כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א· רבי שלמה נתן קוטלר
סימן ה
לבאר בזה הענין הנ"ל דברי הט"ז בסי' י"ג סק"ה דמקשה למה לאמר הרמ"א דבשבת מותר משום כבוד הבריות הא בל"ה מותר לסברת הר"י וכתב הט"ז מפני שיש חולקים ע"ז הסבר' ע"כ דוקא משום כבוד הבריות וכבוד הברי' בלחוד נמי לא מהני דילמא לא הוה ביוש כ"כ כן לשונו בקיצור ולכאורה אינו מובן דהנה לכאורה כן יסוד השיטות דהשטה דאוסר אפי' בשבת טעמם משום דסובר דזה נקרא קום ועשה והמתיר אפי' בחול מפני שהוא סובר דנקרא שב ואל תעשה והמתיר בטול מתיר בשבת אפילו בלא כבוד הבריות [כן שיטת הט"ז דהוא סובר דאין אוסרין ההיתר בשביל ביטול מצוה באונס אפי' מדרבנן דלא כהמג"א יעיין לעיל בסי' א'] והנה יש עוד אופן דיש לומר דבשבת מותר אפי' בלא כבוד הבריות מפני דנקרא שב ואל תעשה ובחול מכ"מ אסור דלא נקרא ביוש כן תוכן השיטות לפי דברי הט"ז דו"ק ולפי"ז קשי' לי דבריו הנ"ל דכיון דרמ"א מצריך גם בשבת לתנאי דכבוד הבריות א"כ חושש דילמא נקרא קום ועשה א"כ אפי' בכבוד הבריות ג"כ לא הוה התיר דבקום ועשה לא מהני כבוד הבריות יעיין ברכות דף י"ט ע"ב ועוד קשי' לי דבריו דאומר דכבוד הבריות לחוד לא מהני מפני שלא הוה ביוש כ"כ אבל זולת זה משמע דהי' מותר מפני שנקרא שב ואל תעשה א"כ נקיט הרמ"א בפשיטות דנקרא שב ואל תעשה א"כ הי' להיות בשבת מותר אפי' בלא כבוד הבריות ע"כ דברי הט"ז לכאורה מוקשה למאד דאם נאמר דהרמ"א חושש דילמא הוה קום ועשה לא מהני כבוד הבריות בקום ועשה ואם הרמ"א נקיט דזה הוה שב ואל תעשה א"כ אפי' בלא כבוד הבריות מותר בשבת וצ"ע לכאורה:
אך לענ"ד לפרש דברי הט"ז דיעיין בהגהות רע"א זצ"ל דיש אופן דאף דנקרא קום ועשה מכ"מ בכבוד הבריות מותר מפני שהוה אינו שוה בכל דוק שם ולפי"ז ניחא דברי הט"ז דבלעדי כבוד הבריות גם בשבת אסור דילמא נקרא קום ועשה ואסור אפי' היכא דהוה אונס שא"א לו להטיל ציצית אבל בכבוד הבריות מותר (מפני ס"ס) דבאינו שוה בכל מותר אפי' בקום ועשה והא שדוקא בשבת מותר ולא בחול מפני שלא הוה ודאי שזה ביוש ע"כ בחול אסור דילמא לא הוה ביוש כ"כ ואסור דליכא כבוד הבריות אבל בשבת מותר מטעם ס"ס דילמא נקרא שב ואל תעשה ומותר בשבת אפי' בלא כבוד הבריות ואפי' אם הוה קום ועשה ואסור בלא כבוד הבריות מכ"מ דילמא הוה ביוש ומותר אפי' בקום ועשה דכיון דלא הוה שוה בכל ע"כ אינו סותר דברי עצמו דהא דמשמע דאם הי' כבוד הבריות גם בחול מותר א"כ מוכח בהחלט דנקרא שב ואל תעשה א"כ הי' להיות מותר אפי' בלא כבוד הבריות בשבת זה לאו ראי' דבאמת ספק אם נקרא קום ועשה אם לא והא דהי' מותר בחול אם הי' בודאי ביוש הוא מטעם אחר מפני שלא הוה שוה בכל ע"כ אם הי' בודאי ביוש הי' מותר אפי' בחול ואף דילמא הוה קום ועשה מכ"מ מותר מפני שאינו שוה בכל ומותר אפי' בקום ועשה במקום כבוד הבריות רק אסור בחול דילמא לא הוה ביוש אבל בשבת הוה ס"ס דילמא הוה כבוד הבריות ומותר אפי' אם נקרא קום ועשה מפני שאינו שוה בכל ואפי' אם נאמר דלא הוה כבוד הבריות מכ"מ בשבת דילמא בל"ה מותר מפני שהוה שב ואל תעשה, בקיצור הממה נפשך שהקשיתי לעיל על הרמ"א לשיטת הט"ז נופל דהקשיתי אם סובר הרמ"א דהוה קום ועשה בפשיטות לא מהני כבוד הבריות ואם סובר דלא הוה קום ועשה לא בעינן כבוד הבריות בשבת ניחא דהרמ"א סובר דספק אם הוה קום ועשה וספק אם הוה כבוד הבריות וקום ועשה באינו שוה בכל מותר ע"כ בזה ניחא דוק, ולדברי הט"ז נמי הדין כן דאם נשאר כדי עניבה ג"כ הוה ס"ס אפי' בחול דילמא הוה כבוד הבריות ואפי' אם נאמר דלא הוה כבוד הבריות דילמא הדין כהר"י ולפי"ז יש עוד שיטה בזה בטלית דנקרא קום ועשה ומכ"מ מותר מפני כבוד הבריות מפני שלא הוה שוה בכל דו"ק: