כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א· רבי שלמה נתן קוטלר
סימן נז
אעתיק פה מה שכתב אלי הרב הגאון ר' ז ע ל י ג ת ר ש י ש נ"י שהי' הגאב"ד דקורטעוויאן, ומה שהערתי על דבריו
כן לשונו בט"ז בסי' קב"ד ססק"ה כתב ובתו' סוף ר"ה יש עוד חילוק דבשמוע מש"ץ לכ"ע יצא אלא כו', זה תמוה דהתו' כתבו כלפי מה שאמר לא פטר ר"ג אלא עם שבשדות עז"כ דהיינו בלא שמיעה אבל בשומע מש"ץ אפי' דעיר פטר אבל לרבנן בודאי דבכה"ג נמי לא פטר ש"ץ דהא קאמרי לר"ג לדבריך למה צבור מתפללין, ונתקשיתי עוד דאותו ענין בדברי הרא"ש שכתב מכאן פסקו בה"ג דיחיד שלא הזכיר ר"ח ואע"ג דאמר לקמן דלא פטר ר"ג אלא עם שבשדות כו' אבל דבעיר לא, היינו היכא שלא התפלל כלל כו' וצ"ע, כיון דמפרש דעם שבשדות פטור גם בשאינן באים לשמוע א"כ בכה"ג הנך דבעיר דלא פטרו דוקא בשאינן שומעין, וכ"כ לקמן אבל דבעיר עד דאתו ושמעו כו' וא"כ למה הוצרך לחלק בין לא התפלל כלל להתפלל ושכח הא בל"ה לק"מ דהא מכוין ושמע ובכה"ג גם דעיר פטירי והתו' לא הוצרכו לחילוק זה אלא לפי מה שפירש דעה שבשדות דוק בשומעין ממילא דהנך דעיר גם בשומעין לא יצאו וצ"ע, כן כתבתי בגליון הרא"ש הנדפס בלא קרבן נתנאל שוב עיינתי בוקנ' שם אות נ"ז כתב ליישב דברי הרא"ש דהיינו דוקא בראה"ש ויוהכ"פ אבל דכולי שתא לא ואין זה מעלה ארוכה דהא ודאי לדברי ר"ג גם בכולי שתא ש"ץ מוציא לשומע אפי' הוא בקי וכדאמרי לר"ג ודבריך למה צבור מתפללים וכמו שהביא הרא"ש לקמן דברי הרמב"ן גם אם ירד הרא"ש לחלק כאן בין ר"ה לכולי שתא הכי הול"ל ואע"ג דאמרינן לקמן דלית הילכתא כר"ג אלא בברכות של ר"ה ויוה"כ וכמו מהקשה הב"י באמת הובא בט"ז הנ"ל, וכעת עלה בלבי ליישב דברי הרא"ש עפ"י מה שהקשה בט"ז הנ"ל וז"ל וקשה דהא ר"ג לא פטר אלא עם שבשדות באניסי וממילא רבנן דפליגו ס"ל אפי' וכו' וי"ל דבשכח כו' וזה ג"כ כוונת הרא"ש בקושי' ותירוצו אבל אין סגנון לשון הרא"ש מורה ע"ז גם כי דברי הרא"ש לקוחים מדברי התו' והתוספות לא כיונו ודאי לזה ומדבריהם נראה כהמרדכי שהביא הט"ז שקלי וטרי רק אליבא דר"ג דהלכתא כוותי' בכל השנה לשיטתם כהנ"ל ושם בקונ' אות הנ"ל כתב עוד, והרמב"ם ס"ל אם שמע וכו' אפי' דעיר והא דמחלק כו' עי' כ"מ עכ"ל אין הבנה לדבריו בזה וכמדומני שלא ירד לסוף דעת הכ"מ בזה דהוה לי' למנקט מרגניתא המבואר בדברי הכ"מ דלהרמב"ם עם שבשדות אינם יוצאים בר"ה ויוה"כ עד דאתו ושמעו מש"ץ גם לר"ג, והנה הלח"מ הניח בצ"ע שם ולולא דמסתפינא אמינא שלא כדברי הכ"מ דכיון שהרי"ף כתב דעם שבשדות יוצאין למה יחלוק הרמב"ם עליו ואני אומר דלכך לא הביא זה משום דפשוט הוא כיון דאניסי וכמו שמצינו בב"כ למי מברכין לאחיהם שבשדות ובגמ' לא הובא זה אלא להודיענו דעיר לא ואע"ג דרבנן פליגו היינו משום דס"ל דאין בקי יוצא בברכת חברו וק"ל ואולי נאמר דהרמב"ם סמך על הירושלמי דקאמר לאחיהם שבצפון ודרום וכמי שהובא בכ"מ שם אבל גם זה דוחק אם נאמר דהירושלמי פליג באמת לומר שהרמב"ם יסמוך על הירושלמי נגד הבבלי דו"ק עכ"ל
לענ"ד ליישב דברי הט"ז ממה שעמד הנ"ל על דבריו יעיין בראש הסימן אף שאין סגנון לשונו משמע לכאורה כן הנה הא דהוציא מתו' אין כונתו שתו' כתב כן לרבנן אלא כיון שתו' קאמרי דמיירי שלא שמע ובזה מחלק בין עם שבשדות לעיר א"כ הא דרבנן פליגו אפי' באניסי דוקא בשלא שמעו אבל בתרי למעליותא גם רבנן לא פליגו וכונת הט"ז שמתו' זה יוצא לנו אפשרות לזה דבאניסי ששמעו לא פליגו רבנן ואין צריכין לחדש דשכח עדיף מאנוס כיון דעם שבשדות מיירי בלא שמעו ע"כ פציגו רבנן בחדא למעליותא היינו באניסי ולא שמעו, או שמעו ולא אניסי אבל בתרתי למעליותא היינו אניסי ושמעו בזה לא פליג רבנן [אבל במקום אחר הוכחתי דגם בתרתי למעליותא פליגו רבנן] ובדברי הרא"ש אני מסכים לפרש בדברי הרא"ש הא דבשמעו יצא דוקא בראש השנה אבל בכולי שתא לא כפירוש הנ"ל ומה שכתב הרא"ש בזה הלשון ואע"ג דוקא עם שבשדות וכו' ולא כתב ואע"ג דוקא בראש השנה הלכתא כוותי' הוא מפני שלא רצה לשנות הרא"ש לשון התו' והם הלכו לדבדי ר"ג שייך לשונם כן והרא"ש הולך לדידן בכל שתא דלית הלכתא כר"ג אף בשמעו לא יצאו ואף באניסי ובזה יש ליישב גם דברי קרבן נתנאל דהיינו לדידן בכולי שתא אין הלכה כר"ג ומזה הפירוש יוצא ראי' דלרבנן אפי' בתרתי למעליותא ג"כ פליגו דו"ק ויש לפרש באופן אחר דברי הרא"ש דהנה אפרש ביותר עפ"י דברי הנ"ל דזה לא הוצרך הרא"ש להזכיר דאין הלכה כר"ג בכל שתא דסמך על המעיין ועוד דלא רצה לשנות לשון התוס' אך א"כ למה הוזכר כלל דברי זה דבעיר שאני כיון דמזה אין קשיא כלל אך זה הוצרך אפשר אניסי שאני וזה שלא הזכיר נקרא אניסי ע"כ הביא לשון הגמ' דר"ג דוקא באניסי וממילא נדידן אפי' באניסי נמי לא ואפי' איכא תרתי למעליותא ומכ"מ סובר הרא"ש דפליגו רבנן ע"ז מפני שכאן שעל כל חד וחד מעלה פליגו רבנן פליגו נמי על תרתי מעליותא דוק כן אני מסכים לפרש בהרא"ש ועוד יש אופן אחר לפרש בהרא"ש שלא יהי' מוכח מדבריו לחדש דבתרתי למעליותא פליגו ג"כ רבנן דיש לומר דכן כונתו דזה לא נקרא אניסי מה שהתפלל פעם אחת והא דמקשה הוא מפני שסמך על הגמ' דאין הלכתא כר"ג בכולי שתא והא דהזכיר כלל דברי החולק בין עם שבשדות לבני העיר דניצרך לזה הגמ' דלולי הגמ' היינו אומרים דכיון דלר"ג אפי' בלא שמעו יוצא ע"כ לדידן לכל הפחות בשמעו ע"כ אף דאין הלכתא כוותי' בכל השנה הוא דוקא בלא שמעו אבל בשמע הלכה כוותי' [אף דמוכח מהגמ' דרבנן פליגו אף בשמעו מדמקשה לדבריך וכו' כהנ"ל בריש הסימן] ע"כ מביא דגם ר"ג בלא אניסי לא פליג והנה אף שהוא פליג בלא אניסי מכ"מ לדידן אין הלכה כוותי' בזה וזה סמך על הגמ' ולא רצה לשנות לשון התו' ולפי"ז אין ראי' דבתרתי למעליותא ג"כ פליגו רבנן דו"ק בזה ובשאר דבריו לא עיינתי עוד בזה וגם בזה הסימן ימצא דברים מחודשים וגם מה לדידן בכולי שתא היכא דהוה תרתי למעליותא אניסי ושמעי אם יוצא או לא דוק, ולענ"ד פירושי האחרון בהרא"ש מסתבר ביותר וזה דבר מחודד.