אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א לוח המפתחות לחלק ראשון.

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א· רבי שלמה נתן קוטלר

לוח המפתחות לחלק ראשון.

סימן סח

א. חקירה, אם מותר לשתות בבית המרחץ בלא ברכה וכן למי שידו מלוכלכת או בלילה שא"א לו לברך, ומסתעף מזה חדושים ובאורים בדיני מזוזה. ציצית וכסוי הדם. ופרפרת בתוס' כתובות מ' ע"א ד״ה כגון מילה.

ב. חקירה, אם גם בשבת מחויבים לבדוק את הציצית בטלית לפני הברכה וחקירה זו תלויה בסקירת הגאון רעק"א בתשובה או"ח סי' י"ג אם ציציותיו פסולים אם רשאי ללכת להתפלל בבית הכנסת משום תפלה בצבור וללבוש את הטלית משום כבוד הצבור או דמוטב לו להתפלל בבית בלא טלית.

ג. בענין הנ"ל, ובאור משנה ברורה" באו"ח סי' י"ג.

ד. בפסקו של דה״ח בשם הפרמ"ג אם נפסק הענף מן הטלית בבית הכנסת (גם בחול) ונשאר הגדיל שא"צ למהר ללכת לביתו לפשוט את הטלית דיש לסמוך על הר"י שמכשיר בנשאר כדי עניבה מן הגדיל, מתרץ את קושית ספר תקון דרך החיים בענין זה.

ה. בענין הנ"ל לבאר את דברי הט"ז בסי' י"ג סק"ה בבאור דברי הרמ"א דרך בשבת מותר משום כבוד הבריות והא בלא"ה מותר משום סברת הר"י. ומבאר דיני כבוד הבריות בקום ועשה ושב ואל תעשה.

ו. חקירה, המובא בספר תקון דרך החיים בשם חבש פאר. מי שידע מקום כנסת תפילין של ראש ומפני המהירות דימה שהוא עניה במקום השיער ואח"כ נוכח שלא הניח את התפילין במקום שיער, אם צריך לברך שנית על התפילין השגה על הספר הנ"ל.

ז. בדברי הדגול מרבבה או"ח סי' ט' ס"ק ב' במג"א אם מטילין ציצית של משי בטלית של משי, ובאור החקירה אם חכמים גזרו גזירה באיסור עשה, וזה מסתעף לענינים שונים בש"ס ותוס'.

ח. בדברי המג"א או"ח סי' ט' ס"ק ז' וחדושו אם טעם האיסור ידוע ונתבטל הטעם אז נתבטל האיסור.

ט. בחדושו של המג"א או"ח סעיף קי"א דאסור לעשות ספק אסור דרבנן לכתחילה, ובחקירת הפרמ"ג ביו"ד סי' נ"ז ס"ק נ"א בשפתי דעת דאין עושין ספק ספקא בידים.

י. בחקירת חיי אדם בכלל ג' סעיף י"ג בדין צואה עוברת.

יא. בדין נדה וכלה אם מותר להם ללכת לבית הקברות לפני הטבילה.

יב. חקירה, אם אסור להוציא ש"ש לבטלה בלשון לעז. ומבאר בזה את שיטת רעק"א בתשובה בסי' כ"ה וחיי אדם כלל ה' סעיף א. ומבואר ענין נחמד ביסוד הדין אם מותר להוסיף על הברכות בלשון לעז.

יג. בדין תפילין שנשמטו ממקומן וממשמשם להפזי' למקומם אם צריך לברך ומבאר את דברי הגרעק"א בזה. וכמו"כ מבאר את חדושי של הפ"ת ביו"ד סי' רפ"ט סק"א במזוזה שנפלה לארץ שצריך לברך בקובעה מחדש.

יד. בחקירת החיי אדם בהל' קה"ת אם כולם שמעו קריאת התורה אם מותר לקרוא עוד הפעם בשביל איזה בני אדם שלא שמעו עדין את הקריאה.

טו. בדין קריאה למפרע אם יצא.

טז. בחתן חרש אם פוטר מתחנון.

יז. בדין רוטב של ירקות מבושלות אם מברך בפה"א ובדין כבישה כבישול

יח. בדין שנוי מקום מחדר לחדר אם תליא בדעתו או בריאה

יט. חקירה, אם ברכת שהחיינו קודמת לברכת האכילה או לא.

כ. חקירה, אם חיוב חנוך בבנו קטון חל גם במצוה של הידור גרידא.

כא. בדין בזבוז לעשות המצוה בדבר שיש בו רק מניעת הריוח.

כב. חקירה אם במצוות דרבנן ישנו ג״כ הכלל דאין עושין מצוות חבולות

כג. חקירה, בהא דקימ"ל דעוסק במצוה פטור מן המצוה, אם עוסק במצוה דרבנן אם הוא נפטר ממצוה דאורייתא. ומסתעף מזה לענין ברור תנחומי אבלים וקבלת פני רבו אם הוא מדאורייתא ואם מנהג שנזכר בקבלה אם הוא מדאורייתא.

כד. חקירה, אם עוסק בספק מצוה אם הוא פטור ממצוה ודאית. ומבוארים בזה ענינים שונים.

כד. חקירה, בענין ספק ספיקא להחמיר אם אמרינן בזה ספק ברכות להקל. ומסתעף מזה חקירה אם במה שנלמד מסברא אם נחשב לדאורייתא ואם ברכת הנהנין מדאורייתא, ומבוארים בזה עוד ענינים שונים.

כו. בדין המבואר בחיי אדם כלל כ"ד סי' ט"ו דבעינן עקירת רגליו ממש אבל בהסיח דעתו מלומר תחנונים לא מהני, ומבאר את שיטת המגמ' בזה, ובדין עקירת רגליו אם מהני קודם שאמר יהיה לרצון ואם מותר לומר תחנונים לפני יהי' לרצון.

כז. בענין הדור מצוה אם זהו מדאורייתא או רק מדרבנן.

כח. בחקירת החיי אדה בכלל ס"ח סעי' ז' בדין מצוה בו יותר מבשלוחו אם באופן שהשליח יעשה את המצוה ביותר הדור אם גם בזה אנו אומרים מצוה בו יותר מבשלוחו.

כט. בחקירת החיי אדם בכלל הנ"ל בדין אין מעבירין על המצות אם יש לפניו מצוה לעשות היום רק אם יעשנה היום לא יוכל למסר לעשות מצוה יותר חמורה מזו. ובענין דברי ספר חסידים בסי' תתע"א שלא יעכב אדם את המצוה בכדי לעשות אותה אח"כ ביותר הדור.

ל. בחקירת החיי אדם בכלל הנ"ל דא"צ לעקור מביתו לעיר אחרת לשם קיום מצוה אפילו מצוה דאורייתא והיא עוברת.

לא. בדין המובא במעשה רב מהגר"א זצ"ל אם עשה צרכיו לפני הסעודה יטול ידיו ויאמר אשר יצר וענט"י ואין צריך ליטול ידיו פעמיים ואם מברך ענט"י קודם לית לן בה ובשו"ע אדמו"ר הגה"ק רש"ז זצ"ל פסק דמברכין ענט"י קודם ומבאר את טעמם ונמוקם של הגר"א והגרש"ז זצ"ל.

לב. בדין המבשל חמשת המינים עם מין אחר שאינו מתערב יסד כגון בולבסם עם גרופין שצריך לברך ב' ברכות ומבאר דזה תלוי בדין שני מינים בקדירה אחת אם זה נחשב לשני תבשילין.

לג. בדין מי שהמיר ושב בתשו' אם רשאי להיו' ש"ץ.

לד. אם אפשר לנו היום אסר חתימת הש"ס לגזור גזירות.

לה. בדין אם אפשר לסכם לגזור תענית על כל הקהלה כשנפל ס"ת מידי אחד כשרואה צורך השעה לכך.

לו. לחקירת הט"ז בסי' י"ב באו"ח אם קשר חוט ציצית שנפסק אם נחשב החוט לשלם.

לז. בדין המבואר באו"ח סי' נ"ז בט"ז סק"י דאם קבלוהו לזמן ונשלם הזמן לא נקרא הסכמה עליו דעכשו הוי קבלה חדשה.

לח. בדין המבואר ברמ"א או"ח סימן ס"ו סעיף י"ח שקודם גאל ישראל יברך על התפלין.

לט. בדין המבואר במג"א או"ח סי' קכ"ח סק"א אם גם בישראלים בענין עשרה למטה אם אפשר.

מ. דינים מחודשים בהלכות קה"ת סימן קל"ה סעיף י"ד.

מא. השגה על המג"א בסי' קמ"ז סק"ד אם נמצא טעות באמצע קריאת שביעי. נתבארו בזה דינים מחודשים היוצאים מהמג"א והט"ז.

מב. חקירה אם מותר להפסיק באמצע ברכת המזון לאפרושי מאיסורא. באור הסוגיא בשבת דף ד' אם אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירו. באור שטות המג"א והגר"א והשגה על החיי אדם בזה.

מג. באור תוס' ברכות נ"ד ע"ב ד"ה ואימא ובאור שיטת הראשונים בזה וישוב סתירת הרמב"ם והמסקנא דאם בספק דאורייתא לחומרא אין מברכין ה"נ בשתי חומרות דסתרי אהדדי דיש להחמיר מכ"מ אין לברך.

מד. חקירה, אם א"א למצוא ציצית בעיר אם מותר ללבוש הטלית כיון שהוא אנוס או שאסור להכניס א"ע באונס כיון שעי"ז יגרום לבטול המצוה. ומבוארים בזה הרבה ענינים בראשונים ואחרונים ז"ל.

מה. חקירה בסדר המעלות בענין קדימה דברכות ומבואר פלוגתא דהרמב"ם והרא"ש בגדר חביב ודברי המג"א בדין מוקדם בפסוק.

מו. בדין הט"ז בשרביט הקטניות שנזרעים שדות שלמות מברך עליהן בעודן לחין שהכל אפילו על הקטניות ובחקירת ספר אבן העוזר בסי' זה אם על השריטין מברך בפה"א.

מז. בדין המובא בשו"ע או"א סי' ר"ח אם בירך על היין בפה"א אינו יוצא ובאור קושיות הגאונים אבן העוזר ורעק"א על זה.

מח. בענין הנ"ל ובאור דברי המג"א בסי' ר"ט בסוף הסמן מבואר בארוכה ובטוב טעם.

מט. בדין המג"א אם יש לפניו שתי מצות אחת הוא רשות ואחת הוא חובה דהיינו מצות ציצית ותפילין איזה שירצה יקדים. ומסתעף מזה באור לסקירתנו בסימן כ' בדין שהחיינו ובדין קדימה בדאורייתא ודרבנן וגדרי תדיר ומצוי ומבוארים בזה הרבה ענינים.

נ. בחדושו של הגר"א בסי' מ"ו ס"ק י"ז באו"ח שברכת התורה צריך לסדר אחרי ברכת השחר.

נא. בענין סדר קדימה בברכות פירות במג"א סי' רי"א ס"ק ח', צ"ע מרע"ב בזבחים סי' מ"ג.

נב. בהלכות צניעות, בענין וילון התלוי לפני המטה.

נג. דברים מחודשים בשו"ע או"ח סי' ל"ח סעיף ד', ובמסקנא דמותר להתפלל בלא תפילין.

נד. בברכת זמון אם אפשר להחלק לג' ג' לתרץ דברי המג"א בענין זה בסי' קצ"ג סק"ז,

נה. בקדוש והבדלה אם צריכין לשבת או שגם בעמידה אפשר להוציא אחרים.

נו. בענין ספק אם קרא ק״ש באו"ח סי' ס"ז לישוב דברי הרשב"א בענין זה.

נז. בביאור דברי הט"ז בסי' קכ"ה ססק"ם ובענין עם שבשדות דברים מחודשים.

נח. בבאור דברי הגר"א אם חלה הוא מצוה.

נט. נבענין הפסק לקדושה בק"ש ובבאור המג"א בסי' ס"ו סק"י.

ס. אם מותר להתפלל בבית שהיה מקודם בית תפלה לנכרים שאין להם כל תמונה ופסל בבית עבודתם.

סא. בשו"ע סי' ר"ב סעי' ז' בענין ברכת פרי שלא ניכר, באור דברי הרמ"א שם והערה חדשה בסי' ר"ט.

סב. בחדושו של השג"א בסימן כ"ב אם לפניו שתי מצות אחת דאורייתא ואחת דרבנן והרבנן הוא תדיר צריך להקדים את המצוה דרבנן משום מעלת התדיר, ואגב זה נתבאר הרבה חדושים באחרונים.

סג. חקירה, בענין כתיבת שם דבעינן כסדרן אם. בבת אחת מהני.

סד. הערות אחדות באומר השכחה בספר קשות מיושב להגאון ר"י פיק זצ"ל.

סה. בספר הנ"ל בענין כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה. ובענין דברי ר"י כל היוצא מבבל לא"י עובר בעשה.

סו. בחדושו של החיי אדם בכלל נ"ח סעיף ג' דאם בירך בורא מיני מזונות על כל דבר יוצא.

סז. בסקירת השג"א בסוף סי' כ"א אי ק"ש קודם לבה"מ בענין תדיר ומצוי.

סח. באו"ח סי' תפ"ז סק"א ב' במג"א בענין הזכרת מלכות בסתימת הברכות. ואגב זה נתחדשו דברים.

סוף הספר

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה