כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר
הלכות פסח · סימן עב
בסי' תנ"ט בסוף הסימן לענין להוסיף קמח יעיין במג"א כתבתי בגליון אך אם נילוש במי פירות לחוד בזה מותר להוסיף קמח רק שישמור שלא ליתן אותם לדבר לח וזה פשוט דכיון דגם בנילושה במים יש דעות דמותר באופן כזה א"כ יש לסמוך להקל במי פירות דרק חשש בעלמא דילמא נתערב מעט מים דו"ק בסי' ת"ס יעיין במג"א בד"ה ז"ל מהר"א וכו' בסופו שכתב ויאמר לו לעשות לשם פסח וכו' כתבתי בגליון לענ"ד זה לאו דוקא בזה הלשון דלשם פסח סתם לא מהני דבעינן דוקא לעשות כדי לצאת כזית מצה כדאיתא בפסחים דף מ' ע"א כי מהפכיתו וכו' לשם מצה וכן מוכח מלשון הרשביא המובא כאן במג"א דדוקא לשם מצוה דוק וצ"ע לשון המג"א לשם פסח לחוד דו"ק ולענ"ד להעיר דלכאורה אם אופה קודם הפסח בתוך שלשים יום וגם יש עוד הוכחה דנעשה לשם פסח א"כ סתמא לשמה קאי ויוצא לנו מזה עוד קולא לכאורה דלפי דברי התוס' בע"ז דף כ"ז ע"א דהיכא דסתמא לשמה קאי מהני ע"י נכרי נמי ע"כ יש להעיר הא דלא מהני כאן ע"י נכרי יעיין בשו"ע בסעיף א' ובמג"א היינו דוקא היכא שלא מוכח שנעשה לשם פסח דמהני בזה סתמא נמי מהני ע"י נכרי נמי דו"ק, וזה לכאורה הערה נכונה היא אבל באמת לפי שאיתא לעיל וכן מוכח בעיקרי הד"ט בחלק או"ח בסי' י"ט א' כ"ח דכתב נמי דצריך לעשות לשם מצת מצוה דוק שם היינו לכזית שצריכין לצאת בו א"כ זאת אינו מוכח אפי' היכא שנאפה תוך שלשים לפסח אינו מוכח דאופין זה להכזית מצה רק לשם פסח סתם וזה לא מהני ע"כ לא מהני אפי' אם אופין תוך שלשים יום ומוכח לשם פסח ומכ"מ לא מהני סתמא ולכן לא מהני ע"י נכרי דו"ק. וגם ראיתי בעיקרי הד"ט בס"ק הנ"ל א' כ"ה דשימור משעת חטינה או משעת לישה שוים, כתבתי בגליון שם דיעיין בחיי אדם כלל קכ"ז א' ל' דאם בריחיים של מים בעינן גם מטחינה שמירה יעיין בט"ז דג"כ כתב בשם השאלתות דבעינן משעת טחינה לכל הפחות שמירה מחימוץ ובעיקרי הד"ט משמע דלא בעינן אפילו שמירה לחימוץ משעת טחינה דו"ק וצ"ע עליו יעיין בלבושי שרד בסי' תנ"ג דו"ק שם. גם ראיתי בעיקרי הד"ט בשם הפר"מ דאם נוהג לאכול מצה שמורה משעת קצירה כל ימי הפסח יוכל לחזור וא"צ התרה דהוה רק מילתא יתירתא, כתבתי על הגליון יעיין בחיי אדם בכלל קכ"ז סעיף ל' שהביא בשם הגר"א זצ"ל שלא הוה חומרא יתירתא ולפי דברי החיי אדם בודאי צריך התרה דו"ק.