כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג
סנהדרין · דף מח:
תנאי היא פרש"י דרבא כת"ק ואביי כרשב"ג והקשו התוס' דהא קיי"ל כרבא בהזמנה דלאו מילתא היא ובעיבוד לשמה קיי"ל כרשב"ג ונלע"ד די"ל דהכא דפרכי' לאביי מהא דאמר' לאומן לדידיה משני שפיר תנאי היא דהא, אביי לא מחלק לעיל בין גוף הקדושה לשאר דברים אבל לדידן דקיי"ל כרבא דמחלק לעיל בין גוף הקדושה לשארי דברים דאמר לעיל (ר"ד מ"ח) שאני עגלה ערופה דהיא גופה קדושה מש"ה קיי"ל שפיר כרשב"ג בעיבוד לשמה דעיבוד גווולין י"ל דמיקרי גוף הקדושה דמודה רבא שם דהזמנה מילתא היא ועי' בנ"י כאן ובעהמ"א ומלחמות בסוכה (דף ט') ובמ"א (סי' מ"ב ס"ק י') אלא דלכאורה קשה לפי' התוס' לעיל (ס"ד מ"ז) דלרבא דס"ל דעריפה אוסרתה גם בע"ע דהיא גופי' קדושה ע"כ הזמנה לאו מילתא היא אולם מתורץ היטב ע"פ מ"ש הגרע"א בתשובותיו (סי' ג') לפרש דברי התוס' דמאי דמשני הגמ' דמשמשין ממשמשין גמרי' לאפוקי ע"ע דהיא גופי' קדושה היינו דבגוף הקדושה כע"ע מודה רבא דהזמנה מילתא היא משום דילפי' מע' גלולים גופי' לחומרא ע"ש אלא דלפמ"ש לעיל דמדברי הט"א במגילה (דף כ"ו) והמ"א (סי' מ"ב ס"ק ו') לא נראה כן אלא ס"ל לפי' התוס' דלרבא גם בגוף הקדושה הזמנה לאו מילתא היא דבע"ע לא מיתסר עד שתערף ק"ו בתפלין ע"ש מ"מ נלע"ד די"ל דרבא דוקא ס"ל הכי דע"ע עריפתה אוסרתה אבל אנן לא קיי"ל כוותי' בזה אלא קיי"ל כמ"ד בחולין (ד' פ"ב) ובכריתות (ד' כ"ד) דירידתה לנחל איתן אוסרתה א"כ ס"ל שפיר דבעגלה ערופה דהיא גופי' קדושה דהזמנה מילתא היא משא"כ משמשין גמרי' ממשמשין דהזמנה לאו מילתא היא דבזה דמשמשין קיי"ל כרבא כמבואר בסוגיין מש"ה קיי"ל שפיר כרשב"ג בעיבוד גווילין דהוי גוף הקדושה דבעי' עיבוד לשמה דהתם הזמנה מילתא היא ויתבאר עוד בעז"ה בתשובותי: ודע דבירושלמי דיומא (פ"ג הל' ו') מבואר לכאו' כפי' רש"י הכא דלת"ק הזמנה לאו מילתא כרבא ולרשב"ג דהזמנה מילתא היא כאביי דאמר שם עור שעיבדו לשם קמיע מותר לכתוב עליו מזוזה ורשב"ג אוסר ואר"י הוי סבורין כי פליגי להדיוט הא לגבוה לא ופי' הפ"מ שם דדוקא שהוכן להדיוט אז מותר לגבוה להשתמש הא לגבוה לא פי' אם נעשה תחלה לגבוה ל"פ שאסור להשתמש להדיוט ר"ח בשם ר"י במחלוקת אף לגבוה דתניא העושה כלי לגבוה מותר להשתמש בו הדיוט ותני עוד באידך ברייתא דפליג ע"ז וס"ל דהעושה כלי לגבוה אל ישתמש בו הדיוט ותנאי היא היינו דלרשב"ג דאוסר ס"ל דהזמנה מילתא היא וכן מפ' הרמב"ן במלחמות (פ"א דסוכה) לדברי הירושלמי האלו והק"ע בירושלמי שם נדחק בזה ולא הזכיר לדברי הרמב"ן הנ"ל ועי' בחי' הרשב"א בסוכה (ד' מ"ו א') סד"ה והא דאמרי ובחי' הרשב"א בגיטין (דף נ"ד ב') בד"ה ההוא דאתא מ"ש בסוגיא דהכא ודוק: