אור ברסלב

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א· רבי שלמה נתן קוטלר

סימן כז

סימן כו

בענין הידור מצוה אם זה מדאורייתא מחויב להדר או דזה מדרבנן רק מחויב להדר:

הנה יעיין בספר עין יצחק בחלק או"ח בסי' ד' הביא בשם השאגת ארי' בסי' נ' שמסתפק בזה, איזה הוה מה"ת או מדרבנן, והנה הנ"ל הביא מהמהרש"א בשבת דף ק"ד ע"ב תד"ה א"ר חסדא, דרק מדרבנן וכן הביא בשם תו' מנחות דף מ"א ע"ב ד"ה אין פוטר בה אלא מינה כו' שכתבו ושמא מדרבנן משום זה א' ואנוהו כו' משמע שאין זה אלא מדרבנן, יעיין שם עוד ראיות מהרא"ש בבא קמא דאין זה אלא מדרבנן, ולענ"ד להביא ג"כ ראיה ברורה דהוה רק מדרבנן יעיין במנחות פרק ח' משנה א' וכולם אינם באים אלא מן המובחר, משם מוכח דהוה רק דרבנן הידור מצוה בשאר מקומות דאל"כ דבכל מקום נמי הוה דאורייתא א"כ מאי איצטריך לאשמועינן שם, אלא מוכח דבשאר מקומות הוה רק מדרבנן, ולכן איצטריך לאשמועינן שם, לגלות דהתם הוה דאורייתא דהתם יש פסוק מיוחד:

ועוד יש להוכיח ביותר מתוספתא דתוספתא מביא הקרא דמבחר נדרך משמע דוקא התם דאיכא קרא, אבל בכל מקום הוה רק מדרבנן דאל"כ למה להתוספתא להביא הקרא דמבחר נדרך, הא הי' להביא הקרא דזה א', והנה אגב אכתוב דהנה כפות תמרים נתן בזה גדרים היכא שמעכב דיעבד והיכא שרק לכתחלה, לענ"ד מוכח כל החילוקים שלו, מהפרק ח' דמנחות דמשם מוכח להדיא דהיכא דמחוסר רק מעלה אז רק הידור לחוד, ואם יש חסרון אז לכתחלה, אינו יוצא ואם יש חסרון גמור אז בדיעבד פסול, ולענ"ד דבזה מיושב דברי רש"י בסוכה דפוסל לולב היבש מטעם זה א', והתו' הקשו עליו דאין זה אלא לכתחלה ולא מופסל בהכי, והקהלת יעקב בפסחים דף ס"ד ובסוכה דף כ"ט העלה דרש"י סובר דהידור הוה דאורייתא ע"כ מעכב בדיעבד, [וכן החיי אדם בכלל ס"ח הביא בשם רש"י כן דהידור מצוה הוה דאורייתא והוא הביא בשם רש"י בשבת דף קל"ג וכ"מ בח' ראם על הסמ"ג הלכות לולב דוק שם] ולענ"ד דגם רש"י סובר דבשאר מצות הוא רק מדרבנן והא דפוסל בדיעבד משום דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון וכיון דבמנחות ששם בעינן מן המאוחר מקרא מעכב היכא שאיכא חסרון, ע"כ בשאר מצות נמי מעכב היכא דאיכא חסרון, ודוק שם בכל הפרק דבזה הכללים דלעיל יסוד כל הפרק:

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה