אור ברסלב
כרם יהושע לאנג סנהדרין › דף ע.

כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג

סנהדרין · דף ע.

דף סט:

אר"ש בדין הוא שתהא בת כו' אלא גזה"כ הוא בן ולא בת והרמב"ם (רפ"ז מהל' ממרים) כתב טעמא דמש"ה אינה נעשית בת סורר ומורה משום שאין דרכה להמשך בשתיה ואכילה כאיש נגד הגמ' דהכא וכבר העיר הלח"מ שם בזה ולי קשה טפי דהא ר"ש קאמר לה אף דאיהו דרש בכ"מ טעמא דקרא כדלעיל (דף כ"א) ועוכ"מ ואפ"ה אמר דגזה"כ הוא בלא טעם ונלע"ד ליישב בעז"ה דבתוספתא (פ' י"א) מבואר דר"ש בן אלעזר אמר לה הכי ולא ר"ש סתם וי"ל דלהרמב"ם ה"ל ג"כ הגירסא הכא הכי ומש"ה י"ל רשב"א ס"ל כרבנן דלא דרשי טעמא דקרא והרמב"ם לשיטתו דס"ל דקיי"ל כמ"ד דדרשי' טעמא דקרא כמ"ש הב"י בא"ע (סי' ע"ז) והלח"מ (פ"ג מהל' מלוה) מש"ה א"ש דנתן טעמא לזה ונלע"ד עוד בזה דר"ש בן אלעזר אזיל לטעמיה דביבמות (דף מ"ח ב') מפרש ר"ש בן אלעזר דבעי' ביפ"ת תשעים יום ויליף לה מקרא והרמב"ם בפי"א מהל' גירושין) פי' דה"ט הוא משום הבחנה ועי' (בפ"ח מהל' מלכים), כדאיתא ביבמות (דף מ"ב) ולכאורה בגמ' ליתא ה"ט אלא בספרי איתא האי טעמא ע"ש בכ"מ והג"מ שם. ולפי האמור מתורץ היטב דר"ש אלעזר לטעמי' דל"ל הכא דדרשי' טעמא דקרא מש"ה לא נתן טעם זה בגמ' דידן אבל סתמא דספרי דהוא ר"ש כדלקמן (ר"ד פ"ו) אזיל לטעמי' דדריש טעמא דקרא והרמב"ם לטעמי' דס"ל הכי כר"ש ועי' מ"ש בחידושי לזבחים (דף ז') ובענפי לשבת (דף צ"ג) ובפריי לפסחים (ד' נ"ב) ושם (דף צ') דברים נחמדים בזה בעז"ה ודו"ק:

שם אין עולין בעיבור החודש פחות מעשרה ב"א וכן איתא בירושלמי לעיל (פ"א הל' ד') ובמגילה (פ"ד הל' ד') דאין קידוש החודש אלא בעשרה ועי' בגמ' דידן לעיל (דף ב' א') ולעיל (דף י' ע"ב) וק"ל דאמאי לא חשיב לה במתני' דמגילה (דף כ"ג ב') בהדי הנך דברים דבעי עשרה. דף ע"א א' אמו מנא לה כו' א"ר יוסי בר חנינא מסעודה המוכנת לאביו ואמו ק"ל דאמאי לא מפרש דמיירי בשאמרה דאינה נידונית ואיני עושה דמעשה ידיה דידה הוי כדאמר ר"ה בכתובות (דף נ"ח ב') וקיי"ל הכי כדאי' שם (ס"ד ק"ז) ונלע"ד די"ל ע"פ מ"ש התוס' בכתובות (דף נ"ט א') ד"ה שמא דצא שכיח לומר כן ועוי"ל לענ"ד היטב ע"פ מ"ש התוס' בכתובות (דף ס"ג א') בד"ה ר"ה דר"י בר חנינא ל"ל כר"ה דיכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה יעו"ש ואזיל ר"י בר חנינא הכא לשיטתו דלא משני כן מיהו בלא"ה איכא עוד כמה גווני דהמ"ל דמשכ"ל שהיה לאמו היינו כהא דכתובות (דף ע"ט רע"ב) דהגונב ולד בהמת מלוג משלם תשלומי כפל לאשה א"נ כשכתב לאשה דו"ד אין לי בנכסיך ובפירותיהן שאין לבעל בהן כלום כדאי' בכתובות (ר"ד פ"ג). א"נ כשמכרה טובת הנאת כתובתה דהוי לאשה כדאיתא בב"ק (דף פ"ט א') וכן בנזיר (דף כ"ד רע"ב) דפריך שם אמו מנא לה המ"ל שם הכי דמשכ"ל בכה"ג ויש להעיר לפמ"ש הריטב"א בקדושין (דף כ"ג) דהא דאמרי' בכ"מ דמה שקנתה אשה קנה בעלה הוא מדרבנן יעו"ש א"כ מאי פריך הכא ובנזיר דהא ודאי משכ"ל דין דבן סורר ודין דהקדש מה"ת וצ"ע: שם מאי אינה ראויה אילימא ח"כ וח"מ ס"ס אבוה אבוה נינהו ואמיה אמיה נינהו ולכאורה ה"ל להגמ' הכא לומר אליבא דר' יהודה גופי' דקאי הכא אליביה דחייבי לאוין הוי ג"כ אינה ראויה כדלעיל (ד' נ"ג סע"א) וי"ל דנ"ל להגמ' הכא לפרש אף אליבא דר' יהודה דמתני' שם דל"ל הכי כמ"ש התוס' ביבמות (דף י' סע"א) ד"ה לר"י ועי' בקדושין (ס"ד ע"ד) ובתד"ה מאי קמ"ל והנה קשה דלכאורה מאי פריך הכא סוף סוף אבוה אבוה נינהו והכתיב וכי יהי' לאיש בן ובן משמע כשר דוקא כדאיתא ביבמות (דף ע' א') ובקדושין (ר"ד ד') זרעו אין לי אלא זרע כשר ומתורץ זה היטב ע"פ מ"ש התוס' בב"ב (דף קט"ו א') דהיכי דכתיב בנים משמע אפי' פסול ע"ש ועי' בשעה"מ (פ"ו מהל' עבודת גלולים) ודוק:

תוכן העניינים

כרם יהושע לאנג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה