כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג
סנהדרין · דף כג.
תנינא כו' ואמר רב דימי כו' והקשו התוס' דל"ל לאתויי הא דרב דימי הכא ותירצו דבלא רב דימי ה"א ממתני' דהתם דמיירי דקביל עליה כבי תרי דהוי תרתי לריעותא אבל בחדא לריעותא לא אמר ר"מ וקשה הא מהאי דג' רועי בקר דס"ל לר"מ שם דיכול לחזור בו דהוי חדא לריעותא כיון דהוי שלשה וא"כ ל"ל לאתויי הא דרב דימי הכא ועי' במהרש"א:
ועוד קשה לי דמאי פרכי' הכא תנינא מהא דרב דימי דלמא ר"ד גופי' לא ידע דמיירי אפי' קבלוה עליה בחד דהוי חדא לריעותא ס"ל לר"מ דיכול לחזור בו הוא ממתני' דהכא וא"כ בלא מתני' דהכא ה"א שפיר דמתני' דלקמן הוא בדקבליה עליה כבי תרי דהוי תרתי לריעותא. ומאי אולמי' דרב דימי לפרוך תנינא ועי' בתוס' ביצה (ר"ד י"א) ונלע"ד די"ל ב' קושיית הנ"ל דמש"ה מייתי הא דרב דימי הכא דבלא הא דר"ד ה"א דג' רועי בקר דמתני' דלקמן הוי כג' ריעותא מה שיש בכל אחד ריעותא מש"ה אצטריך מתני' דהכא לומר דאף בחדא לריעותא יכול לחזור לר"מ. מש"ה מייתי' הכא הא דרב דימי דמפרש למתני' דלקמן כגון דקבליה עליה בחד הוא דס"ל לרבנן דאינו יכול לחזור דלא הוי רק חדא ריעותא אבל בב' ריעותא מודים רבנן לר"מ דיכול לחזור בו עי' בפי' התוס' לקמן (דף כ"ד סע"א) ועי' במהרש"א שם וא"כ סבר רב דימי ע"כ דג' רועי בקר מיקרי חדא ריעותא מש"ה פריך שפיר תנינא דמוכח מהא דג' רועי בקר דאף בחדא ריעותא ס"ל לר"מ דיכול לחזור בו ועי' בסמ"ע ותומים (סי' כ"ב). מיהו לרש"י לקמן וכן ס"ל להרמב"ם (רפ"ז מהל' סנהדרין) דרב דימי קאי אר"מ ולא ארבנן כמ"ש הכ"מ שם ליכא לתרץ הכי וצ"ע והנה תמוה דרך אגב דברי הכ"מ (רפ"ז מה' סנהדרין) שם שנסתפק בדברי הרמב"ם שם אי פסק כר"מ ברישא דמתני' דהכא או כחכמים וכן נסתפק הב"י בחו"מ (ר"ס י"ג) ולא ראה דברי הרמב"ם בפה"מ הכא שכתב בפי' דהל' כחכמים הכא בכל הדברים ודוק: