אור ברסלב

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א· רבי שלמה נתן קוטלר

סימן מו

סימן מה

באורח חיים סי' ר"ד בהאבן העזר שם שכתב על הט"ז דהט"ז כתב בשרביט הקטניות שקירין ערבי שוטין אותן שנזרעים שדות שלימות מברך עליהם בעודן לחין שהכל אפי' על הקטניות משום דלא נטעי אינשי אדעתא דהכי כתב עליו הגאון הנ"ל דאשתמיט מיני' תשובת הרשב"א סי' תכ"ח כל שזרעי אדעתא למיכלהו בברכתן הראוי להם אף שלא הגיע עדין זמנם כמו בוסר או בשאר אילנות משיוציאו מברך ברכתן הראוי ושאני שקדים דלא נטעי אינשי כ"א לאכול בקטנתן הקליפות דא' הקליפות הן עיקר ע"ש בת' וכן פלפלין דתשובת הרשב"א הובא בב"י בסי' ר"ב היינו דלא נטעי להו אדעתא למיכל בברכתן אלא ע"י תערובות ואז בטלין הן לשאר מאכלין אבל בנ"ד דנטעי אדעתא למיכל אותן בברכתן מה בכך שלא הגיע זמנו שעדין לחים הן עכ"פ לא הפסידו ברכתן מש"ה זה פשוט ותו דלאו בדעתו הדבר תלוי אלא כל דעבדי אינשי לנטוע אדעתא דהכי מברך ברכתן הראוי' ותדע דהרי ענבים וזיתים במקום שזרעין שדות שלימות כדי לעשות מהם יין ושמן אפי"ה מברכין כשאוכלין בעין בפ"ה [על הקושי' האחרונה יש לי הרהורי דברים] עכ"ל האבן העזר ולענ"ד בודאי צריכין לפסוק כאבן העזר מטעם ראיתו מהרשב"א ובפרט לשיטת המג"א בסי' ר"ו בס"ק א' כתב בזה הלשון נראה לי דאותן הגדלים על האילן דלכתחלה הדין דמברכין בורא פרי האדמה משום דלא נגמר פרי או משום דלא נטעי אדעתא דהכי דבדיעבד יוצא אם מברך ע"ז בורא פרי העץ והנה אף שהגאון אבן העזר הקשה עליו מהרא"ש גבי' קפריסין. ועוד מהרא"ש גבי פחות מפול [מכ"מ נוכל לשפוט היכא שנגמר הפרי אלא דאינשי לא נטעי אדעתא דהכי כמו שכתב הרשב"א הנ"ל גבי פלפלין מכ"מ בדיעבד יוצא אם בירך בורא פרי העץ דיש חילוק גדול בין היכא שלא נגמר הפרי להיכא שלא נטעי אדעתא דהכי והפרי נגמר א"כ לפי"ז כיון דנגמר הפרי אלא שלא נטעי אדעתא דהכי דבזה גם האבן העזר מודה להמג"א דיוצא בדיעבד אם בירך ברכתן המבוררת ודאי אין חשש לציית להגאון האבן העזר הנ"ל ולברך בורא פרי העץ על קטניות בעודן לחין אפי' היכא שזורעין שדות שלימות כיון דבדיעבד אין חשש ע"כ יכולין לסמוך גם לכתחלה על הגאון הנ"ל, והנה עתה אבוא לענין שחקר הגאון אם על השרביטין מברך בורא פרי האדמה אם לא והעלה הגאון הנ"ל דתליא בפלוגתא לענין כפריסין והעלה שם היכא נוהגין ולענ"ד אומר אני דלא דמיא להאי פלוגתא שבזה כולי עלמא מודין דמברכין על השרביטין בורא פרי האדמה דלא גרי' השרביטין מעשבים שמוציאה האדמה מעצמה בלא זריעת אדם דמברכין עליהם בורא פרי האדמה ולא דמיא לשחת שלא נגמר שליש דלא נגמר שאני אבל אם נגמר כל מה שמוציאה האדמה מברכין בורא פרי האדמה אפילו היכא שמוציאה מעצמה א"כ הא דלא נטעי אדעתא דהכי דלא גרי' ממה שהוציאה מעצמה ע"כ לענין ברכת בורא פרי העץ שאני התם בעינן דעת האדם לזה אבל מעצמו לא, אבל בברכת בורא פרי האדמה לזה לא בעינן פעולת האדם, אלא מכ"מ יש לדון בזה כיון דכל הוכחה שלי הוא דלא גרי' מעשבים שהוציא האדמה מאליהן א"כ כיון דהתם מבואר לענין עשבים דדוקא בחשובים מברכין בורא פרי האדמה אבל בעשבים שאינם חשובים מברכין שהכל כיון דאינם חשובים וגם לא נטעי אינשי זאת א"כ בשרביטין נמי אם חשובין בודאי מברכין בורא פרי האדמה דלא גרי' מעשבים שיצאו מאליהן, אבל היכא שאינם חשובים בזה תלי' בפלוגתא שהביא הגאון אבן העזר הנ"ל כיון דלא גרי' מעשבים שיצאו מאיליהם נופל באינם חשובים מכ"מ נראה לענ"ד דאף באינם חשובים מכ"מ יש לברך בורא פרי האדמה עפ"י ס"ס דהנה המג"א כתב בסי' ר"ד סק"י בשם האר"י דהוא סובר דעל כל עשבי דדברא אפי' על האינם חשובים מברכין בורא פרי האדמה ועל השרביטין תלי' בפלוגתא דקפריסין ע"כ הוה ס"ס דו"ק. אך לפי שהעליתי בסי' א' בזה הספר דאפי' דהיכא דאיכא ס"ס אין מברכין ברכה המבוררת ע"כ כן הדין לענ"ד אם השרביטין חשובין מברכין בורא פרי האדמה לכולי עלמא דלא גרי' מעשבים שיצאו מאיליהן ואם אינם חשובים תלי' בהפלוגתא דקפריסין ומספק מברכין רק שהכל ובדיעבד יוצא אם בירך פרי האדמה דהנה לענ"ד אפילו על תפוחי יער אפי' אינם חשובים מכ"מ בדיעבד אם מברך בורא פרי האדמה יצא דאחד דספק שמא הדין כאר"י המובא במג"א הנ"ל והשנית על פי דברי הנ"ל דבזה שנגמר פרי רק שלא נטעו זאת גם האבן העזר מודה דייצא בדיעבד אם בירך ברכה החשובה כיון דעיקר ראיתו הוא מלא נגמר פרי וזה עדיף ביותר מנגמר פרי דו"ק, כן נראה לענ"ד בענינים אלו בעזה"ש יתברך היוצר [ומכ"מ היכא שטובים חיים יותר ממבושלים דהוה אישתני לגריעותא או להיפך אם טובים מבושלים יותר מחיים דהוה כמו שלא נגמר הפרי תלי' בפלוגתא דאבן העזר והמג"א אם בדיעבד יוצא אם בירך ברכה החשובה דוק]. סימן מ"ז

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה