אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות › סימן א

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות · סימן א

הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות

סי' רמ"ד הלכות שבת במג"א ס"ק ו' על הרמ"א בסעיף א' שכתב ואפילו אם דר בין נכרים לחוש לאורחים הבאים שם או לבני ביתו שיחשדו אותו עכ"ל הרמ"א וכתב המג"א וכן לשונו לאורחים יעיין פ"ג דשביעית מ"א כתב תוי"ט שמביא הירושלמי דלא חיישי' לעוברים ושבים מפני מראית העין אלא לבני עירו וצ"ל דבשביעית הקילו ועי' סי' תרע"א עכ"ל המג"א. כתבתי על הגליון יעיין בתפארת שם א"כ לחילוקו א"צ לחלק דבשביעית הקילו דוק שם אך לענ"ד להביא ראי' דאף דהיכא דנופל חילוקו השני מכ"מ מותר ולא חיישינן לאורחים א"כ מוכרח לחלק בע"כ דבשביעית הקילו יעיין שם במשנה ג' דהיכא דיש לו מעט מותר ע"ס שיוסיף אח"כ א"כ מוכח דלא חיישינן לעוברים ושבים דבשלמא לבני עיר יוסר המראית עין אח"כ אך להעוברים ושבים לא יוסר אלא מוכח דלא חיישינן דו"ק והתם לא שייך דברתו שיגידו להעוברים ושבים שבני העיר אינם יודעים עדיין אם יוסיף דוק, אך חילוקו הראשון של הנ"ל דדוקא מפני שזיבול מדרבנן נשאר זה החילוק גם על משנה ג' ובזה החילוק יש לעיין על הכתוב בספר נו"ב בסי' י"ג באו"ח דהוכיח מזה דגם חוה"מ מותר היכא דליכא חשדא לבני העיר רק להעוברים ושבים דוק שם ובזה יש לעיין הא התם בנידון הנו"ב הוה מלאכה דאורייתא א"כ אין ראי' משביעית ואף שנותן עוד טעם מפני כיון שאין לו מה יאכל לא חיישינן למראית העין והביא ראי' לזה לענ"ד להעיר הא תינח אם הטעם רק משום מלאכה אבל אם הטעם משום דלא יכנס שהוא מנוול בזה לא התירו לעני שאין לו מה יאכל א"כ יש לומר כיון דלעובדים ושבים לא ניכר שגלח ערב הרגל ונכלל בזה האיסור ולא דמי' לאיזורו מוכיח עליו דהתם מוכח לכולי עלמא. דהנה לענ"ד דהיכא דחז"ל אסרו רק מפני המלאכה בזה חילקו בין דבר האבד ולא שייך מראית העין כיון דלא חידשו האיסור בשביל מראית העין ע"כ לא חמיר המראית העין מגוף המלאכה דמותר בדבר האבד אבל להטעם דלא יכנס כשהוא מנוול כיון דלזה הטעם אסרו בכל האופנים אפי' לאין לו מה יאכל א"כ כיון דחשש דאורחים ג"כ חשש א"כ נופל התירו דו"ק בקיצור לחדש ולהוסיף חומרא בשביל המראית עין לא החמירו חז"ל ע"כ היכא שאסרו משום מלאכה וכיון שבזה מותר דבר האבד או אין לו מה שיאכל בזה לא הוסיפו איסור בשביל המראית עין אבל להטעם דלא יכנס לרגל כשהוא מנוול לזה הטעם אסרו בכל האופנים א"כ המראית עין מחזיק האיסור שאסרו וכיון שגם מראית העין דאורחים ג"כ נחשב למראית עין ע"כ אסור אפי' מי שגילח עצמו קודם הרגל ומשביעית אין ראי' דהתם רק דרבנן והחשש דלא יכנס כשהוא מנוול הוא טעם דאורייתא שמבטל שמחת יו"ט. וצ"ע דברי הנו"ב ויש להאריך וקצרתי וגם על ראיתו ממשנה ג' יש לעיין הרבה דו"ק דיש לומר דהתם בתחלת הדבר ליכא מראית העין מפני שיתלו שיוסיף רק אח"כ אם לא מוסיף ע"כ אין ראי' ולכאורה מוכח כן דאם בתחלה נמי איכא מראית העין רק ע"י ההוספה מתקן למפרע א"כ מוכח מזה חידוש דין וזה קשה דבמשנה ד' איתא דאין מתקן אח"כ בהאשפתות המראית עין דמעיקרא אלא מוכח דבמשנה ג' מעיקרא ליכא מראית העין אך יש לדחות דבמשנה ד' מעשה אחריתי מוציא מידי מראית העין ע"כ אין מתקן אבל במשנה ג' כיון דלאו מעשה אחריתי מתקן אבל מעיקרא הי' מראית עין ע"כ ראי' מזה דבאורחים לא חיישינן למראית העין. והנה להביא לענ"ד ראי' אמיתי דבאורחין בשביעית לא חיישינן למראית העין ודלא כהתפארת מפרק ג' דשביעית משנה י' להעמיק עד הסלע ואף שקודם איכא מראית העין מוכח מזה החידוש דין הנ"ל דהיכא דאח"כ בזה המעשה גופא יסר המראית עין מותר ולאורחים לא חיישינן ומזה ראי' לכל מה שכתבתי בתחלה על המשנה ג' וראי' דיש חילוק דאם יסר המראית עין עם מעשה אחרת אסור דאל"כ קשי' על משנה ד' ומשנה ה' ו' דו"ק.

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה