כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א· רבי שלמה נתן קוטלר
סימן סב
הנה השג"א חקר בכמה מקומות בספרו בסימן כ"ב ואגב אורחא בא בספרו בסי' כ"ח ועוד בסי' ב' אם לפניו שתי מצות אחת היא דאורייתא והשניה היא מדרבנן והדרבנן הוא תדיר והעלה דהרבנן קדים משום שיש לה מעלת התדיר אף שהיא רק מדרבנן אף דלכאורה נראה דדאורייתא יש לה מעלה נגד דרבנן דאיתא בגמ' דזבחים איבעי' תדיר ומקודש איזה מהן קודמין והרמב"ם פסק כיון דלא איפשטא ע"כ איזה מהן שירצה יקדים ע"כ לכאורה זה הדין נמי גבי דאורייתא ודרבנן איזה מהן שירצה יקדים אבל השאגת אריה העלה בעוצם בינתו דאין מעלה לדאורייתא נגד דרבנן דהיא הנותנת משום קילותא דדברי רבנן נגד דברי תורה היא תקנתו להקדים תדיר דרבנן לשאין תדיר דתורה דהא בהכלל דתדיר ומקודש איזה מהן שירצה יקדים היינו אם יש לפנינו שתי מצות ורוצים לעשות שתיהן הדין דיש מעלה או להתדיר או להמקודש ע"כ איזה שירצה יקדים אבל אם רוצה לעשות דבר רשות לפני המצוה ואינו רוצה לעשות כעת המצוה אלא הדבר הרשות רשות בידו לעשות דבר הרשות קודם המצוה ואין זילותא להמצוה אלא בהענינים שחכמים גדרו שלא לעשות דבר רשות קודם המצוה [ועיין בשבת דע"ב] ועל התנאי שגדרו אבל אין הטעם התם גופא שאסור לעשות הדבר הרשות קודם המצוה מטעם קדימה אלא שחוששין שמתוך כך יבטל המצוה אבל דין קדימה לא שייך לגבי רשות ומצוה א"כ גם גבי דרבנן ודאוריתא נמי מתוך קילותא דדרבנן מחשיב כדבר הרשות לגבי דאורייתא ואין מעלה לדאורייתא לקדום ע"כ כיון שדרבנן היא תדיר היא קודמ' או להיפך אם הדאוריי' תדירה הדאורייתא קודמת בקיצור מעלת דאורייתא אין מעלה לגבי דין קדימה וחוזר להכללים דקדימה ומתרץ בזה בספרו בסי' ב' ודוחה ראית הפר"ח שרוצה הפר"ח להוכיח דכל הפרשיות דק"ש הוה דאורייתא מהגמרא דברכות דף ט"ו ע"ב א"ר יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע לוהי' אם שמוע הי' ר' יהושע בן קרחה לומר דשמע הוה דאורייתא אלא מזה מוכח דכל הפרשי' הוה דאורייתא והשג"א בהנ"ל דחה ראיתו כיון דאין קדימה לדאורייתא נגד דרבנן יעיין שם.
ראשית חובה בזה לחקור אם יש פוסקים שעומדים כנגדו וזה החלי בעזה"י.
הנה הפר"ח הנ"ל בודאי חולק ע"ז דסובר דיש מעלה לדאורייתא נגד דרבנן. והנה הגאון רע"א זצ"ל בהגהותיו לאו"ח מוכח מדבריו ג"כ דלא סובר כהשג"א וסובר דיש מעלה לדאורייתא נגד דרבנן יעיין בהגהותיו בסי' ה' על המג"א שכתב בשם היש"ש אם אכל דבר שחייב לברך בורא נפשות ושכח לברך והשתין מים מחוייב לברך אשר יצר קודם משום שהיא תדיר, ועוד סניף משום אשר יצר אין לו שיעור וברכה אחרונה יש לה שיעור. [והנה על יסוד הסברא משום שהיא תדירה, יש לעיין ע"ז בהשג"א בסי' כ"א דהוכיח בראיו' ברורות שאין לפקפק ע"ז דתדיר של מצוי לא מקרי תדיר כלל אך מכ"מ יש לעשות כמהרש"ל משום סברתו השני' אף שרק סניף דוק] והגאון רע"א זצ"ל חקר היכא שמחויב לברך ברכת המזון דהוה דאורייתא וגם השתין מים איזה מהן קודמין דתלי' בהא דזבחים תדיר ומקודש ולפסק הרמב"ם איזה מהן שירצה מקדים והניח בצ"ע הרי רואין מזה להדיא דהנה להגאון רע"א זצ"ל אין פשוט אצלי מה שפשוט להשג"א, ולבי אומר לי דהנה לרע"א זצ"ל הי' פשוט אצלו דדאורייתא יש לו קדימה רק דהניח בצ"ע בשביל הסניף דכיון דהרמב"ם פסק דתדיר ומקודש איזה מהן שירצה יקדים ע"כ הניח בצ"ע, אפשר אשר יצר קודם בשביל הסניף ולפי דברינו לעיל דתדיר דאשר יצר לא נקרא תדיר משום דהוה רק מצוי בודאי לדעת רע"א שיש מעלה לדאוריי' נגד דרבנן בודאי ברכת המזון קודם ויש עוד מקום אחר להוכיח דמשם מבואר בהדיא דהגאון רע"א זצ"ל אינו סובר כהשג"א, הנה איתא בסי' תפ"ט באו"ח בענין ספירה אם מוצאי שבת וי"ט הדין דמברך ספירה קודם הבדלה משום דמאחרינן. יומא, וביו"ט ושבת מברכין אחר הקידוש משום דעילוי' יומא עדיף ואם איתא יו"ט אחרון במוצאי שבת הדין דמברכין ספירה קודם הבדלה משום דמאחרינן יומא עדיף והקשה הגאון רע"א זצ"ל וכן לשונו הנה מקור הדין הזה הוא בתרומת הדשן א"כ יש לומר שהוא סובר דהבדלה אינו דאורייתא אבל אנן דפסקינן הבדלה דאורייתא א"כ יש להבדיל קודם משום הבדלה הוה דאורייתא וספירה קיי"ל דהיא דרבנן בשלמא גבי מוצאי שבת דעלמא אין להקשות דהנה יש להוכיח דמאחרינן יומא עדיף מדאורייתא מהבדלה דעלמא דמברכין יין קידוש נר הבדלה זמן אף דקידוש יו"ט הוא דרבנן והבדלה הוה דאורייתא א"כ ראינו מזה דמאחרינן יומא עדיף מדאורייתא [וכתב שם בהג"ה דגם זה יש לסתור דלעולם דאורייתא עדיף ממאחרינן יומא אלא דהתם שאני דיש שתי מעלות נגד דהאורייתא מעלת המאחרינן ומעלת עילוי' יומא משם הכי עדיף מדאורייתא עד כאן כתב שם בהגה] אבל גבי אחרון של פסח במוצאי שבת יש שתי מעלות מעלת הדאורייתא ומעלת דמעלינן יומא מנלן לבעל השולחן ערוך דמדחזינין השתי המעלות מפני המעלה דמאחרינן יומא כך הקשה הגאון הנ"ל, א"כ רואין להדיא דר' עקיבא איגר זצ"ל סובר דיש דין קדימה לדאורייתא נגד דרבנן, והא דהניח בצ"ע בסי' ה' ע"כ מוכח כמו שכתבתי לעיל דאפשר אשר יצר קודם מפני הסבר' דהסניף דיש"ש דו"ק. הנה מלאתי החובה להראות שיש חולקים על השג"א, ולקמן יבואר עוד בזה.
אך קודם לענ"ד לתרץ קושית הגאון רע"א זצ"ל בסי' תפ"ט הנ"ל ראשית אתרץ מה שכתב שם בהג"ה דעל מוצאי שבת דעלמא אין לזה ג"כ ראי' ברורה דמיקנה"ז אין להביא ראי' ברורה משום דהתם יש שתי מעלות להדרבנן נגד הדאו' אחת היא עילוי יומא והשנית המעלה דמאחרינן יומא ומשום הכי עדיף מדאורייתא אבל מנלן דמעלת המאחרינן לבד עדיף מדאורייתא, לענ"ד להביא מקור ברור ע"ז וראיתי להעתיק מקודם הגמ' ברכות דף נ"א ע איתא שם פלוגתא דבית שמאי ובית הלל, בית שמאי סוברים דמברך על היום ואח"כ מברך על היין משום דיום יש לו שתי מעלות, אחת דהיום גורם ליין שיבא והשנית משום שכבר קידש היום ועדיין יין לא בא, ובית הלל סוברים להיפך דמברך קודם על היין ואח"כ על היום, משום דיין גורם לקידוש שתאמר, ואחד משום שיין תדיר, ואיתא שם בדף נ"ב ע"א לגבי הבדלה דמודים בית שמאי לבית הלל דמברך קודם על היין משום דמאחרינן יומא, ע"כ נעמוד היטב על תוכן פלוגתתם מבואר מגמ' דזבחים לגבי אם שחט התדיר קודם מוכח משם דהנה הטעם דיין גורם לקידוש שתאמר ויום גורם ליין שיבא הם סברות שוות [הובא בסי' ב' בשג"א] אלא בזה מחולקין, בית שמאי סוברים דמעלה שכבר קידש היום ועדיין יין לא בא הוא עדיף ממעלת התדיר, ובית הלל סברי להיפך, א"כ נחזי גבי הבדלה יש לה שתי מעלות אחת היא תדירה והשנית דמאחרינן יומא א"כ נוקמי מעלת הדאורייתא לגבי תדירא דאנן פסקינן דמקודש ותדיר שוה ונופל המעלות ונשאר רק השתי סברות מעלת דמאחרינן יומא ומעלת שכבר קידש היום ועדיין לא בא היין שהיא במקום מעלת תדיר לבית הלל, ועדיף זו המעלה דמאחרינן יומא ממעלה שכבר בא וכו' שהיא במקום מעלת התדיר לבית הלל, א"כ עדיף נמי ממעלת המקודש א"כ עדיף נמי ממעלת הדאורייתא, א"כ מוכח הדין הראשון דשו"ע בסי' תפ"ט ברור דבכל מוצאי שבת ספירה קודם להבדלה דחזינן מהגמ' דמעלת דמאחרינן יומא עדיף מדאורייתא.
אבל זאת עדין אנו לבאר הדין דחל יו"ט האחרון במוצאי ש"ק דפסק השו"ע ג"כ דספירה קודם בזה יש להקשות מנלן דמעלה דמאחרינן אמאי עדיף ביותר ממעלת דאורייתא וממעלת עילוי יומא דאפשר בצירוף שניהם עדיף ממעלה דמאחרינן יומא אבל גם זה יש מקום ברור מהגמ' הנ"ל מבית שמאי גבי הבדלה נחזי אנן דהנה זאת ספק גבי הגמרא תדיר ומקודש איזה מהן עדיף א"כ לסברת הגמ' דרצה לומר דמקודש עדיף מתדיר, א"כ דאורי' עדיף מתדיר א"כ יש צירוף סברא לגבי הבדלה אחד סבר' שכבר קידש היום ועדיין וכו' שנית מעלת הדאורייתא שעדיפא היא מתדיר א"כ נחזי כיון דהגמ' מסתפק איזה מהן עדיף תדיר ומקודש, א"כ להסבר' דמקודש עדיף שהוא עדיף מתדיר, א"כ נצרף שתי הסברות ביחד דהיינו מעלת הדאורייתא שהיא עדיף מתדיר, ומעלה שכבר קידש היום ועדיין יין לא בא שזו המעלה הוא במקום תדיר לבית הלל, בקיצור הכא ג"כ הדאורייתא יש לו צירוף מפני שאם נאמר דתדיר ומקודש מקודש קודם, א"כ המעלות שיש להדאורי' היינו הדאורייתא ושכבר קידש וכו' נחשב לשתי מעלות כיון דדאורייתא עדיף מתדיר א"כ אף שהדרבנן ג"כ יש לו שתי מעלות תדיר ומאחרינן יומא מכ"מ כיון דהמעלה שיש בדאורייתא עדיף מתדיר זה העדיפות קצת נצרף להסבר' שכבר קידש וכו' ולדחות המעלה דמאחרינן יומא דו"ק, אלא מוכח מזה דמכ"מ עדיף מעלת דמאחרינן יומא אפי' נגד מעלה לקצת צירוף ע"כ הכא נמי דהסבר' דעילוי יומא הוא רק צירוף עדיף מעלת מאחרינן יומא ממעלת הדאורייתא ומהצירוף דעילוי יומא, ועוד יש להביא ראי' מדברי בית הלל דסבר דמעלת התדיר עדיף ממעלת המוקדם ולא קא מצרפין מעלת דעילוי יומא אלא כיון דמעלת תדיר עדיף לבית הלל ממעלת מוקדם לא מצרפין מעלת עילוי יומא כמו כן הכא נמי כיון דמעלת דמאחרינן יומא עדיף יותר ממעלת הדאורייתא לא קא מצרפין לזאת המעלה דעילוי יומא גם מלשון הגמ' ברכות דמקשה שם הגמ' מאי דבר אחר ומתרץ שם דאם לא הוה חדא במקום תרתי והשתא הוה תרתי במקום תרתי א"כ אם נאמר דמעלת עילוי יומא הוה מעלה, עדיין קשה הא הוה תרתי במקום תלתא והגמ' לא הזכירה כלל וכלל זה המעלה ע"כ חזינן דמעלה זה מעלה קלישתא מאד, ומשום הכי לא הזכירה כלל הגמ' זה המעלה ואולי דלא קא מסתפינא, הייתי אומר דלא הוה מעלה כלל עילוי יומא כיון דחזינן דהגמ' בברכות לא הזכירה זה המעלה וגם מהגמ' פסחים שציין הגר"א זצ"ל לענין כיבוד היום וקידש דקידוש הלילה קודמין שהקשה שם הגמ' להניח למחר ונקיים תרוייהו. ומתרץ שם הגמ' שחביבה מצוה בשעתה, והקשה שם הגמ' אמאי לא אמרינן גבי הבדלה חביבה מצוה בשעתה ומתרץ שם הגמ' דלא דמי' דהכא כל כמה דמעלינן יומא עדיף אבל התם כל מה דמאחרינן עדיף. הנה יש לומר דהעיקר הסברא כדאמור מקודם דחביבה מצוה בשעתה אלא דהגמ' מחלק דהתם גבי הבדלה לא שייך חביבה מצוה בשעתו דהיפך הוא דאחרינין עדיף אבל גבי קידוש שייך חביבה מצוה בשעתה אבל מנלן לומר דמעלה הוא עילוי' יומא ע"כ יש להקשות על השו"ע לגבי קידוש דקידוש עדיף מספירה משום עילוי' מנלן דהוה מעלה אבל אין זה קושי' כ"כ אבל זאת בודאי להקשות כמו שמקשה הגאון רע"א זצ"ל אין להקשות כלל דוק בכ"ז כי רבות נכבדות מדובר בזה ועוד ראי' מהרשב"ם בפסחים [יעיין קצת מזה בביאור הגר"א זצ"ל ועיין בט"ז ויעיין ע"ז בחק יעקב על סברתי שכתב' לקמן וקצרתי דעילוי יומא לא לא הוה מעלה כלל דוק בביאור הגר"א זצ"ל ובפרט שיו"ט ראשון הוא דאוריי' ויו"ט שני הוא דרבנן ולדברי השג"א הנ"ל דדאורייתא אין קדימה לדרבנן אין אנו צריכין לכל האריכות הנ"ל ויש קצת ראיה מזה להשג"א. ועתה לראי' השג"א שם דטעמי' דבית הלל משום שיין גורם לקידוש שתאמר ושנית משום תדירא ומקשה הגמ' שם למה צריך להטעם האחר ומתרץ שם דאי לאו האי טעמא הוה חדא במקום תרתי והקשה השג"א הנ"ל הא אכתי קשה דהוה תרתי במקום תלת אלא מוכח מזה דלא הוה מעלה דאוריי' נגד דרבנן וכן מצאתי שהקשה הפנ"י ג"כ הא קידוש הוה דאורייתא וברכות היין הוה, דרבנן ותירץ הפנ"י דמיירי שהתפלל והוה קידוש נמי דרבנן והנה הפנ"י סובר בפשיטות דדאורייתא יש לו קדימה נגד דרבנן דלא כהשג"א אבל השג"א הוכיח מזה דדאורייתא אין לו שום מעלת קדימה נגד דרבנן מפני שממאן השג"א בתירוץ של הפנ"י דמיירי בהתפלל מפני שהגמ' קאמר בפשיטות ולא הזכיר שהתפלל ועוד יהי' קשי' להשיטות הסוברים דקידוש על היין הוה דאורייתא דוקא על היין ובאמת הפנ"י הוכיח מזה דלא כשיטתם אבל להשג"א דסובר דאין קדימה לדאורייתא נגד דרבנן ניחא כ"ז ומה שפלפל שם הפנ"י בדרכים אחרים כתב הוא בעצמו שדוחק הוא ועל דרך אחד יש לי דברים דהנה הוא הקשה אמאי הוה ברכות הנהנין דרבנן כיון דהגמ' מסיק בברכות בפרק כיצד מברכין דסברא הוא וסברא נקרא דאורי' ע"ז יש לי הרהורי דברים יעיין לעיל בסימן כ"ה ולא רוצה אני להכפיל הדברים ששם הארכתי לסתור דבריו דלא דמי לכל סברה שבש"ס נחזור לענינינו דמוכח מזה הגמ' כהשג"א ומכש"כ לשיטת הסוברים דקידוש על היין הוה דאורייתא והנה ראיתי בזכר יהוסף זצ"ל הגאב"ד דק"ק שאוול סותר הוא ראיות השג"א דהנה הוא הקשה דלכאורה קשה על סברת הגמ' שיין גורם לקידוש שתאמר דלשיטת הסוברים ואנן קיי"ל כן דקידוש על היין הוא מדרבנן ומדאורייתא מחויב לומר קידוש אפי' בלא יין א"כ מאי היין גורם לקידוש שתאמר כיון דלא התפלל עדיין א"כ בל"ה מחויב לומר קידוש ע"כ מוכח דהג"מ מיירי דהתפלל א"כ ניחא שהיין גורם לקידוש שתאמר א"כ הקידוש אז אלא דמדרבנן א"כ נופל לפי"ז ראית השג"א כן העלה הגאון הנ"ל ואני אומר שכבודו במקומו מונח דלשיטת הסוברים דקידוש על היין הוה דאורייתא הראי' במקומה עומדת א"כ נחזי דלדבריו נולד לנו פלוגתא חדשה בין הפוסקי' ראשונים דהנה לשיטת הסוברי' דקידוש על היין הוה דאורייתא מוכח מהכא דאין קדימה לדאורייתא נגד דרבנן ולשיטת הסוברים דקידוש על היין הוה דרבנן לא די דלפי דבריו לא מוכח כהשג"א אלא להיפך מוכח כיון דטעם הגמ' אינו אלא בהתפלל א"כ מאי מקשה הגמ' מאי דבר אחר דהנה צריך וצריך ללא התפלל אלא מוכרחין אנו לומר דלא כהשג"א, ובאמת מיירי בהתפלל דבלא התפלל הדאורייתא קודם, א"כ נולד לפי"ז פלוגתא חדשה ועוד תצא מזה פלוגתא חדשה דלשיטת הסוברים דקידוש על היין הוה דאורייתא מברך לעולם על היין קודם, ולשיטת הסוברים דקידוש על היין אין אלא מדרבנן אינו מברך על היין קודם אלא דוקא בהתפלל קודם וזה לא הי' שתקו כל הראשונים מלבאר זאת.
ע"כ אני עיינתי אחרי יסוד דבריו, ולענ"ד אין זה מוכרח דמה שהקשה אם לא התפלל קודם מאי שייך הסברא דיין גורם לקידוש שתאמר, ואני אומר דשייך ושייך דהנה זאת דמדאורייתא יוצא לפי שיטתם באם הזכיר מעין היום כגון אתה קדשת בתפלה אפי' אינו אומר בלשון ברכה דזאת תיקנו חכמים הברכה [ולשיטת הסוברים דקידוש דוקא על היין הוה מדאורייתא יוצא מדאורייתא איזה ענין שיאמר על היין מהיום] וקודם שתיקנו חכמים זה הברכה אין אדם הוה רשאי לומר בלשון ברכה אלא שבאו חכמים ותקנו זאת הברכה א"כ הם אמרו והם אמרו, הם אמרו דמקדש בברכה, והם אמרו דאינו רשאי לברך זאת הברכה אלא דוקא על היין ואם אומר שלא על היין הוה ברכה לבטלה, ואפשר לדון שאינו יוצא בזה החיוב דאורייתא יעיין בזה במג"א סי' ר"ט שכתב שם כיון דברכתו לבטלה אינו יוצא השומעין, וגם יש לעיין בסי' רט"ו במג"א שם נחזור לענינינו דזה פשוט הוא דזאת הברכה אין רשאי לומר אלא דוקא על היין, א"כ ניחא הגמ' בפשיטות. דיין גורם לקידוש שתאמר היינו זאת הברכה ובזה הברכה אנו עסוקין אם יש להקדים ברכת הקידוש או ברכת היין, ולגבי זו הברכה הגורם הוא היין א"כ הראי' של השג"א במקומה עומדת אף דהפנ"י רוצה בתירוצו לומר דמיירי שכבר התפלל ולפי דברי הנכתב לעיל יש לסתור דבריו של הפנ"י דהוא כתב רק לשיטת הסוברים דקידוש היין אין אלא מדרבנן ניחא דמיירי שכבר התפלל, ולשיטת הסוברים דקידוש על היין הוה דאורייתא אינו ניחא ולפי דברי דלעיל גם לזה השיטות יש לאוקמי דהוזכר על היין איזה ענין מהיום א"כ זו הברכה דקידוש אין אלא מדרבנן אבל כבר אמרתי דהשג"א מיאן בזה מפני שהגמ' סתמה והפוסקים סתמו מזה ומשמע דככל האופנים ברכת היין קודם, ע"כ מוכח מזה כהשג"א דאין לדאורייתא דין קדימה [ועיין לעיל בסי' מ"ט שהזכרתי מזה התשובה יעיין שם] א"כ הדין גבי אשר יצר וברכת המזון, ברכת אשר יצר קודם מפני הסניף דוק. ויש לפלפל בזה בהגמ' ברכות דף ט"ו ע"ב דהנה איתא שם דרב קרא ק״ש והדר מנח תפילין ומקשה מהבריית' ותירץ שם דהוא סובר כר' יהושע בן קרחה ומקשה הגמ' שם שני קושיות קושי' השני' מסתברת כר' וכו' דהנה חדא זימנא הוה מתני ומנח תפילין והדר קרא ק"ש ומתרץ הגמ' דילמא בלא מטא זמן ק"ש וקאמר שם הגמרא מכל מקום קשי', הנה לכאורה משמע דקושית הגמ' הוא מתפילין וק"ש א"כ קשה לשיטת רבינו יונה דסובר אפילו למ"ד ק"ש דרבנן היינו מה שאנו חייבין לקרא פרשה זו הוה מדרבנן ומדאורייתא יכול לקרא כל פרשה שירצה כמבואר בשג"א בסי' א' א"כ מאי מקשה הגמ' מי סבר ומשמע דקושית הגמ' הוא מתפילין כיון דהכא מיירי דמתני קודם א"כ הוה לרב רק ק"ש דרבנן ע"כ מנח תפילין קודם והא בפעם אחד קרא ק"ש והדר מנח תפילין הוא משום דלא מתני קודם ע"כ הוה ק"ש דרבנן אף שרב סבר בנדרים דף ח' ע"א דק"ש אין אלא מדרבנן אף לשיטת רבינו י"ל דהיכי דלא תני סובר גם רב דהוי דאוריי' כדלעיל אלא מדלא תירץ הגמ' כן מוכח כהשג"א דאין דאורייתא קדימה לדרבנן, אבל באמת כי דייקת ברש"י ז"ל דרש"י לומד דהקושי' קאי מהא דמתני מקודם ק"ש ותמהו כולם על רש"י ז"ל אמאי עקם לנו את הדרך, ועוד קשי' על הגמ' דהוה להקשות מרב על רב, אך בשביל זה הקושי' מה שלא הקשה הגמ' רב אדרב משו"ה הוכיח רש"י דאין הקושיא מתפילין דזאת יש לתרץ דרב סובר ק"ש דרבנן וכשיטת ר"י ע"כ מתפילין אק"ש אין קשיא והקושיא היא ממתני' אק"ש א"כ מוכח מרש"י דלא כשג"א דיש דין קדימה לדאורייתא נגד דרבנן ומכל מקום קשי' קאי על הקושי' הראשונה אבל מכל מקום מוכח מכאן כהשג"א דאל"כ לא קשה קושי' הראשונה כלל [דברי האחרונים לענ"ד דיש לדחות ע"כ יש להשאר דברי שתרצתי דברי רש"י דהנה הקושי' הראשונה הוא מהברייתא והתירוץ דסובר כר' יהושע בן קרחה מקשה הגמ' אימור דאמרת קבלת מלכות שמים וכו' קריאה לקריאה וכו' זו הקושי' אין לתרץ דהברייתא איירי שונה פרשה אחת והוה דרבנן ע"כ תפילין קודם הא סתמא קתני הברייתא ומשמע דאיירי בכל האופנים ע"כ דברי האחרונים יש לדחות ע"כ לפי"ז יוצא דברי רש"י ז"ל כנוגה וראי' מזה דלא כהשג"א וכל התשובה זו כתבתי בימי טל ילדותי] ולדברי רש"י ז"ל יעיין במהרש"א שם ובצל"ח שם ובפנ"י ובזכר יהוסף.