אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות סוכה › סימן קטו

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות סוכה · סימן קטו

השמטה להלכות פסח

במג"א בסי' תרנ"ח ס"ק ו' יעיין בדבריו ואפשר בזמן הזה שאין רגילות להניח שם שרי ולא אסור משום דבר שבמנין וכו' כתבתי בגליון יעיין לעיל במג"א בסי' ט' ס"ק ז' ובמחצית השקל שם וכאן יעיין לעיל בספרנו והנה במרוצת דבריו למדתי חידוש דאף שבזמן הגמ' הי' שכיח והי' שייך גזירה מכ"מ כיון דעתה לא שכיח נופל הגזירה עפ"י כללו של המג"א דוק שם בדבריו.

והנה אני נסתפקתי בזה מכבר ובזה צ"ע לי על הט"ז בסי' של"ט בס"ק ג' דמבאר דטעם הרמ"א הולך לסור קושי' מפני הכלל דנאסר במנין דלענ"ד נראה דאם כדבריו מפני שבתחלת הגזירה ג"כ הי' לא שכיח זה דוחק לענ"ד דאם לא הי' שכיח מעיקרא גם בעת הגזירה לא סי' גזרו זה דהכלל דמילתא דלא שכיח לא גזרו. אך לענ"ד שמעיקרא בעת הגזירה הי' שכיח אך עתה לא שכיח ע"כ נופל (הכלל דנאסר במנין) כמו עתה הגזירה דברי המחצית השקל כאן והא דלא אסר בסי' של"ט מפני הכלל דנאסר במנין הוא הטעם מפני דברי המג"א בסי' ט' הנ"ל ולפי"ז נופל חידוש דין דהט"ז דאפי' אם נאסר מעיקרא במנין מפני דבר דלא שכיח ג"כ שייך נאסר במנין רק יוצא ראי' מזה הרמ"א בסי' של"ט ראי' לדברי המחצית השקל דאפי' בעת הגזירה סי' שכיח מכ"מ כיון דעתה לא שכיח אזלינן בתר עתה היכא דהוי באופן שנופל הכלל דנאסר במנין והפלוגתא דהדעות דסי' של"ט אפשר פליגו בהכלל דהמג"א דוק, אך דפליגו בזו החקירה דלעיל דהדעה הראשונה סובר כיון דגם עתה איכא קצת גזירה נשאר' הגזירה [ויש לעשות סמוכין לזה מהגמ' ביצה דף ה' שמא יחזיר הדבר לקלקולו אף שזה רחוק מכ"מ כיון דנשאר קצת טעם נשאר התקנה] ע"כ דברי המחצית השקל הנ"ל תלי' בפלוגתא אבל בהכלל דהמג"א ליכא פלוגתא דאם עתה לא שייך כלל למיגזר נופל הכלל דנאסר במנין [היכא שטעם ידוע דנקרא גזירה ולא תקנה יעיין במחצית השקל בסי' ט' הנ"ל] וכן מסתבר כאופן השני דפליגו בהכלל אם עתה הוי ג"כ לגזור רק דלא הוי שכיח דוק דאם נאמר דפליגו שם בכלל דמג"א כאופן הראשון שכתבתי לעיל יהי' קשי' על הרמ"א דסותר דבריו דבסי' ט' שהוא ככלל המג"א התם לא כתב פלוגתא ובסי' של"ט כתב פלוגתא אלא מסתבר כאופן השני דבדברי המג"א ליכא פלוגתא והפלוגתא רק אם עתה שייך ג"כ למיגזר רק שלא שכיח ע"כ אין סתירה דבסי' ט' ליכא עתה כלל למיגזר ובסי' של"ט איכא גם עתה למיגזר רק לא שכיח א"כ החקירה שנכתב מכבר תלי' בפלוגתא דסי' של"ט ובמקום אחר אאריך בזה בעזהי"ת ביותר.

בסי' תרכ"ט במג"א ס"ק י"ט ד"ה נענוע הביא בשם הב"ח וגם התרה יעיין בנתיב חיים שפליג ע"ז ואמר דדי בנענוע לחוד, כתבתי על הגליון יעיין לקמן בסי' תרל"א בעט"ז בס"ק ד' דהביא בשם הב"ח לענין נסרים א"כ הב"ח לשיטתו דגם בנסרים כן לא מהני מה שרואין שהוא בקי בתעשה לא מן העשוי אלא נצרכין שגם עתה לא יהי' סיבת הגזירה דוק שם יעיין בעג"א בס"ק ח' ומזה לענ"ד יוצא ראי' לשיטת הרמב"ם דאף בדרבנן חיישינן למראית העין דוק ולסתמא דדעה בשו"ע מבואר דלא חיישינן למראית עין בדרבנן יעיין בש"ך ביו"ד בסי' פ"ז בס"ק ה' דהביא מחלוקה בזה. ואציג בזה מה שכתבתי על גליון דיו"ד שלו דלענ"ד תלי' בפלוגתא דתנאי בעירובין פרק ח' משנה י"א דלר' אליעזר בן יעקב לא אסרינן מראית עין בדרבנן לכן מותר ולרבנן אסור אך יעיין בתפארת ישראל שם א' נ"א דהתם ההיתר לר' אליעזר הוא מטעם שתלינן שיבלע אבל זולת זה הסברא הי' ג"כ הוא אוסר מראית עין בדרבנן דוק שם דלהכי צריכין ד"א לר' אליעזר בן יעקב והתם הוי רק דרבנן דאין אלא כחו דוק בזה ומשו"ע הנ"ל מסתמא דסובר דאין מראית עין בדרבנן יש לומר דבמצוה קולא מאיסור.

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה