כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר
הלכות סוכה · סימן קלב
דיני קדיש ליתן בזה סדר נכון ביא"צ אזלינן אחר יום המיתם לענין גורל משעלה עליו זכות הגורל בערבית אין לו זכות למחר בגורל, אציג קיצור מדינים הכתובים בסידור דרך החיים. אחר התפלה לענין קדיש ואציג כללים קצרים. א) תפלה קדישים רק ארבעה היינו עלינו ואנעים. זמירות וברכי נפשי ופרקי אבות ושאר קדישים אפילו לימוד דינו רק כתלים קדיש, א' ב) הנה היא"צ והשבעה והשלשים יש להם זכות ומעלה רק בהתפצה קדישים ובהתפלה אבל שאר הקדישים שייכים רק לשאר האבלים להטיל גורל ביניהם אם יש הרבה, א' ג) אורח אם הוא שבעה יש לו דין תושב אפי' נגד תושב שבעה לענין אבלים תושבים יש לו אורח קדיש אפי' אם האורח רק אבל לענין שבעה גדול ובא רק לשבת דוחה היא"צ ויש לו קדיש אחד בתהלים בלא גורל ולא אבד זכותו בשאר התהלים קדישים ואין נ"מ בין הרבה יא"צ או רק אחד אבל גדול שיושב בבית המדרש או קטן אז השלשים ויא"צ דוחה תפלה קדיש אחד ואין נ"מ אם יש הרבה יא"צ או רק אחד ובתהלים קדישים אין זכות [כן כתב בדה"ח א' ה' ולענ"ד כונתו רק קדיש אחד כדי שלא יסתור דעת כנסת יחזקאל בא' י"א דוק] א' ד) כלל באורח שאין לו זכות ברוב פעמים בתהלים קדישים רק היכא שיש לו זכות הוא דוקא בתפלה קדיש, א' ה) אופנים שיש להוארח תפלה הוא אם הוא יא"צ או שלשים והתושבים הוא להיפך אם הוא יא"צ והתושב שלשים או להיפך שהתושב יא"צ והאורח שלשים אז יש להאורח תפלה קדיש אחד אבל אם שוים היינו שהוא יא"צ והתושב יא"צ [ולענ"ד ה"ה אם שניהם שלשים] אז יש לאורח רק תהלים קדיש אחד, א ו) האורח אפילו אם הוא שלשים או יא"צ יש לו רק קדיש אחד אפילו אם התושב הוא אבל, א' ז) לענ"ד כלל הן. לענין יא"צ ושבעה ושלשים או אורח שיש לו זכות רק בתפלה קדיש אם יש הרבה יא"צ או הרבה שלשים או הרבה שבעה אין להם זכות רק בהתפילה והקדישים בתפלה ויטילו גורל ביניהם ושאר הקדישים שייכים לשאר האבלים וכן האורחים שיש להם זכות בתפלה קדיש אחד יטילו גורל ביניהם ע"ז הקדיש בלבד והשאר שייכים להתושבים וכן יש להאורח תהלים קדיש אחד אז אם יש הרבה אורחים יטילו גורל ע"ז הקדיש בלבד והשאר שייכים רק להתושבים בקיצור אין נ"מ אם יש אחד או הרבה, א' ח) הנה היא"צ והשלשים יש ליא"צ תפלה וקדיש אחד והשאר להשלשים, א' ט) בזה נ"מ אם יש הרבה יא"צ אז נדחה השלשים לגמרי ושאני מא"ז, א' י) היכא שהשלשים נדחה לגמרי מהתפלה קדיש אז דינו כשאר אבלים להטיל גורל בהקדישים דתהלים דוקא א' י"א) אבל שנעשה שלשים או יא"צ דינו רק כיא"ל ושלשים ואין לו זכות בתהלים קדיש רק באופן שנידחה השלשים לגמרי על ידי ריבוי יא"צ כא"י דוק:
א' י"ב) מהל' משמע אפילו אם הוא אורח יש לו זכות רק בהתפלה ורק נגד שאר האבלים אבל לא נגד יא"צ ושלשים ואפילו אם הוא ג"כ יא"צ או שלשים אין לו שום עדיפות בשביל שהוא מה רק אם הוא אורח ויא"צ או שלשים אז בשביל שהוא מוהל דינו כתושב וכן אם התושב ג"כ מוהל לענ"ד דמכ"מ האורח המוהל נחשב כתושב וכן אם המוהל אבל והוא אורח דינו כתושב כן נראה לענ"ד, גדר אורח במלמד יש נ"מ אם הוא אצל כמה בע"ב אז אפי' נשאר דינו כתושב אבל אם הוא אצל בעה"ב אחד אז דוקא אם הוא פנוי וכן במשרת אפי' אצל כמה בע"ב דוקא אם הוא פנוי אז דינו כתושב דוק בא' י"ג. בכנסת יחזקאל, גם לענין פריסת שמע אז נופל דין אורח ואז אורח ותושב שוים אבל זכות יא"צ או שלשים או לשבעה לא נופל בפריסת שמע, א' י"ג) כתוב בכנסת יחזקאל א"ח יא"צ תושב ויא"צ ארח כבנ"ל תושב יאמר כאח' מהן תפלה קדיש ולענ"ד דכיון סברתו בודאי דאף דאין לאורח יא"צ קדיש בתפלה נגד היא"צ תושב יעיין לעיל בא' מש' מכ"מ הכא כיון שהיא"צ נדחה בשביל השלשים תושב אז נתעורר הזכות דיא"צ אורח ג"כ דנגד שלשים תושב יש לו זכות צ"ע דא"כ אפילו השלשים אורח ג"כ מדחה את היא"צ מהזכות שהיה לו מעיקרא כל הזכות ועתה שייך גם להשלשים א"כ י' גם להיא"צ אורח בזה תפלה קדיש אחד אבל יש לחלק שע"י התושב נופל הזכות היא"צ לגמרי ורק לזכות תפלה קדיש אחד אבל אם השלשים אורח אז נופל מהיא"צ רק קדיש אחד דוק], אבל אם תושב שלשים ואורח שלשים ויא"צ תושב אז האורח יש לו זכות רק בתהלים קדיש אחד ופשיטא אם היא"צ ג"כ אורח הוא יש לו זכות בהתפלה קדיש אבל השלשים אין לו זכות רק בתהלים קדיש דוק, וכן אם יש יא"צ תושב ויא"צ אורח ובן לאורח אז הבן יש לו זכות בתפלה קדיש והיא"ל רק בתהלים קדיש דוק, א' י"ד) יום שפוסק מלומר קדיש יש לו זכות בכל הקדישים ולענ"ד דוקא בתפלה ובהקדישים דתפלה וזכותו רק נגד שאר האבלים, לענין קדיש לא אמרינן מקצת יום ככולו ולא רגל דוחה וכן מונים רק מיום הקבורה ולא מיום המיתם ולא מיום השמועה אבל לענין י"ב חדש ספק אם מונין מיום המיתה או מיום הקבורה לענין קדיש, א' ט"ו) מי שיש לו זכות בקדיש יש לו זכות בתפלה ואין מנכין זה בשביל זה רק אם שניכם שוים אז מנכים ודוקא אם שניהם יכולים להתפלל ושניהם מרוצים ביום שאומרים הלל וכן בפורים אין מתפלל האבל רק בלילה שאני דתפלת ערבית רשות ובליל א' דחנוכה אסור אך יעיין במחצות השקל בריש הלכות ראש השנה דאפשר דאם אחד מדליק הנר חנוכה אפשר מותר להתפלל גם בליל א' דחנוכה דוק בזה: