כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג
סנהדרין · דף מד:
עכן מושך בערלתו היה כו' פשיטא כו' הנה ביבמות (דף ע"ב) איתא דמשוך הוא מדרבנן וקשה דהא הכא יליף ליה מקרא ובתוס' שם כתבו דהכא אסמכתא בעלמא הוא ולכאו' י"ל ע"פ מ"ש הט"ז ביו"ד (ס"ס רס"ד) דאיכא משוך דהוי מה"ת כגון שנולד מהול ואח"כ נמשך ע"ש וא"כ לכאו' י"ל דהכא בעכן מיירי בכה"ג ואין צ"ל דהוי אסמכתא בעלמא וא"כ לכאו' יש להעיר מדברי התוס' על הט"ז מדלא פירשו הכי וראי' לכאורה לדעת הש"א (סי' נ"ה) שחולק על הט"ז בזה אולם נלע"ד די"ל דהוצרך התוס' לדבריהם:
דלכאו' קשה דאמאי לא העירו התוס' ביבמות שם טפי עלה דלעיל (ד' ל"ח) דאמר שם ג"כ כהא דהכא דאדם הראשון משוך בערלתו היה ומפיק שם ג"כ לה מקרא ועי' במל"מ (רפ"י מהל' מלכים) ואמנם לפי דעת הט"ז י"ל דבהא דלעיל שפיר י"ל דמיירי במשוך כה"ג שכתב הט"ז דמתחלתו נולד מהול ואח"כ נמשך דזה הוי מה"ת. אבל הכא לא נ"ל לפרש כן דא"כ מאי פריך פשיטא והא טובא קמ"ל זה גופי' דאיכא משוך דאסור מה"ת אף דכל משוך לא הוי אלא מדרבנן מש"ה נ"ל להתוס' לומר דהכא אסמכתא בעלמא היא ועי' בתשו' עמ"א (סי' ס"ה) מש"ש בזה:
והנה דרך אגב נלע"ד בהא דכ' הרמב"ם (פ"ז מה' תרומות הל' י') דמשוך מותר לאכול בתרומה ומד"ס שימול פעם שניה עד שיראה מהול וכתבו הכ"מ והמל"מ שם דזה הוא כהאי גירסא בפ' הערל ביבמות דמסיק לר"ה שם בתיובתא והעיר שם המל"מ דבירושלמי מבואר כהאי גירסא דמסייע לר"ה ע"ש ונלע"ד דגם הרמב"ם ס"ל כגירסא זו דמסייע לר"ה וכמ"ש ג"כ רש"י ביבמות (דף ע"ב א') דגירסא זו עיקר דהא דמשוך אוכל דתני בברייתא היינו מה"ת אבל מדרבנן גזור עליו שלא יאכל בתרומה עד שימול וכוונת הרמב"ם ג"כ לזה היינו מה שכתב דמשוך מותר לאכול בתרומה ומד"ס עד שימול כוונתו דמה"ת מותר ומדברי סופרים אסור בתרומה עד שימול וראיתי לבעל מראה הפנים בירושלמי שם (פ"ח דיבמות) שכתב גם כן הכי דס"ל להרמב"ם כן ע"ש ועוד נלע"ד די"ל שפיר כמ"ש הכ"מ והמל"מ דס"ל להרמב"ם שפיר כהאי גירסא דגרס תיובתא לר"ה היינו דמשוך אוכל בתרומה אף מדרבנן משום דע"כ הא דתנא אוכל בברייתא משמע אף מדרבנן דאל"כ רק דנימא דהא דאוכל הוא מה"ת תקשה הא דתנא שם דטומטום אינו אוכל דע"כ הוא אינו אוכל מדרבנן דהא ל"ל דמה"ת טומטום אינו אוכל דהא טומטום הוא ספקא כדאי' ביבמות שם ובחגיגה (דף ד' א') ולשי' הרמב"ם גופי' (ס"ה כלאים) גם (בפי"ט מה' טומאת מת) כל ספיקות מה"ת שרי א"כ ע"כ הא דמשוך אוכל דתנא דברייתא שם ג"כ מדרבנן קאמר ושפיר הוי תיובתא לר"ה דס"ל דאוכל אף מדרבנן כנלע"ד בעז"ה: