כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג
סנהדרין · דף עה:
רבא אמר בין למ"ד דון מינה ומינה כו' למ"ד שרפה חמורה כו' וכתבו התוס' דאין הגז"ש מופנית משני צדדין ולכן למידין ומשיבין ע"כ. נראה מדבריהם דב' צדדים אינה מופנית ולכן למידין ומשיבין אבל מ"מ מצד אחד הוא מופנה וקשה דמאי יתרץ רבא אליבא דר' ישמעאל דס"ל לעיל כר"ש דשרפה חמורה כמ"ש התוס' לעיל (ר"ד נ"ג) ור' ישמעאל גופי' סבר בנדה (ד' כ"ב) דמופנה מצ"א למידין ואין משיבין דמ"ש התוס' בנזיר (ד' מ"ח ב') דר' ישמעאל ס"ל דמופנה מצ"א למידין ומשיבין ליתא כן בגמ' דידן בנדה הכי כמו שהעיר עליהם בצל"ח בברכות (דף כ') דהא הכא מהדר רבא לפרש אליבא דכ"ע דהא רבא גופי' ע"כ ס"ל כרבנן דסקילה קילא משרפה כדמוכח ע"פ מ"ש התוס' בכתובות (דף ל"ז ב') בד"ה ואח"כ מהא דרבא דכריתות (דף כ"ז) דדריש קרא דולארץ לא יכופר דמייתי' עגלה ערופה אף שעבר יוה"כ עליה דזה הוא כמ"ד חנק קל כרבנן דר"ש ומסתמא ס"ל ג"כ לרבא באידך דשרפה חמורה כמ"ש התוס' לעיל (ר"ד נ"ג) ואפ"ה מהדר לתרץ גם אליבא דר"ש שיהא א"ש לכ"ע א"כ מאי יענה אליבא דר' ישמעאל וכן מאי יענה אליבא דר"ע דמוכח לעיל (ד' נ') דס"ל כר"ש דשרפה חמורה והא רבי עקיבא ס"ל דמופנה מצד אחד למידין ואין משיבין כמו שכתבו התוס' שם וצ"ל דכוונת התוס' היינו שלא הוי מופנה כלל והנה בענין דון מינה ומינה יש סתירה בדברי הרמב"ם דהנה (בפט"ו מהל' א"ב) פסק הרמב"ם כמ"ד ביבמות (ד' ע"ח) דדון מינה ואוקי באתרא דגם נקבות. אסורות לעולם לענין ממזר וכן פסק (בפ"ט מהל' שבועות) כמ"ד דון מינה ואוקי באתרא כרבנן שם דמושבע מפי עצמו ואחרים חייב אף שלא בב"ד וכן (בפכ"ג מהל' כלים) פסק כמ"ד בב"ק (דף כ"ה) שם כמ"ד דון מינה ואוקי באתרא אולם (בפט"ז וי"ז מהל' מעה"ק) פסק כרבנן דרבי בזבחים (דף צ"א ב') דשמן לא יפחות מלוג כמ"ד דון מינה ומינה ועי' בזה בלח"מ (פט"ז מהל' מעה"ק) ובתוי"ט (פ"י דזבחים מ"ט) וכן (בפי"ג דמנחות מ"ה) וע"ע בתוי"ט (ספ"ט דנזיר) בד"ה נזיר:
ותמוהים בזה דברי המרכבת המשנה שכתב לפי דרכו דס"ל להרמב"ם כמ"ד דון מינה ומינה ולא הזכיר שם הא (דפט"ו מהל' איסורי ביאה) והא (דפכ"ג דכלים) דמוכח דס"ל שם כמ"ד דון מינה ואוקי באתרא ודוק: