כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר
הלכות פסח · סימן סד
בסי' תל"ח בביאור הגר"א זצ"ל סק"ד דיני עכבר וכו' ועיין בב"י שנסתפק בפי' דברי הטור אם בטלו אם דוקא שכבר בטלו או שיכול עדיין לבטלו ואזלינן לקולא והסכים שהוא עדיין יבטלנו דלא כד"מ וג"כ ב"ח וכ"כ הרא"ש להדיא בפ"א ס"ב ויראה וכו' וכ"כ השו"ע בס"ב ומבטלו וסי' תמ"ב ב"ח וש"מ עכ"ל הגר"א זצ"ל. כתבתי על הגליון יעיין במג"א בסי' י' סקי"א וצ"ע עליו מזה וכתוב זאת לעיל בספרי יעיין בנחלת יעקב להגאון מליסא שהביא בחידושיו שם לביצה דף כ"ה בשם הב"י דהיכא דהספק נולד קודם ביטול צריך בדיקה ג"כ אף דבדיקת חמץ מדרבנן מ"מ כיון דהספק נולד קודם בטול חשיב ספק דאורייתא דו"ק שם ולענ"ד להעיר מזה על תשובת רע"א זצ"ל שחקר בהטעם דמהריב"ל דספק שנולד בדאורייתא ואח"כ נתגלגל לדרבנן דינו כמו בספק בדאורייתא אם הטעם מפני שגם עתה נוגע לדאורייתא או מפני שהי' מעיקרא נוגע לדאוריי' ואף שאין עתה נוגע לדאורייתא והנה דברי הגאון רע"א הוא בתשובה בסי' מ"ט והובא לעיל בדברי בסימן ד' חלק א' ומזה ראי' מהב"י דאפי' אין עתה נוגע לדאורייתא ג"כ בשביל שהי' מעיקרא נוגע לדאורייתא דינו כדאורייתא והנה בכלל יש לעיין במג"א בסי' תל"ט סק"ג בתרוצו הראשון ומזה הב"י צ"ע על דברי המג"א בתרוצו הראשון דהסברא דבעינן שיולד שני הספיקות בבת אחת והדין דספיק בדאורייתא ואח"כ נתגלגל לדרבנן הוא בשביל טעם אחד מפני שכיון דאתחזיק אתחזיק וכיון דהמג"א העלה דכיון דלא נולד בזמן האסור לא חשבינן מה שלא נולדו בפעם אחת א"כ לענין ספק בדאורייתא ואח"כ נתגלגל נמי כן אלא מוכח מהב"י דלא כדבריו יעיין לעיל בסי' י"ב חלק ראשון ג"כ דברתי בזה הב"י דוק שם וגם ראי' מהב"י דלה כהשואל בתשובת רע"א זצ"ל דרוצה לומר דבספק דדינא לא שייך כללו של מהריב"ל ומזה ראי' דאף בספקא דדינא נמי כן יעיין דברי השואל בתשובת רע"א זצ"ל בסי' ס"ח דוק שם. ומזה הב"י ראי' נגד דברי השואל וחדוש שלא הרגיש בזה הגאון רע"א ובמקום אחר אאריך בזה לענין סוף דברו הש"ך בסי' נ"ז ביו"ד דמשם ראי' דיש לחלק בין ספיקא דדינא לספיקא דמעשה לענין מהריב"ל ולענין הא דבעינן שיולדו הספקות בפ"א דחילוק בין ספיקא דדינא לספיקא דמעשה דו"ק שם ואקצר עתה והנה גם נפל ברעיוני בימים אלו לענין הגמ' סוכה מ"ז ע"ב דאי אתרמי סעודתא וכו' יעיין בשו"ע או"ח בסי' תרס"ו דלדידן גם בתשיעי אסור יעיין במג"א סק"א דהטעם לדידן הוא ג"כ בשביל הסברא זו דאי אתרמי מוכח דגה לדידן מחויב הוא לאכול בשמיני בין השמשות לתשיעי והנה לכאורה הוה ס"ס דילמא לא הוה שביעי ודילמא בין השמשות לילה הוא אלא ע"כ מוכח משום דלא נולד הספיקות בב"א ומוכח מזה דאפי' בספקא דדינא בעינן באין כאחד הנה יעיין בספר עין יצחק הראשון בחלק אבן העזר בסי' ס"ז בא"י מה שהביא בשם הפרמ"ג בסי' ק"י בכללי ס"ס דבספיקא דדינא לא בעינן באין כאחד ומהדין דסוכה סתירה לזה ויש להארי' הרבה בזה וגם מהב"י דלעיל ראי' דלא כהפרמ"ג דלדעתי הדין דבאין כאחד והדין דספיק בדאוריי' ואח"כ נתגלגל לדרבנן בחדא מחתא הוא ע"כ צ"ע על הפרמ"ג מזה וקצרתי ובמקום אחר אאריך בזה ביותר בעזהי"ת יעיין באו"ח בסי' תצ"ז לענין ספק מוכן ביו"ט שני ע"כ קושי' מסוכה לדידן בשמיני בין השמשות קשה טובא וצ"ע.