אור ברסלב
כרם יהושע לאנג סנהדרין › דף נט:

כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג

סנהדרין · דף נט:

דף נט.

והרי מילה כו' ההוא למשרי שבת הוא דאתא ביום ואפי' בשבת והרי פריה ורביה כו' לישראל נאמרה ולא לב"נ והנה קשה מאי דמשני הכא ביום ואפי' בשבת, דא"כ לשארי אמוראי בשבת (ד' קל"ב) דל"ל דביום אפי' בשבת דילפי' ממ"א למשרי שבת מא"ל דאי לביום ולא בלילה הוא דאתא הא מבן שמונת, ימים נפקא לן שם ונלע"ד די"ל לדידהו דההוא ביום אתא לענין מילה שלא בזמנה דביום ולא בלילה כדאיתא ביבמות (דף ע"ב) ור' יוחנן דל"ל ביבמות כן ר' יוחנן לטעמי' משני שפיר כתי' הגמ' הכא דלמשרי שבת הוא, דאתא כדס"ל בשבת שם הכי והנה הא דפריך הכא מפריה ורביה דלא נאמרה לב"נ תמוהים מהכא דברי התוס' בחגיגה (דף ב' ב') מש"ש דב"נ מצווים על פריה ורביה ועי' במהרש"א שם וע"ע במל"מ (פ"י מהל' מלכים) ובאבני מלואים (סי' א' ס"ק ב') ובתשו' שבו"י (ח"ב סי' קי"ד) והנה בשאילתות (פ' ברכה סי' קס"ה) כתב ג"כ כדעת התוס' דחגיגה דב"נ מצווים בפו"ר ע"ש. ובתוס' ביבמות (ד' ס"ב א') ד"ה מפו"ר מנ"ל דלא נאמרה לב"נ ואי משום דלא חשיב לה לעיל בהדי שבע מצות הא קום עשה לא קחשיב ותי' דשב ואל תעשה היא שלא להשחית זרע ע"כ והקשו המפרשים דאמאי לא הקשו כן אהא דפריך הגמ' ממילה מנ"ל דלא נאמרה לב"נ דהוי ג"כ קים עשה ואין ראיה מדלא חשיב לה בהדי ז' מצות ועי' במהרש"א והמל"מ (רפ"י מהל' מלכים) הביא בשם מהראנ"ח תי' לזה דמילה הוי ג"כ שב ואל תעשה שמצוה שלא ימשוך ערלתו. ותמה המל"מ דהא משוך הוא רק דרבנן עי' ביבמות (ד' ע"ב א') ולכאורה י"ל זה ע"פ מ"ש הט"ז ביו"ד (ס"ס רס"ד) דאיכא משיך דהוי מה"ת כשנולד מהול ואח"כ נמשך:

וא"כ שב ואל תעשה הוא בכה"ג שלא למשוך ערלתו אולם נלע"ד די"ל דמש"ה לא הקשו התוס' עלה דמילה משום דמוכח מהא דרב בע' גלולים (ד' כ"ז א') דליתא בב"נ דאמר שם דמילה בע' גלולים פסולה דכתיב ואתה את בריתי תשמור ולא ע' גלולים ודוק:

תוכן העניינים

כרם יהושע לאנג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה