני שהוה ספק דרבנן ולקולא, ועל אופן הראשון יש להביא ראי' דהנה מבואר בחידושי הרשב"א דאמאי מותר לכירה גריפה וקטומה ולא גזרינן שמא יגיס ומתרץ כיון שנתבשל כמאכל כמאכל בן דורסאי לא גזרינן שמא יגיס א"כ מבואר אף דאנן פסקינן דלא כהרשב"א בזה מכ"מ אין זה אלא מדרבנן א"כ לא גזרינן דהוה גזירה לגזירה ומעצמו לא חדשינן ועיין ע"ז בט"ז בסי' רנ"ג סקי"ג ע"כ לענ"ד מותר ליתן לתינוק אם יודע שנית בשל כמאכל בן דורסאי אלא אפי' אם ספיק נמי מותר, אך יש לעיין הא יש לו מתירין וביש לו מתירין אף בספיק דרבנן אסור ג"כ אך שלא יגיס אלא אם נתבשל לגמרי בזה מותר אפי' להגיס דאנן פסקינן דאין בישול אחרי בישול בעדיין חם ובצמר שאני משום צובע או דבצמר יש בישול אחרי בישול כמו שהעלה הגאון חתם סופר בתשובותיו לאו"ח, עוד גרגיר אחד באו"ח בסי' רנ"ד במחבר ס"ג יעיין בחידושי רע"א זצ"ל מה שהקשה שם והניח בצ"ע יעיין במג"א בזה הסימן סקי"א ומבואר שם דלענין דיעבד סמכינן על דעה שמתיר אף שלא הובא כלל הדעה הא' בשו"ע א"כ לפי"ז כיון שכבר כתב בסי' רנ"ג דיש דעה שמתיר אם נתבטל כמאכל בן דורסאי ולפי"ז סתם בסי' רנ"ד ולא הביא דיש נ"מ לענין שוגג ומזיד כיון שמותר אף במזיד דסמכינן על הדעה דסי' רנ"ג אף דהמחבר סתם כדעה הראשונה מכ"מ סמכינן מכש"כ מציור המג"א דהתם לא הביא כלל הדעה ומכ"מ סמכינן ע"ז בדיעבד א"כ מכש"כ דסמכינן על היש אומרים דסי' רנ"ג [יעיין לעיל בסי' כ"א בסוף הסימן] ובפרט שיש עוד סברא להתיר יעיין בדברי הגאון רע"א זצ"ל בזה הסימן בסי' א' ועיין במג"א ובט"ז ודו"ק כי נכון הוא ומזה מה שתרצתי קושית הגאון רע"א זצ"ל ראי' להמג"א בסק"ט וי"א ודוק היטב, ועיין במג"א בסי' רנ"ט סקל"ז ולא קשי' משם אמאי מתיר רק ע"י עכו"ם משום דזה להאוסרים הוה דאורייתא דו"ק היטיב כי קצרתי ועל פי הרשב"א הנ"ל יש לעיין בסי' שי"ח במג"א סקמ"ב שהביא הב"י בשם וכו' דאם עומדת על האש אף במבושלת כ"צ חייב משום מגיס ועפ"י הרשב"א הנ"ל יש לעיין בזה דהנה פוסק הרשב"א אם מבושלת כ"צ מותר להעמיד אף ע"ג כירה או תנור שאינו גרוף וקטום ולא חישינן שמא יגיס [דמזה ראי' הרשב"א דבמבושלת לא אסור אם מגיס] ומשמע דמותר אפי' אם אש ממש תחתיו א"כ מוכח לשיטת הרשב"א דאין נ"מ אם עומדת על האש או לאו וגם זה הב"י סובר דלא כהרשב"א דהנה להרשב"א הנ"ל מבואר אם לא נתבשל כמאכל בן דורסאי אסור אף בכירה שאינה גרופה ומהב"י מוכח להיפך בסי' רנ"ט וכבר האריך בזה הגאון רע"א זצ"ל והקשה שם על הב"י והוכיח מהרא"ש כהרשב"א אבל עכשיו מתורץ קצת הב"י דהנה סומך על הכל בו הנ"ל דעיקר ראי' הרשב"א בשביל הגזירה שמא יגיס ולפי דברי הכל בו אין נ"מ בין נתבשל או לא נתבשל היכא שעומדת אצל האש א"כ לפי"ז יש פלוגתא חדשה ונ"מ מזה לקולא ולחומרא לענין להעמיד עג"ב כירה אינה גרופה הרשב"א מחמיר דאסור באינו נתבשל וכו' ולענין מגיס הרשב"א מקיל דבנתבשל מותר אפי' עומדת אצל האש ולהב"י בשם הכל בו להיפך דו"ק וחידוש הוא שלא הערו מזה האחרונים דו"ק וקצרתי, ועיין בכל שתודת לד' יש בזה ענינים רבים ומחודשים.

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה