אור ברסלב

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א· רבי שלמה נתן קוטלר

סימן מז

סימן מו

איתא בשולחן ערוך או"ח סי' ר"ח אם בירך על היין בורא פרי העץ אינו יוצא והקשה שם הגרע"א זצ"ל אמאי לא יצא הא יין פרי הוא ופרי של העץ הוא אף שאינו מברר בברכתו מאיזה פרי הוא מכל מקום לא גרע משהכל כך הקשה הגאון הנ"ל והגאון אבן העזר הקשה ע"ז הדין הנ"ל ג"כ דהנה יסד דינם של השו"ע הוא מהתו' דף י"ב ע"א ד"ה נקיט דקאמר שם התו' דהגמרא מיירי שבטעות בירך אבל אם יודע בודאי שיין הוא ופומיא כשלי' וקאמר בורא פרי העץ יכול לחזור תוך כדי דיבור מזה התו' יסוד דינם, והנה הגאון אבן העזר מרבה להקשות עליהם והביא ראי' דלא כדבריהם מגמרא פ' כיצד מברכין ל"ה ע"ב דפריך שם הגמ' מ"ש יין דמברך בורא פרי הגפן אלימא משום דאישתני לעילויא אישתני לברכה והרי שמן דאישתני לעילוי' ומברכין בורא פרי העץ ומשני הגמ' התם משום דלא אעשר דהיכי נברך נברך בורא פרי זית פרי גופא זית איקרי פירוש רש"י והוה לי' בורא פרי הפרי שהפרי קרוי זית ואין זו בריאת שמים וכו' אבל גבי גפן הגפן הוא העץ והענבים הם פרי הגפן עכ"ל רש"י ז"ל ופריך הגמ' לברך בורא פרי העץ זית ומשני חמרא סעיד עי"ש מבואר זולת הסברא דחמרא מיסעד סעיד הי' מברכין כמו על השמן בורא פרי העץ וכי משום דחמרא מיסעד סעיד וקבע ברכה לעצמו מכ"מ בדיעבד מי לקח מאתו את הברכה דבורא פרי העץ שלא יקרא ברכתה הראוי' לה דלא גרי' משהכל ותו דהא דלמאי דמשני מעיקרא התם התם משום דלא אפשר לברך ב"פ הזית כו' לפי תירוץ זה ע"כ אי בירך על היין בורא פרי העץ ודאי יצא כמו על השמן כיון שכן הוא לפי תירוץ זה והגמ' לא חזר מזה אח"כ תו דהא דגם גפן היינו העץ גפן כמ"ש רש"י הנ"ל ולמה לא שייך לברך עלה בורא פרי העץ סתם דלא גרי' משהכל הנ"ל דמה"ט קיימ"ל סי' זה סעי' י"ב אם בירך על הענבים בורא פרי הגפן יוצא תו קשה מס"פ שלשה שאכלו דף נ' ע"ב סבר רא' יין עד שלא שנתן לתוכו מים מברך עליו בורא פרי העץ וע"כ לא פליגו רבנן עליו אלא לכתחלה דס"ל דמברכין ע"ז בורא פרי הגפן אבל בדיעבד לא פליגו דשייך ביין בורא פרי העץ ולדברי ר"י הלוי המובא בשו"ע הנ"ל הו"ל לברך על יין חי שהכל ותו דכן משמע לשון המשנה שם וז"ל על פירות האילן אומרים בורא פרי העץ חוץ מיין דמברכין בורא פרי הגפן כו' בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא משמע דגם יין נכלל בכלל פירות האילן שאמרו דאם בירך עליהם בורא האדמה יצאו כמו שנכלל שמן בכללו ה"ה יין אלא הוציא יין רק לענין לכתחלה ומה שהוציא הר"י הלוי ראי' לדינו מתו' דף י"ב ז"ל תו' שם מיהו אומר הר"מ אם הי' יודע בבירור שטעה בדיבורו שאמר בורא פרי העץ תחת בורא פרי הגפן דבתוך כדי דיבור יכול לחזור בו, וכן ביו"ט בחתימה של יו"ט אם טעה בין מקדש ישראל והזמנים ואמר מקדש השבת וחזר תוך כדי דיבור יצא אחר שהוא יודע שיו"ט עכ"ל תו' וכתב הגאון הנ"ל אף אני אבוא אחר דבריהם לדקדק מתו' איפכא דקשה למה גבי יין נקטו לשון יכול לחזור בו וגבי יו"ט נקטו לשון יצא דמשמע מלשון שכתבו גבי יין דאינו נ"מ אלא לענין לכתחלה לגבי יו"ט לענין דיעבד דבל"ה יוצא בבורא פרי העץ דלא כהר"י הלוי אלא דהתו' העלה בזה ענין אחר דהנה אם יודע שהוא יין אלא דפומא אכשלי' אם חוזר תוך כדי דיבור ואומר בורא פרי הגפן מחשב כמו שהי' אומר מעיקר' בורא פרי הגפן דאדם יכול לעקור דיבורו תוך כדי דיבור וכונתו בתחלת הברכה הי' טוב כיון שהוא יודע שהוא יין אלא דהסיום לא הוה כדין ובחזרה מתקן הסיום נמי א"כ אף דיוצא בבורא פרי העץ וא"כ הוה לא לצורך חזרתו מכ"מ אין הוה הפסק בין הברכה לשתיה כיון דבזאת מתקן הברכה הראוי' לה לא הוה הפסק ויכול לחזור לכך דייקא התו' דיכול לחזור אבל אם אינו יודע שהוא יין הוה הפתיחה שלא כדין אלא בחזרה מתקן הסיום הברכה אף דאדם יכול לתקן דבריו תוך כדי דיבור והוה כמו שאמר מעיקרא כך מכ"מ תליא בהא דגמ' אם הפתיחה שלא כדין אם מהני הסיום א"כ כיון דהוה ספק אם יתקן בזה ובבורא פרי העץ יוצא א"כ אינו יכול לחזור דהיה הפסק בין הברכה להשתי' לכך נקט התוס' דיכול לחזור דאין נ"מ רק לענין לכתחל' אבל לא לענין דיעבד כך העלה הגאון הנ"ל ולענ"ד ראיותיו טובים הם [ועוד ראי' הביא דהביא בשם פוסק אחד דאם אמר בורא בורא פרי האדמה על לחם יוצא א"כ מכש"כ אם אמר בורא פרי העץ על יין דיוצא] אבל מה שהעלה על התוס' אומר אני דראי' הר"י הלוי מתו' במקומה עומדת דאי אמרת דיוצא בבורא פרי העץ אמאי אינו יכול לחזור תוך כדי דיבור אף היכא שאינו יודע שהוא יין מכ"מ לא הוה הפסק דזאת אינו תלי' בהאי בעי' דגמרא דזאת תלי' בפשיעותא דגמרא היכא דסבר דשכר הוא כיון דיוצא בשהכל הוה הפתיחה נמי כדין א"כ הכא נמי כיון דיוצא בברא פרי העץ מקרי פתיחה כדין ובחזרא מתקן נמי הסיום א"כ אמאי אינו יכול לחזור כיון דמתקן בזה לא הוה הפסק א"כ מ"ש מיודע שהוא יין כיון דמתקן לא הוה הפסק א"כ באינו יודע נמי כיון דמתקן לא הוה הפסק אלא ע"כ מוכח דתו' סוברים שאינו יוצא בברכת בורא פרי העץ על יין ותו' לא דייקא בלישנם כן נראה לענ"ד מכ"מ ראיות' טובים הם וגם הגאון רע"א זצ"ל הביא בשם תשובה אחד דיוצא א"כ הוה עכ"פ ספק ברכות וספק ברכות להקל אלא אם יש ספק אחד לזה היינו אם ספק אם הוה יין או שלא נחשב ליין דמספק מברך שהכל ובדעבד יוצא בברכת בברכת פרי הגפן באופן כזאת אם בירך בורא פרי העץ יש לצדד לומר דהוה ס"ס שמא הוא יצא מברכת פרי הגפן שכבר לא הוה יין דאף בבורא פרי הגפן אינו יוצא ואפילו אם נחשב ליין שמא בברא פרי העץ אינו יוצא וספק אחד מוסיף מחברו וכבר הוכחתי דאפילו ספק דפלוגתא אחד מוסיף על חבירו הוה ס"ס וזה הוכחתי דמתו' מוכח כהר"י הלוי והמג"א נמי סובר כהר"י הלוי א"כ הוה עכ"פ ספק ומצטרפין לס"ס כך נראה לכאורה ולעיל בסי' כ"ה העליתי בעזהשי"ת דעפ"י ס"ס לחיוב מברכין דוק שם [וגם יש לפלפל בדבריו אם מהני באופן כזה תוך כדי דיבור כיון דהדיבור הראשון הי' טוב אף שלא הי' במתכוין דהעיקר סברא דמהני תוך כדי דיבור דאמרי' דהדיבור הראשון הי' בטעות ולפי"ז מהני הדיבור מהני אבל הכא כיון דהדיבור הראשון היתה בטעות בל"ה כמו שכתבו התו' דטעי בדיבורא ומכל מקום מהני הדיבור ומאי תפעל יותר החזרה כיון דהחזרה אינה אלא לגלות שהי' בטעות ובטעות נמי מהני הדיבור הראשון [אלא דיש לעיין עפ"י הטעמים שכתבו דתוך כדי דיבור מטעם גזירת הכתוב הוא] יעיין במג"א סי' ר"ט בסוף הסימן דמשמע מדבריו דוקא דבהפתיחה היתה כונתו לברכה אחרת וסוף הברכה נמי הי' בטעות דהיינו שמתכוין לבורא בשמים וטעה בדיבורו ואמר בורא מאורי האש דזאת הדיבור ודאי לבטלה ומשום הכי יכול לחזור תוך כדי דיבור כיון דמה שאמר מעיקרא בורא מאורי האש לא יצא ומשום הכי יכול לחזור ולאמר בורא מיני בשמים אבל אם כונתו הי' לבורא מאורי האש אינו יכול לעקור דיבורו משמע מדבריו כיון דהדיבור הראשון חל אינו יכול לעקר דברו [וגם על מג"א יש לעיין עפ"י הטעמים שנאמרו ונשנו בתוך כדי דיבור אם מטעם גזירת הכתוב אם מטעם האחר הנ"ל דו"ק אך יש לומר כיון דהוציא מזה הכלל מגדף ה"ה ברכה נמי] לפי"ז אם כדברי הגאון אבן העזר דיוצא בבורא פרי העץ על היין וחל הדיבור הראשון אין תקנה לתקן ואסור לדבריו להפסיק בין ברכה לשתי' כיון דלא מתקן בזה מאומה דו"ק. סימן מ"ח

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה