כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג
סנהדרין · דף מא.
ותרתי בנסקלין ל"ל לר"ש כו' לרבנן כו' לכאו' המ"ל דס"ל כמ"ד לקמן (דף פ' ע"ב) דמקושש הוראת שעה היתה דבעי' שיתרו שם מיתה דהיינו באיזה מיתה ומקושש שלא ידעו באיזה מיתה ע"כ הוראת שעה היתה ואין למידין ממנה א"כ צריך למיכתב בנערה המאורסה דמהא דמקושש ה"א דסגי בהתראת מיתה סתם ונלע"ד די"ל היטב א) דא"כ רמז דהתראה במקושש ל"ל הא ידעי' מנערה המאורסה ב) דהא לתי' דר' ירמיה לקמן (ד' פ' רע"ב) דמשני למתני' שם דהב"ע שהתרו בו סתם וקאי שם על ר"ש ורבנן דמתני' שם דח"מ שנתערבו נדונין בקלה א"כ ע"כ ס"ל לר"ש ורבנן דסגי בהתראת מיתה סתם ול"ל דמקושש הוראת שעה היתה מש"ה הוצרך הכא לפרש כן לר"ש ורבנן גופייהו ונכון בעז"ה:
שם באשה חבירה כו' אלא דקיי"ל דמקטנה כו' שזינתה וחזרה וזינתה כו' וקשה דהא משכ"ל דמקטלא שהעידו דלא היתה עידות מיוחדת היינו דא' רואה אותן מחלון זה וא' רואה אותן מחלון אחרת דפסול בד"נ כדאי' במכות (ד' ו' ב') וא"כ ל"ל דלאוסרה על בעלה באו דהא בד"מ כשר עדות מיוחדת כדאי' במכות שם וה"ה לענין איסור כשר עדות מיוחדת כדאיתא בחו"מ (סי' ל') ועי' בתומים שם (ס"ק י"א) וכ"כ בח"מ בא"ע (סי' י"א ס"ק ט') דבעידי איסו' א"צ שיראו כאחד וא"כ כיון דהעידו שראו כאחד ודאי באו להורגה ולא לאוסרה על בעלה דהא לאוסרה על בעלה לא היה צריך להעיד שראו כאחד וראיתי שכבר העיר בתשו' הגרע"א (סי' צ"ט) מעין זה ונלע"ד דלאו כ"ע דינא גמירי די"ל דהיו סבורים העדים דאף לאוסרה על בעלה צריך להזכיר ראיה כאחד דהיו סברי דעדות מיוחדת פסול באיסור כד"נ ועי' בתוס' לעיל (ד' ט' ב') ד"ה עידי האב וע"ע בנו"ב מ"ק (חא"ע סי' ע"ב) ובנו"ב מ"ת (סי' י"ג וסי' כ') וע"ע בתומים (סי' ל"ו ול"ח) מש"ש בסוגיא דהכא וע"ע בפ"ת לא"ע (סי' קע"ח ס"ק ל"א) מש"ש בסוגיא דהכא ולפי האמור י"ל היטב מאי דקשה לדעת הפוסקים דגם אונס אסורה לבועל עי' בתוס' שבת (ד' נ"ו א') בד"ה לקוחין ובמל"מ (פ"ב מהל' סוטה הל' י"ב) ובב"ש בא"ע (סי' י"א ס"ק ג') א"כ מאי פריך היכי משכ"ל דמקטלא הא י"ל לאוסרה על בועלה באו והא כיון שהעידו שברצון זינתה ע"כ להורגה באו דאל"כ לא ה"ל להעדים להזכיר רק שראו שזינתה דאף באונס ג"כ נאסרת שאף דנימא דכוונתם לאוסרה על הבועל באו ג"כ לא הל"ל להזכיר בעדותן שזינתה ברצון אלא ע"כ להורגה באו ולפמ"ש י"ל ג"כ דהא י"ל דלאו כ"ע דינא גמירי דהיו סבורים דלא מיתסרא לבועל אלא כשזינתה ברצון:
והנה קשה דל"ל לרבי לעיל קרא הא דעל דבר אשר עינה בנערה המאורסה דצריך התראה והא בלא"ה מוכח דצריך ע"כ התראה דאל"כ לא משכ"ל דמקטלא נערה המאורסה דהא יכולים לומר דלאוסרה באו וכיון דעדים לא מקטלי אף היא אינה נהרגת כדמבואר הכא:
וא"ל דמשכ"ל כשזינתה וחזרה וזינתה דא"כ ה"ל בעולה והוי בחנק וא"ל דמשכ"ל שזינתה פעם ראשון שלא כדרכה דלא נעשית בעולה דהא רבי גופי' סבר לקמן (דף ס"ו ב') ובקדושין (דף ט' ב') דבעולה שלא כדרכה הוי בחנק וע"כ דבעי התראה ואתרו בה מש"ה אינם יכולים לומר לאוסרה על בעלה באו וראיתי שהעירו המפרשים בזה ונלע"ד בעז"ה די"ל היטב א) דהא משכ"ל שהתרו בה דאף דא"צ התראה מ"מ אתרמי שהעדים טעו והוי סברי דגם בסקילה צרי' התראה כמו סייף וחנק ומדהתרו בה ע"כ להורגה באו ואכתי לא ידעי' מזה דבנסקלין ונערה המאורסה צריכה התראה דוקא מש"ה צרי' קרא דעל דבר אשר עינה ובזה מתורץ ג"כ לענ"ד מאי דקשה לכאורה דהאיך משכ"ל דינא דמסית דא"צ התראה כדלקמן (ד' ע"ב ב') וכן מגדף לדעת הרמב"ם (פ"ב מהל' ע' גלולים הל' ט') דא"צ התראה וכן מחתרת ורודף דא"צ התראה כדלקמן (ד' ע"ב ב') וא"כ הא מצי לומר דלפוסלו לעדות באו עי' בתד"ה אי נמי ולפמ"ש מתורץ דאף דא"צ התראה מ"מ משכ"ל כשהתרו בהם וע"כ דלהורגם באו ב) נלע"ד די"ל היטב בעז"ה דלרבי לטעמי' משכ"ל שפיר הא דנערה המאורסה מקטלא אף אי לא אתרו בה לפמ"ש בתשובת הגרע"א (סי' קצ"ט) דהא אי לאוסרה על בעלה באו לא היו צריכים להעיד שראו בקירוב בשר כדרך המנאפים כדאי' בב"מ (ד' צ"א) ובמכות (דף ז' סע"א) דהא לרבי גופי' ביבמות (ס"ד כ"ד) בעידי כיעור לבד אסורה על בעלה וה"מ הגמ' הכא לומר שפיר דמשכ"ל באשה חבירה דמקטלא בכה"ג אלא דהגמ' משני הכא אף לרבנן דרבי אבל לרבי ודאי משכ"ל וא"כ לרבי לשיטתו א"ש הא דצריך קרא על דבר אשר עינה בנערה המאורסה ג) נלע"ד דלר"ת ביבמות שם שפי' דהא דסבר רבי דבכיעור תצא היינו מן הרוכל אבל לא מבעלה מ"מ י"ל דס"ל לר"ת כפי' הב' שבתוס' לעיל (ס"ד מ') דלפי' זה ל"ק קושי' הנזכר ודוק ועי' מ"ש לקמן (ד' ע"ח א') בזה: