אור ברסלב
כרם יהושע לאנג סנהדרין › דף יב.

כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג

סנהדרין · דף יב.

דף יא:

אין מעברין כו' לפני ר"ה ואם עברוה אינה מעוברת הנה בתוספתא מבואר דבכל הני דלעיל דאין מעברין זה הוא רק לכתחי' אבל בדיעבד מעוברת אבל בירושלמי מבואר דהא דאביב ופירות האילן לעיל (ד' י"א ב') דעל חד מהן דאין מעברין מ"מ בדיעבד מעוברת בחד לבד ובהא דג' ארצות דעל אחת מהן אין מעברין וכן בהא דמפני הצינה והגשמים לעיל (ד' י"א א') אף בדיעבד אינה מעוברת ולכאו' הכא בסוגיין מוכח דס"ל כדעת התוספתא מדלא תנא דבדיעבד אינה מעוברת אלא הכא בהא דלפני ר"ה ולעיל בהא דאין מעברין בלילה מכלל דבאינך מעוברת בדיעבד והנה בהא דאין מעברין אלא אדר כתבו התוס' הכא דה"ט משום דאם מעברין אחד משארי החדשים לא הוי אדר שנים עשר ולא הזכירו התוס' להא דמבואר במכילתא פ' בא טעם אחר דר' יונתן אמר משום דכתיב שמור את חודש האביב כו' מה חודש אין תוס' עיבורו אלא בסוף אף שנה אין תוס' עיבורו אלא בסוף והיינו חודש אדר דוקא ועי' בט"א בר"ה (דף ז') ודוק:

שם אין מעברין את השנה בשביעית כו' הנה בזה פליגי הרמב"ם והראב"ד (פ"ד מהל' קידוש החודש הל' ט"ז) דדעת הרמב"ם דמפני התקופה ואביב ופירות האילן מעברין אף בשביעית ודעת הראב"ד דבכל גווני אין מעברין בשביעית ודעת התוס' ביבמות (דף קט"ו א') בסד"ה אמר ר"ע מוכח שם דדעתם הוא כדעת הראב"ד וכן מוכח דעתם לקמן (ד' כ"ו א') בד"ה לעבר דס"ל כן ע"ש וכן (בהיפוך דף זה) בד"ה אין ודוק:

שם מעשה בחזקיה כו' מפני הטומאה עי' פירש"י שנטמאו בעבודת גלולים ובירושלמי הביאו התוס' פירשו דהוא משום שמצאו גולגלת של ארונה תחת המזבח:

והמל"מ (פ"א מהל' בית הבחירה הל' י"ג) כתב דה"ט דלא פי' רש"י כפי' הירושלמי דהוא משום דה"ט לא הוי כ"א למ"ד דקברי עובדי גלולים מטמאין באוהל ורצה רש"י לפרש טפי אף למ"ד דאינם מטמאין באוהל ע"ש ונלע"ד די"ל טפי מרווח דהוא משום דאיתא בסמוך דר"ש לא פליג ע"ז דחזקיה עיבר מפני הטומאה אלא משום דקשה ליה דא"כ אמאי הי' צריך לבקש רחמים ע"ע והא אם מפני הטומאה עברוה מעוברת ואמאי לא פליג ר"ש טפי מטעם אחר דאיהו הא הוי מארי דהך מימרא דקברי עבודת גלולים אינם מטמאין באוהל כדאי' ביבמות (ר"ד ס"א) ועוכ"מ דסתם ר"ש הוא רשב"י כמ"ש רש"י בשבועות (ד' ב' ע"ב) וכדמוכח שם (ד' ז' א') ועוכ"מ וכ"כ בתוי"ט (פ"א דמכות) וברשב"ם בב"ב (ד' ק"ב סע"א) מש"ה פרש"י טפי דנטמאו מפני ע' גלולים דזה א"ש אף לר"ש ודו"ק והנה לכאו' צריך טעמא למה שלא פי' הירושלמי כפרש"י וצ"ל דלא נ"ל בזה משום דכיון דטומאת עבודת גלולים הוא דרבנן כמו שנדחקו התוס' בזה אבל לפמ"ש הפ"י בשבת (ד' פ"ב) דמשמע מהירושלמי שם דס"ל דטומאת עבודת גלולים הוא דאורייתא ע"ש ועי' בענפי לשבת שם א"כ ודאי צריך טעמא דאמאי לא נ"ל לפרש להירושלמי כן אמנם נלע"ד דבירושלמי (ר"פ ר"ע) שם מבואר דאיכא מחלוקת בזה דר"ח אמר שם דטומאת עבודת גלולים אינה מחוורת היינו דלאו מה"ת היא ואידך ס"ל שם דמחוורת וסוגיית הירושלמי דהכא ס"ל ג"כ דאינה מחוורת היינו דהוא מדרבנן מש"ה לא נ"ל לפרש כפרש"י ועוד נלע"ד דמש"ה לא פי' רש"י כפי' הירושלמי משום דבירושלמי (פ"ה דסוטה) מבואר דגולגולת של ארונה נמצא בימי חגי הנביא ולא בימי חזקיה מש"ה נ"ל לרש"י לפרש הכא אף לדעת הירושלמי דסוטה ודוק:

שם א"ל ר"ש כה"ג ביו"כ יוכיח הנה ביומא (ד' ז' ב') בתד"ה מכלל הקשו דמאי ראיה מייתי ר"ש מיוה"כ דלמא שאני יוה"כ דא"א בענין אחר ונלע"ד דצרי' לחלק בזה למה דאמרי' בכ"מ דאיכא מ"ד דס"ל דדנין אפשר משאי אפשר דאל"כ מאי מקשי התוס' דלמא ס"ל לר"ש כמ"ד דדנין אפשר משאי אפשר מש"ה יליף שפיר מיוה"כ ועיי' בפריי לפסחים (ד' ע"ז) מש"ש ליישב דעת הרמב"ם (פ"ד מה' ב"מ) ועוד נלע"ד די"ל דמוכח ע"כ דס"ל לר"ש גופי' דאין דנין אפשר משאי אפשר דהנה הפ"י בקדושין (ד' כ"ב ב') הקשה עלה דאמר שמואל שם דעבד כנעני נקנה במשיכה והא איתקש לקרקע וקרקע אינה נקנית במשיכה ותי' דס"ל כמ"ד דאין דנין אפשר משא"א ע"ש וכן צ"ל לר"ש שם דס"ל ג"כ הכי דעבד כנעני נקנה בהגבהה וה"ה במשיכה ועי' בביאו' הגר"א בח"מ (ר"ס קצ"ו) דודאי סבר ר"ש דאין דנין אפשר משא"א וכן מבואר דס"ל לסתמא דגמ' הכי אליבא דר"ש במנחות (ד' י"ט א') וכן בתמורה (דף ט"ז רע"ב) ובהוריות (דף ו' ב') דפריך שם אליבא דר"ש גופי' הא אין דנין אפשר משא"א מש"ה מקשי' התוס' שפיר ועי' בחי' לזבחים (ד' צ"ח) מש"ש בעז"ה ודוק:

שם חסורי מיחסרא והכי קתני כו' היינו ת"ק כו'. ק"ל לפמ"ש הכ"מ (ספ"ד מהל' ביאת מקדש) דלר"י אף דבדיעבד מעוברת מ"מ הוצרך לבקש רחמים כיון דלכתחי'

אין מעברין א"כ אמאי מהפכי' כ"כ דברי ת"ק דהכא דמחמיר טפי מר"י בברייתא והשתא מהפכי' דר"י אדרבא מחמיר טפי מת"ק הל"ל טפי דת"ק מחמיר טפי כדתניא בברייתא קודם אלא דת"ק מחמיר לענין דיעבד דאינה מעוברת ולר"י בדיעבד מעוברת והא דביקש רחמים ע"ע היינו משום לכתחילה דסבר ר"י דלכתחילה אין מעברין ונלע"ד די"ל דמסתברא טפי דלר"י אף בדיעבד אינה מעוברת מפני הטומאה משום דר' יהודה סבר לעיל דטומאה הותרה בצבור והנה לענ"ד דברי הכ"מ (ר"ה קרבן פסח) תמוהים שכתב שם דלר' יהודה לא מפני הטומאה עיבר חזקיה וזהו נגד המבואר בסוגיין הכא. והנה דברי המהרש"א הכא תמוהים שהקשה למאי דס"ד דר"ש דלכתחי' אין מעברין אמאי הרי ס"ל לר"ש דטומאה דחויה היא בצבור ותי' די"ל דר"ש סבר דטומאה הותרה בצבור ומ"מ סבר דצריך ציץ לרצות ע"כ ותמוה דהא בפסחים (ד' ע"ז א') מבואר דאמרי' בפי' שם דר"ש סבר דטומאה דחויה היא בצבור וכן העירו המפרשים על המהרש"א בזה ולענ"ד לק"מ דהגמ' בפסחים אומר שם כן לפי המסקנא דהכא וכדתניא בברייתא דר"ש סבר דאף לכתחי' מעברין א"כ ע"כ סבר דטומאה דחויה היא בצבור כדדייקי' לעיל לר' יהודה משום זה ועי' בענין זה בתוס' דיומא (ד' ו' ב') ובתוס' במנחות (ד' ט"ו א') ובשאגת ארי' (סי' ל"ח) ובנו"ב מ"ת (חא"ח סי' פ"ו) ובפריי לפסחים (ד' ע"ז) מש"ש בעז"ה ודוק:

תוכן העניינים

כרם יהושע לאנג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה